בניגוד מוחלט לדעת בכירי משרד האוצר, הממשלה אישרה היום (א') את תוספת הרמטכ"ל בסך 1.1 מיליארד שקל, שמשמעותה הגדלת הפנסיות בצה"ל, שהיקפן הנוכחי כבר עורר לא אחת ביקורת קשה בעבר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בתום ישיבה סוערת בממשלה, שהחלה באיחור של שעה בגלל חילוקי דעות עם שר הביטחון גנץ - שהתעקש גם על מיסוד "הגדלות הרמטכ"ל" וגם לא הסכים להורדת גיל הפטור משירות צבאי לצעירים חרדים מ-24 ל-21 - התוספת לפנסיות אושרה במקביל לפשרה על גיל הפטור מצה"ל לחרדים.
13 שרים תמכו בתוספת ושבעה התנגדו: השרה מרב מיכאלי השאירה פתק הצבעה נגד, וגם השרים זאב אלקין, גדעון סער, יפעת שאשא ביטון, ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ועיסאווי פריג' - הצביעו נגד.
ההחלטה של שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ להביא את הנושא לאישור הממשלה נובעת בין השאר מהוראת בג"ץ לממשלה להסדיר את נושא הפנסיות כבר בחודש הנוכחי, אוגוסט 2021, ולפיכך לא ניתן למעשה לדחות את ההכרעה עד לאחר אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים בכנסת בקריאה ראשונה בסוף השבוע הבא, בראשית חודש ספטמבר.
ל-ynet נודע כי בכירי משרד האוצר לא רק התנגדו למסד את התוספת שבסמכות הרמטכ"ל, להגדיל את הפנסיות בצה"ל, אלא אף כתבו מסמך מסודר ובו נימוקים להימנע מההגדלה. שר האוצר אביגדור ליברמן, שלזכותו ייאמר שביקש לשמוע את דעתם של בכירי משרד האוצר, הכריע להתעלם מחוות הדעת ולאשר את התוואי של "הגדלות הרמטכ"ל".
לדעת השרים ליברמן וגנץ, דווקא התוואי שמגביל את ההגדלות יקטין את תקציב הפנסיות בצבא בעתיד, אולם בכירי משרד האוצר טוענים שהמדובר בתוספת הוצאה של יותר ממיליארד שקל בשנה. יצויין שבשל המחלוקת, נמנעים בכירי האוצר מלהתבטא פומבית בסוגיה החשובה הזאת ובאופן רשמי נמסר מדוברות המשרד כי "לא נתייחס לנושא".
הסיבה להשגת ההסכם מעורר המחלוקת: כאשר היה שר הביטחון, הפנים ליברמן - לפי עדותו בשיחות סגורות - שהדבר הנכון לעשות עתה הוא לאשר את הגדלות הרמטכ"ל ואף למסד אותן בכללים ברורים. כמובן ששר הבטחון הנוכחי גנץ - לשעבר הרמטכ"ל בעצמו - מצדד בתוספות, ולפיכך הסגת הסכם לאישורן היה עניין טכני בלבד עבור שני השרים, שזאת סמכותם, אף כי הנושא טעון את אישור הממשלה.
יצוין כי נושא כה עקרוני לא הובא כלל לדיון ממצה בוועדות שרים או במליאת הממשלה והצעת המחליטים הונחה על שולחן הממשלה להצבעה היום, אף שאתמול טרם היה ברור סופית אם הממשלה אכן תתבקש לאשר בהצבעה את "הגדלות הרמטכ"ל" כבר היום.
שנוי במחלוקת, אך חוקי
גם במשרד המשפטים לא מרוצים מהפיכת התוספות המיוחדות לעניין של קבע, אולם בלשכת היועץ המשפטי לממשלה קבעו חד-משמעית שאין בצעד משום פגיעה בחוק וכי הוא אפשרי, תוך קביעת כללים ברורים לתוספות.
בשנת 2004 הפסיק צה"ל את ההסדר שהיה קיים ושבו נהנו גמלאי צה"ל מפנסיה תקציבית, שבה העובד אינו מפריש כלל כספים לפנסיה. במשק עברו לפני קרוב ל-20 שנה לתשלום פנסיה צוברת, שהכלל בה הוא שהן המעסיק והן העובד מפרישים כספים על פי שכר העובד לקרן הפנסיה.
ההחלטה שרמטכ"ל יכול להגדיל על פי דעתו את הפנסיה היא משמעותית. בעוד שעל כל שנה של עבודה מקבל פנסיונר 2% משכרו בפנסיה העתידית - עד צבירה של 35 שנות עבודה, המהוות גמלה של עד 70% מהשכר, הרי שלרמטכ"ל קיימת הרשאה לרשום עוד שנות שירות שלא היו כלל לאיש הצבא המשתחרר, מעין "ישראבלוף" הנעשה בגלוי. למעשה, הרמטכ"לים אישרו את התוספות הללו בשנים האחרונות כמעט לכל אנשי הצבא המשתחררים, נוהג שאינו קיים בשום גוף ציבורי אחר במדינה.
הגדלת השכר של הגמלאם נעה בשנים האחרונות בין 10% ל-20%. כך נוספו - במהלך שאין כמותו בשום גוף בארץ - גם 6%-4% למשרתי הקבע על 3-2 שנות שירותם בשירות סדיר וכמו כן זוכו אנשי קבע בגמלה שנתית גם על כל שנות לימודיה במוסדות להשכלה גבוהה - מ-3 שנים ועד 7 (רופאים למשל).
יצוין כי אנשי הקבע בצה"ל פורשים בחלקם הגדול בגיל 40 או 45 ואז פותחים בקריירה נוספת באזרחות, בה בשעה שהם כבר זכאים לפנסיה בשיעורים של 54%-44%.
על פי המתווה החדש שנקבע, עבור כל שנת שרות צבאי מעל ל-10 שנים בקבע תוגדל הפנסיה ב-3% (במקום ב-2% עד היום). התוספת המירבית תעמוד על 7% במתכונת זו. חייל ששרת כלוחם יהיה זכאי לתוספת של עוד 3% לפנסיה עם שחרורו קבע. חייל שהיה בעתודה יקבל 1% על כל שנת לימודים עד 4%.
הממשלה אישרה היום את מיסוד שיטת "הגדלות הרמטכ"ל", לאור דרישת בג"ץ, בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון מלפני חמש שנים, וההגדלה תהיה קבועה, אך בשיעור מצטבר שלא יעלה בשום מקרה על 11%, השווים לחמש שנות עבודה וחצי של תוספת לגמלה. דווקא השינוי בתוואי יעלה לקופת המדינה עוד סכום לפנסיות בצבא של בין מיליארד למיליארד ורבע שקל מדי שנה, כהערכת בכירי משרד האוצר.
פורסם לראשונה: 14:00, 22.08.21