זה התחיל ברעש גדול: ארגזים על גבי ארגזים של לחמי אנג'ל הושארו ללא קונה בערים החרדיות מתוך כוונה לפגוע במאפייה שהיו"ר החדש שלה עמר בר-לב הפגין מחוץ לביתו של אחד הרבנים. אבל אם המחרימים קיוו שאנג'ל תפטר את בר-לב או לפחות תתנצל הם הופתעו לגלות שירון אנג'ל, הבעלים של המאפייה, לא ממש עובד לפי הפרדיגמה שלהם. הוא לא נכנע לחרם, הוא לא פיטר את בר-לב ולא זחל על ברכיו בתחינה להסירו ולהחזיר את הלחמים והחלות ממדרכות בני-ברק למדפים.
מאז פורסם החרם הוא שותק והחרדים לא רגילים לכך. הם בטח ציפו שכמו בעבר, כל איום בחרם, עוד טרם התגשם, גורם לחברות המזון הגדולות להזדעזע, "להתחשב ברגשותיהם" וליישר קו עם דרישותיהם. עד שהם הגיעו לאנג'ל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
ואולי הפרדיגמה נשברה. אם אנג'ל לא נכנע, גם חברות אחרות יגלו שאפשר, רחמנא ליצלן. ככל שעובר הזמן החרדים מגלים שמדובר בחרב פיפיות: הם גילו שמי שלא מוכר לא תורם. התרומה הקבועה של אנג'ל - לחמים לנזקקים במגזר, הופסקה. מדובר בכמות לא מבוטלת של עשרות אלפי לחמים בחודש שמחלקת בחינם המאפייה הירושלמית בימי שישי בערים חרדיות.
בנוסף, מהחרם החרדי על יצרנית הלחם אפשר ללמוד עוד כמה תובנות מעניינות:
א. על הלחם והחלות בפיקוח - עיקר הצריכה של המגזר החרדי - המאפיות לא ממש מרוויחות, ולכן מבחינה כלכלית מאפיית אנג'ל לא מפסידה מהחרם כמו שהחרדים קיוו שיקרה. הנזק, אם ישנו, יהיה בצורך להתאים את כוח הייצור למכירות שהתכווצו. יתרה מזאת, המאפיות המתחרות לא מוכנות כרגע להגדיל את כמות הלחם המפוקח למגזר, כדי לכסות על החוסר שיצר החרם משום שבכך יגדילו את הפסדיהן. או כמו שאמר ל-ynet ו"ממון" בכיר באחת המאפיות הגדולות: "לא השתגעתי להגדיל כמויות של מוצר לא רווחי".
ב. תנאי הסחר שהעניקה אנג'ל לחרדים היו מעולים. עד כדי כך שמאפיות מתחרות לא מתלהבות להיכנס לנעלי אנג'ל באותן תנאים מטיבים - קרי הוזלות.
ג. חוסנו הפיננסי של אנג'ל. בהתחשב בעובדה שלפני שנה מכר אנג'ל את שטחה של המאפייה הירושלמית במחיר שיא של 430 מיליון שקל, סביר להניח שלא על הלחם פרנסתו, נהפוך הוא. המאפייה בשנים האחרונות הפסדית.
אז מאחורי הקלעים מפעילים גורמים במגזר לחץ על אנג'ל להתנצל ולסיים את החרם שפוגע בעיקר בהם. אבל החרדים לא לקחו בחשבון שבמציאות הקיטוב הנוכחית אם אנג'ל יתנצל בפניהם הוא יפסיד את שאר הקהל החילוני שנעמד כעת לצידו, ובניגוד להם, רוכש בעיקר לחמים יקרים. סביר שהסכסוך יסתיים לבסוף, ולא בהתנצלות של אנג'ל. והמסר הוא בעיקר למגזר העסקי שאולי סוף-סוף ילמד שאפשר לא להתכופף לגחמות החרדים ולהמשיך הלאה.