פרסום ראשון: חברת מיכל הקטנה, המייצגת את האמנית מיכל ויצמן, תשלם לעובד לשעבר בחברה ששימש בין השאר כנהג סכום של 180 אלף שקל בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים – כך נקבע בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כאמל אבו קאעוד. זאת, לאחר שהצדדים הסמיכו את השופט לפסוק ביניהם לפשרה בסכום שיהיה בין 150 אלף שקל ל-200 אלף שקל.
ב-2020 הגיש העובד לשעבר, א.א (השם שמור במערכת), את התביעה נגד חברת מיכל הקטנה. במסגרת התביעה טען העובד, באמצעות עו"ד אורן טל, כי הגיע לו בין השאר תגמול בגין שעות עבודה נוספות שלא קיבל. עוד טען כי החברה של מיכל ויצמן, הידועה בשמה המסחרי "מיכל הקטנה", הפרה את חוקי המגן מול התובע. בתביעה מציין א.א כי במשך כחמש שנים הועסק בתפקידים כלליים על ידי חברת מיכל הקטנה, שעוסקת בהפעלת הופעות בידור ובמכירת מוצרים שונים. התובע טען כי במסגרת עבודתו הוא נדרש להגיע לכלל ההופעות וההצגות של מיכל ויצמן, והוסיף כי בחודשי הקיץ מדובר היה לעתים ב-70-50 אירועים. "התובע נדרש להיות צמוד להופעה ולדאוג כי הכל מתנהל כתקנו", נכתב בתביעה. "הופעות אלו הועלו לעיתים גם פעמיים ביום, שבעה ימים בשבוע".
לטענת התובע, הוא לא הוחתם על חוזה עבודה ואף לא ניתנה לו הודעה על תנאי העבודה בחברה. עוד נטען כי בתקופת הקורונה הוא הוצא לחל"ת, וכי אף שבתקופה זו לא עבד שעות עבודה נוספות, הוא הועסק בשיעור 75% משרה לפחות ללא תגמול מהחברה הנתבעת. עוד נטען כי בהמשך פוטר התובע שלא כדין.
מנגד, בכתב ההגנה טענה חברת מיכל הקטנה כי מדובר בתביעה סחטנית. "המדובר בתביעה חסרת תום לב ובלתי הגונה, שכל כולה ניסיון לנצל את העובדה שהחברה מנהלת את עסקיה של מיכל ויצמן, שהינה דמות ציבורית מוכרת", נכתב בכתב ההגנה. "מדובר בניסיון לנצל את היחסים הקרובים ששררו בין התובע לבין מיכל במשך שנים, וזאת על מנת לכופף את ידה של חברת מיכל הקטנה ולסחוט ממנה כספים שלא כדין".
עוד טענה הנתבעת כי כתב התביעה רצוף אי-אמיתות ואי-דיוקים, וכי מיכל נהגה בתובע כבן בית. "התובע היה מבקר תכופות בביתה של מיכל, אוכל ארוחות עימה ועם בני משפחתה, משתתף בחגיגות אישיות ועוד", מצוין בכתב ההגנה. "במשך כל תקופת העסקתו דאגה הנתבעת לתמרץ את התובע ולתגמל אותו בגין עבודתו... מיכל ידעה כי התובע הוא איש קשה יום ללא השכלה או מקצוע, וכי יקשה עליו למצוא עבודה אחרת. במהלך עבודתו לא העלה התובע כל טענה או דרישה בקשר עם תשלומים כלשהם והיה שבע רצון מששולם לו – מאחר וידע כי הוא מקבל הרבה מעבר למגיע לו, לאור טוב ליבה של מיכל". בין השאר נטען כי התובע קיבל ממיכל מתנות רבות, למשל הריהוט שהוחלף בחדריהם של ילדיה. עוד נטען כי התובע לא פוטר ולא התבקש לעבוד בחל"ת.
בסופו של דבר, בית המשפט הוסמך על ידי הצדדים לפסוק ביניהם על דרך הפשרה, וחברת מיכל הקטנה תשלם לא.א סכום של 180 אלף שקל.
מטעמה של מיכל הקטנה נמסר: "מדובר בתביעה בסכום המופרך של כ-440 אלף שקל. לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה ושל התובע הסכימה מיכל הקטנה ללכת לקראתו ולהסמיך את בית הדין לפסוק לו סכום כלשהו כפשרה. מיכל מצרה על כך שהתובע מנסה לזקוף לחובתה את המחוות הרבות שעשתה למענו ואת היותה דמות מוכרת".
