גובר הלחץ הממשלתי על יצרניות ויבואניות המזון להימנע מעליית מחירים: הרשות להגנת הצרכן הודיעה היום (רביעי) על כוונתה להוציא צו מינהלי להפסקת הפרה של שלוש חברות המשקאות הקלים הגדולות, החברה המרכזית, טמפו ויפאורה, ששולטות בקטגוריה, בדרישה לעצור את העלאות המחירים עליהן הודיעו. מדובר בפעם הראשונה אי פעם שהרשות מודיעה כי בכוונתה להוציא צו מינהלי בנושא.
עוד נכתב בהודעה מטעם הרשות כי "החלטת החברות להעלות את מחירי מוצריהן במקביל, כאשר שלושתן שולטות ברובו המכריע של שוק זה, פוגעת בחופש הבחירה של הצרכנים, והצרכנים נאלצים לרכוש את המוצרים על אף ההעלאה במחיר, דבר זה מהווה הפעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן הישראלי". החברות עדיין לא הגיבו ויש להמתין לראות מה הנימוקים המשפטים שלהם נגד הדרישה.
"מדוע מחירי קוקה קולה בישראל הם מהגבוהים בעולם"
יפאורה, שמייצרת בין השאר את שוופס וספרינג, הודיעה על העלאת מחירים בשיעור של 6.8% לפני כחודשיים, וקדמו לה טמפו שהעלתה את מחירי הבירה שהיא מייבאת ומייצרת בכ-5%, והחברה המרכזית (קוקה קולה), שהודיעה לפני חודש על התייקרות בממוצע של 6.7% של מוצריה. החברות עשו זאת במקביל לביטול המס על המשקאות הממותקים.
הרשות מציינת כי הפרה ייחודית נוספת ,לחברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה קולה) – שלדבריה במהלך השנים הפכה לגורם משמעותי ובעל כוח בתחום המשקאות הקלים, באמצעות מגוון פעולות, חלק אגרסיביות, שנקטה לקידום מוצריה בשוק, השפעתה הפרקטית והתודעתית של החברה על הצרכן, פוגעים ביכולת הבחירה של הצרכן ובחופש ההתקשרות שלו. בנסיבות אלה, העלאת מחיר המוצרים מהווה הפעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן הישראלי. מהחברות נדרש: לבטל לאלתר את העלאת המחירים המתוכננת ובמקום בו בוצעה העלאת מחירים על החברות להשיב את המחיר לקדמותו לאלתר ולספק אסמכתאות תוך 14 ימים ממועד מתן הצו המינהלי, המעידות על ביצועו.
לפי הרשות, בשל הפרת ההוראות שבצו המינהלי להפסקת הפרה, יוטל עיצום כספי בשיעור של פי שלושה מסכום העיצום הכספי בשל ההפרה או לחילופין יינקט הליך פלילי".
יש לציין כי בתחילת החודש הקודם תקף שר הכלכלה ניר ברקת את החברה המרכזית למשקאות, לאחר שזו הודיעה על העלאת המחירים. ברקת שלח למנכ"ל החברה ניר לוינגר, הודעה על כוונה להכניס חלק ממוצריה לפיקוח ודרישה לקבלת נתונים שיחשפו "מדוע מחירי קוקה קולה בישראל הם מהגבוהים ביותר בעולם".
ד"ר יונתן בצלאל, ראש אגף תקציבים והמפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה שלח את ההודעה לחברה מתוקף סמכותו בהתאם לסעיפים 6 ו-31 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו-1996. "חברתכם מהווה בעל מונופולין בשוק משקאות הקולה (הרגיל והדיאטטי), בהתאם להכרזת הממונה על התחרות מיום 10.5.1998 ובידה מונופולין בשוק משקאות הקולה האמורים", כתב ד"ר בצלאל לחברת קוקה קולה ישראל.
לאחר מכן דרש שר הכלכלה מ-15 ספקיות המזון הגדולות שיספקו נתונים על רווחיהם, והחברות התנגדו בנימוק משפטי שאין בסמכות המשרד לבקשם.
ברקת באופן כללי מתוסכל מכך שמחירי המזון בישראל, תחת המשמרת שלו, אינם יורדים, אלא להפך רק מתייקרים. הוא תולה חלק מהאשמה ברשות התחרות, ואף דרש מהממונה על התחרות, מיכל כהן, להתפטר מתפקידה, זאת "לאור חוסר האמון העמוק שנוצר בין השניים וחוסר היכולת להמשיך לעבוד בצורה כזו, כשהפערים המקצועיים הם רבים וראש הרשות מסרבת לאמץ ולממש את מדיניות השר". את הבליץ נגד החברות ניתן לייחס ללחץ שמפעיל ברקת על גופים כמו רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן, שמגיע מתוך אמונה כי גם אם ההליך המשפטי לא יצלח, עצם האיום יעשה את שלו.
אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה כי: "ההליך שלנו בחלקו נשען על כלכלה התנהגותית, שמתנגחת בכלכלה הקלאסית שמאמינה שהצרכן מקבל את ההחלטות רציונליות ברכישה על סמך היצע וביקוש. בעוד שבפועל יש עלינו השפעה לא הוגנת שמפעילים היצרנים. הרשות לא תאפשר לחברות לנצל את כוחן ולהותיר את הצרכן ללא חופש בחירה. החברות הללו שולטות בקטגוריית המשקאות הקלים באופן מוחלט ועל ידי העלאת המחירים במקביל למעשה סגרו לצרכן כמעט לחלוטין את כלל האפשרויות ופגעו בחופש הבחירה של הצרכנים, כתוצאה מכך לא נותרה לצרכן ברירה והצרכנים נאלצו לרכוש את מוצרי החברות על אף ההעלאה במחיר. לתפיסת הרשות מדובר בהשפעה בלתי הוגנת על הצרכנים והחוק נותן לרשות כלים להתמודד עם הפרה זו וכך עשינו".
לשאלה מדוע הוצא הצו ליצרניות המשקאות ולא לדוגמא ליצרניות החלב שהעלו גם הן בסמיכות את מחירי מוצרי החלב הלא מפוקחים, תגובתה רשות הייתה כי היא בוחנת גם מקרים נוספים.
לדברי הרשות היא השתמשה בעבר בהליך משפטי דומה באמצעות אותו סעיף - כלפי וואטסאפ, כאשר אסרה עליה את שינוי מדיניות הפרטיות ולהעביר מידע לחברות אחרות".
מהחברה המרכזית לייצור משקאות קלים נמסר: "פניית הרשות להגנת הצרכן נראית על פניה מופרכת, חסרת כל בסיס עובדתי ומשפטי וחורגת במובהק מתחומי סמכותה ופעילותה של הרשות להגנת הצרכן".
