אירועי 7 באוקטובר והלחימה המתמשכת מאז יצרו בישראל מציאות חדשה של מעל 1,500 הרוגים ועוד אלפי פצועים קשה, נכים, אלמנות ויתומים שנכנסו למעגל השכול ומעגל מקבלי הקצבאות של ביטוח לאומי. ביחד עם קצבאות אלה, אותם נפגעים הופכים זכאים גם להקלות, למשל כאלה שמעניקה רשות המסים. ישראל נחשבת למדינה שיודעת לתמוך בנפגעי מלחמות ופעולות איבה, אך גודל האירוע שעמו מתמודדת המדינה בשנה האחרונה מחייב רענון של ההקלות, כדי להתאים אותן למצב החדש. אחת ההקלות הללו היא הטבה שמקבלים הנתמכים במס רכישה על רכישת דירה, כאשר הזכאות היא לתשלום מס רכישה מופחת בשיעור 0.5% בלבד מערך הדירה שהזכאים יכולים לנצל פעמיים בימי חייהם.
אך מה קורה כאשר מדובר בזכאות נפרדת של שני זכאים שמחליטים להקים בית יחד – למשל בני זוג, שאחד מהם הוא נכה צה"ל והשני יתום צה"ל? במקום שיוכלו לנצל את ההטבה ארבע פעמים בסך הכל, רשות המסים משקללת את ההקלות לפי משק הבית וקבעה שהזכאות היא רק לניצול ההטבה פעמיים (אחרי נישואי בני הזוג). עמדה זו של רשות המסים אף קיבלה את אישור בג"ץ בפסק דין בנושא שהתקבל ב-2015. כלומר, זכאים להקלה שהתחתנו מאבדים אוטומטית חלק מזכויותיהם.
יש היגיון מסוים בעמדת רשות המסים, אך הנסיבות הטראגיות החדשות שהגדילו משמעותית את מעגל הזכאים מחייבת את רשות המסים ואת שר האוצר האחראי עליה לחשב מסלול מחדש. ההיקפים של הנתמכים שונים משמעותית מאלו שהיו בזמן פסיקת בג"ץ לפני כמעט עשור והמדינה צריכה לבחון כיצד להקל על זוגות פצועים ושכולים שמתאהבים זה בזו למשל בבתי החולים ומוסדות השיקום.
אין היגיון בכך ששני נכים קשה או יתומי צה"ל יאבדו את ההטבות הכלכליות שלהם רק מפני שבחרו בבן או בת זוג עם רקע קשה כשלהם. בשעתם הקשה, על המדינה לתמוך בהם ולא להקשות עליהם. העלות הכספית לקופת המדינה זניחה ביחס לצורך לתמוך בנפגעיה ובמחווה האנושית הפשוטה עבורם. המקרה הזה מזכיר עיוות אחר שהיה בעבר - ותוקן מאז - של שלילת הקצבה מאלמנת צה"ל שנישאה בשנית. כך יצא שאלמנות רבות חיו בזוגיות ולא התחתנו רק כדי לשמר את הקצבה שהגיעה להן. במקרה הנוכחי מובילה עמדת רשות המסים לכך שבני הזוג יקנו רכוש בנפרד.
רשות המסים חייבת לשנות באופן מיידי את עמדתה בנושא. יש לאפשר לכל פצוע או יתום צה"ל לממש את מלוא ההטבה פעמיים, ללא תלות במצבו המשפחתי, בדיוק כפי שהיה קורה אם היה מחליט להיות רווק למשך כל חייו. מדובר במהלך מתבקש שישדר מסר ברור לנפגעי 7 באוקטובר והמלחמה שאחריו – חלקם אף עשויים להכיר ולפתח זוגיות במסגרת השיקום הארוך שיעברו - שהמדינה לא מפנה להם עורף ומכירה בסבלם. ריבוי הפצועים והמשפחות השכולות החדשות מחייבת את החברה ואת המדינה להקל בפניהם ככל האפשר. זה המינימום המתבקש במדינה מתוקנת שלא הצליחה למנוע את האסון הנורא שפקד אותם.
