בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה של עובדת שהיקף משרתה צומצם בזמן שהייתה בהריון. השופטת דגית ויסמן קבעה שהמעסיקה פעלה בניגוד לחוק עבודת נשים, והתובעת תפוצה בכ-25 אלף שקל.
התובעת עבדה כעוזרת מנהלת משרד ב"כוכבית סטארפון ישראל בע"מ" – חברה פרטית העוסקת בפיתוח אפליקציה לטלפונים סלולאריים ושיווקה, החל מיוני 2017 ועד סוף 2018. אז, עקב קשיים כלכליים שאליהם נקלעה, הודיעה לה החברה על הכוונה לצמצם את היקף עבודתה ממשרה מלאה לחצי משרה.
בתביעה שהגישה סיפרה העובדת לשעבר כי יום לאחר שהודיעו לה על הכוונה לצמצם את משרתה, היא עדכנה את מנהליה שהיא בהריון ובהמשך ביקשה שלא לצמצם את המשרה שכן הדבר יפגע בהכנסתה החודשית ובמענק הלידה שהיא צפויה לקבל. אולם המנהלים דחו את בקשתה. העובדת המשיכה על דעת עצמה לעבוד במכסת שעות של משרה מלאה, אך לאחר כחודשיים שכרה הופחת לזה של חצי משרה.
בספטמבר 2018 פנתה המעסיקה לממונה על חוק עבודת נשים לצורך קבלת אישור על צמצום המשרה, ובדצמבר קיבלה את האישור. באותו חודש התובעת ילדה, התפטרה לצורך גידול הילד, והחברה שילמה לה את הפרשי השכר בגין החודשים שבהם עבדה משרה מלאה וקיבלה שכר של חצי משרה.
משכך התובעת דרשה פיצויים על הלנת השכר, צמצום משרתה לפני שהתקבל היתר לפי חוק עבודת נשים, עוגמת נפש, החזרי נסיעות, דמי חגים ואי מתן הודעה על שינוי תנאי העסקה. החברה טענה להגנתה שהעובדת הסכימה לחצי משרה. בנוגע לתשלום השכר היא הוסיפה שפעלה בתום לב ולפי ייעוץ משפטי שקיבלה, ומיד בסמוך לאחר החלטת הממונה על עבודת נשים שילמה לתובעת את מלוא שכרה.
עו"ד שרון ניניו לויהשופטת דגית ויסמן קבעה שאין חולק שהמעסיקה צמצמה את משרתה של העובדת מבלי לקבל אישור לכך בהתאם לחוק עבודת נשים. החברה אומנם פנתה לממונה לאחר שלושה חודשים, אך היה עליה לעשות זאת מיד עם היוודע העובדה בדבר ההיריון, ולכן התובעת זכאית לפיצוי.
עם זאת, השופטת התחשבה בכך שההחלטה על צמצום המשרה נבעה ממצב כלכלי קשה ולא בגלל ההיריון, ובכך שהחברה כן פנתה לבסוף לקבל אישור ושילמה את הפרשי השכר לתובעת. לפיכך היא העמידה את הפיצוי בגין רכיב זה על 20 אלף שקל.
באשר להלנת שכר התקבלה גרסת המעסיקה שלפיה טעתה וסברה בכנות שמכיוון שצמצום המשרה לא קשור להיריון, מתקיים חריג בחוק שלפיו ההיתר לצמצום המשרה יחול בדיעבד ולא רק מעת מתן ההיתר. למרות זאת, נקבע פיצוי בסך 1,000 שקל בגין כמה איחורים בתשלום השכר החודשי. עוד נפסק לתובעת פיצוי של 9,017 שקל בגין החזרי נסיעות שלא שולמו לה.
בתוך כך, התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש, דמי חגים והודעה על שינוי תנאי העסקה נדחתה, ונקבע שיש לקזז לטובת החברה סכום של 5,170 שקל בגין הפרשות שבוצעו לקרן הפנסיה ביתר.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד רועי גיל
• ב"כ המעסיקה: עו"ד אושר בן עזרי
• עו"ד שרון ניניו לוי עוסקת בדיני עבודה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
