בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת דיבה שהגישה אישה נגד ראש הישיבה של בעלה לשעבר, אחרי שפנה לבני משפחתה וטען בפניהם שגירושיה אינם תקפים. השופטת מיקה בנקי הבהירה שמדובר בלשון הרע בדרגת חומרה מיוחדת לנוכח העובדה שהצדדים משתייכים למגזר החרדי, וחייבה אותו לפצות את האישה ב-75 אלף שקל.
התובעת סיפרה שבדצמבר 2016 קיבלה מבעלה גט לאחר הליך גירושין שבו היה מעורב הנתבע – ראש הישיבה של הבעל שהיה מעורה בחיי בני הזוג ושפעל מטעמו בבית הדין הרבני. לטענתה, הוא פעל להתנכל לה בדרכים שונות ובין היתר פנה למשפחתה בטענה שגירושיה אינם תקפים.
גיסה של התובעת סיפר בעדותו כי לאחר מתן הגט התקשר אליו ראש הישיבה והודיע לו שהתובעת עדיין נשואה, אף שקיבלה גט בבית הדין הרבני, שכן הגרוש מסר הודעה לביטול הגט ולכן היא עדיין אשת-איש. לדבריו, לאחר שהתובעת נישאה בשנית, אמר לו הנתבע שאילו היה יודע על החתונה "היה מביא איתו 40 תלמידים מהישיבה למחות שהיא אשת איש".
ראש הישיבה ביקש להרחיק עצמו מהדברים וטען בתצהיר שסוגיית כשרות הגט עלתה כאשר אחיה של התובעת ביקש לשוחח עמו בנושא. לכן, לדבריו, יצר איתו קשר וסיפר ש"נודע לו על גישתם האמורה של בתי הדין לעניין תקפות הגט". הוא הוסיף שלמעט שיחה זו הוא "מעולם לא התבטא בנושא", אך סייג כי ייתכן שבמהלך השיחות בשלבי המתנה בבית הדין הרבני עלה נושא זה בשיחותיו עם הגיס. הוא הוסיף ש"מעולם גם לא ערערתי מעצמי על תוקפו של הגט".
השופטת מיקה בנקי ציינה שבחקירתו הנגדית של ראש הישיבה התברר שהתמונה אינה כה תמה ונקייה כפי שביקש להציג: הוא הודה מפורשות שפנה מיוזמתו לדיין כלשהו מחוץ למערכת בתי הדין, שלח לו מסמכים מבית הדין הרבני ואף המשיך ושוחח עמו טלפונית בעניין כשרות הגט של התובעת.
עו"ד גולן לויניר סטולוביץבפסק הדין צוין שהנתבע הודה כי פנה לקרובי משפחה של האישה ושל בן זוגה הנוכחי ואמר להם כי הגט אינו כשר ושלכאורה עוד הייתה נשואה לגרוש בעת נישואיה השניים (וההשלכות לעניין נישואיה השניים ומעמדו של בנה מנישואים אלו ברורות).
כל זאת כאשר מדובר בדברי הבל, מאחר שבית הדין הרבני שהנתבע היה מעורב בהליכים מולו אישר את גירושיה של התובעת, וגם הנתבע עצמו, במסגרת כתב ההגנה שלו, לא העז לעמוד על טענות שווא אלו וכפר בהן.
השופטת הבהירה כי "הוצאת לעז על גט היא לשון הרע שחומרתו ייחודית הן בשל נגיעתו בעניינים אינטימיים הזוכים להגנה מיוחדת והן בשל השלכותיו הקשות והרוחביות על הנפגעת ועל המשך חייה ומשפחתה". היא ציינה שהדברים ברורים ומקבלים משנה תוקף של חומרה במגזר החרדי אליו משתייכים הצדדים.
בפסק הדין נקבע שמהתנהלות ראש הישיבה ניכר שהפרסום נעשה על ידו בחוסר תום לב, על מנת לפגוע בתובעת ומתוך הזדהותו היתרה עם הגרוש. השופטת חייבה אותו לפצות את התובעת ב-55 אלף שקל בתוספת הוצאות בסך 5,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד גולן לוי עוסק בנזיקין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
