בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת זכויות יוצרים שהגישה המחזאית והמפיקה מיכל אקרמן פרקש נגד המנהל האמנותי לשעבר של פסטיבל "חג המחזמר" בבת ים, אורי פסטר, ונגד המוזיקאי אביב קורן, שהפרו את זכויות היוצרים שלה. השופט עדי הדר קיבל את טענתה שלפיה נושלה מקרדיט ורווחים על מחזמר שכתבה.
אקרמן פרקש סיפרה שבינואר 2015 פנה אליה שחקן שהשתתף בהפקה קודמת שלה וביקש שתכתוב מחזמר בהשראת דמותה של סבתו. השחקן גיבש קבוצה להכנת המחזמר בראשה עמד המנהל המוזיקלי אביב קורן. אקרמן פרקש פיתחה את סיפור המחזמר על ניצולת שואה המבקשת למצוא את אחיה שאבד לה ומקימה חנות חזיות בשכונה ירושלמית דתית. המחזמר התקבל לתחרות "חג המחזמר" בבת ים.
לדבריה, ביוני 2015, לאחר שהעמידה לרשותם של הנתבעים את כל החומרים הנדרשים לשם העלאת המחזמר לבמה, הודיע לה קורן בדואר אלקטרוני לקוני כי הם החליטו להתקדם עם המחזמר בלעדיה. בדיעבד התברר לה שהמנהל האמנותי של התחרות, פסטר, ביקש לערוך שינויים במחזמר שכתבה והחל לפנות לקורן מבלי לדבר עמה קודם ובניגוד לרצונה.
בהמשך זכה המחזמר במקום הראשון אך אקרמן פרקש לא קיבלה כל קרדיט ולא שותפה בפרס, במוניטין וברווחים נוספים.
בכתב הגנה שהגיש התייחס קורן בביטול לתרומתה למחזמר וכתב שהיא הייתה שולית. לדבריו אקרמן פרקש התבססה על תקציר שהכין השחקן שהגה את רעיון העלילה והוא בעל הזכויות. הוא הדגיש כי לאחר שהתובעת יצאה מהקבוצה הוא דאג לשנות את החומרים שהכינה.
פסטר טען בין היתר כי המחזמר הסופי שונה בתכלית מזה שהוגש לעיונו כתוצר ראשוני. כמו כן לדבריו בינו לבין אקרמן פרקש אין יריבות שכן הוא הועסק על ידי החברה העירונית.
השופט עדי הדר מינה מומחה שהשווה את המחזה שעלה על הבמה אל מול היצירה של אקרמן פרקש. המומחה כתב בין היתר כי השראה היא דבר נזיל. הוא ציין כדוגמה כי הרבה ישראלים מנצלים את העובדה שהבמאי קוונטין טרנטינו נשוי לישראלית ולכן מבקשים מרעייתו דניאלה פיק להעביר לו תסריטים, אך היא מבהירה שככותב תסריטים הוא לא קורא תסריטים של אף אחד אחר. זאת בשל החשש שיום אחד מישהו יטען ש"הייתה השראה של איזה רעיון".
לגופו של עניין כתב המומחה כי אמנם לא מדובר במחזה פרי דמיונה של אקרמן פרקש, אך מצד שני לא ניתן "לנפנף" אותה מהתוצר הסופי אחרי שהיא ישבה וכתבה במשך חצי שנה את הסיפור והדמויות.
בהתאם קבע השופט כי אף שהטקסטים שנכתבו על ידי אקרמן פרקש מבוססים על הרעיון של אותו שחקן אין בכך כדי לשלול ממנה את זכויותיה ביצירה. בפסק הדין הובהר שהמבחן לא מצטמצם להשוואת "מילה מול מילה" והתברר שיש זהות מהותית בתיאור הדמויות ובעלילה בין היצירה של התובעת למחזמר שהוצג.
באשר לפסטר נקבע כי הוא התיר את העלאת ההצגה תוך שהוא נותן יד לשלילת הקרדיט מהתובעת. בסיכומו של דבר חויב קורן לשלם לאקרמן פרקש 60 אלף שקל בתוספת הוצאות בסך 50 אלף שקל. פסטר חויב ב-20 אלף שקל בתוספת הוצאות של 7,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד חן בכר
• ב"כ הנתבעים: עו"ד גדעון פישר
• עו"ד אהוד צ'אושו עוסקת בקניין רוחני
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין