כמה מס יצטרכו לשלם בשנים הבאות ישראלים השוהים חלק מזמנם בחו"ל, כמו למשל הזמר עומר אדם ובת זוגו הדוגמנית יעל שלביה, או מנצחי תזמורות ידועות בחו"ל, ששוהים רק חלק מהזמן בישראל? כבר בשבועות הקרובים צפויה הסוגייה השנויה במחלוקת, שעמדה גם במרכז פרשת ההאשמות להעלמות מס בעניין הדוגמנית בר רפאלי, להגיע לפתרון חוקי ברור.
צעד חשוב ביישום המלצות הוועדה לרפורמה במיסוי בין לאומי נעשה אתמול (שני) כאשר פורסם על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ורשות המסים תזכיר חוק המצמצם את אי הוודאות בנוגע לשאלה מיהו תושב ישראל לצורכי מס. עפ"י התזכיר, המבחן העיקרי לקביעת תושבות יהיה מספר ימי השהות בישראל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
מתי אדם ייחשב לתושב ישראלי לצורכי מס?
- יחיד ששהה בישראל בשתי שנות מס רצופות 183 ימים או יותר בכל שנת מס, יחשב תושב ישראל בכל אחת משנות המס האמורות.
- יחיד ששהה בישראל בשנת מס מסוימת 100 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 450 ימים או יותר, יחשב תושב ישראל בשנת המס המסוימת. חזקה זו לא תתקיים, ככל שהיחיד שהה בכל אותן שנות מס 183 ימים או יותר במדינה מסוימת החתומה עם ישראל על הסכם בין לאומי.
- יחיד ששהה בישראל בשנת המס 100 ימים או יותר ויש לו בן או בת זוג, תושב ישראל, לפי כל אחת מהפסקאות האחרות – קרי, לפי מבחן מרכז החיים, לפי אחת החזקות החלוטות או לפי תקנות התושבות, והכל בהתחשב בהסכם הבין לאומי הרלוונטי לגביו.
מתי אדם ייחשב לתושב חוץ לצורכי מס?
- יחיד ששהה בישראל פחות מ- 30 יום בכל שנת מס במשך ארבע שנות מס ברציפות, יחשב לתושב חוץ החל משנת המס הראשונה לשהותו כאמור.
- יחיד ששהה בישראל פחות מ-30 יום בכל שנת מס במשך שלוש שנות מס ברציפות, יחשב לתושב חוץ החל משנת המס השנייה לשהותו כאמור.
- יחיד ובן או בת זוגו ששהו בישראל פחות מ-60 יום בכל שנת מס, במשך ארבע שנות מס ברציפות, יחשבו לתושבי חוץ החל משנת המס הראשונה לשהותם כאמור.
- יחיד ובן או בת זוגו ששהו בישראל פחות מ- 60 יום בכל שנת מס, במשך שלוש שנות מס ברציפות, יחשבו לתושבי חוץ החל מהשנה השנייה לשהותם כאמור.
- יחיד ובן או בת זוגו ששהו בישראל פחות מ-100 ימים בכל שנת מס, במשך ארבע שנות מס ברציפות, יחשבו לתושבי חוץ החל משנת המס הראשונה לשהותם כאמור, ובלבד שהם שהו במדינה גומלת בכל אחת מאותן שנות מס, 183 ימים או יותר, והמציאו אישור תושבות לצרכי מס לכל אותן שנות מס מאותה מדינה גומלת.
- יחיד ובן או בת זוגו ששהו בישראל פחות מ- 100 ימים בכל שנת מס, במשך שלוש שנות מס ברציפות, יחשבו לתושבי חוץ החל משנת המס השנייה לשהותם כאמור, ובלבד שהם שהו באותה מדינה גומלת בכל אחת מאותן שנות מס, 183 ימים או יותר והמציאו אישור תושבות לצרכי מס לכל אותן שנות מס מאותה מדינה גומלת.
שאלת מרכז החיים
החוק המוצע מבקש להגביר את הוודאות בנוגע לקביעת תושבות לצורכי מס, לצמצם את החיכוך בין רשות המסים לבין נישומים והמייצגים אותם, ולצמצם את הפגיעה בקופת המדינה כתוצאה מתכנוני מס.
על פי פקודת מס הכנסה כיום, תושבי ישראל נדרשים לשלם מס הכנסה בישראל על כלל הכנסותיהם העולמיות, בעוד שתושבי חוץ נדרשים לשלם מס בישראל רק על הכנסות שרואים את מקום הפקתן בישראל. בהתחשב בכך, הקביעה כי אדם הוא תושב ישראל משמעותית מאוד. כיום, יחיד נחשב לתושב ישראל רק אם מרכז החיים שלו הוא בישראל. בבחינת מקום מרכז החיים של יחיד, נבחנים מאפיינים איכותיים שונים, לרבות מקום בית הקבע שלו, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או מקום העסקתו הרגיל, ומרכז האינטרסים הכלכליים שלו.
לצד הקריטריונים האיכותיים הללו, קיימים גם קריטריונים כמותיים הנוגעים למספר ימי השהות של היחיד בישראל במהלך כל שנת מס. אולם, ניתן לסתור את הקביעה המבוססת על מספר ימי השהות בישראל בהתבסס על הקריטריונים האיכותיים של מבחן מרכז החיים.
הצעת החוק היא תולדה של המלצות הוועדה לרפורמה בתחום המיסוי הבין-לאומי, אשר הוקמה ביוזמתו של מנהל רשות המסים, ערן יעקב, העומד לסיים את כהונתו בשבועות הקרובים ומקווה שדוח הוועדה יאומץ טרם פרישתו. בראש הוועדה עמד רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, שהוא מהמועמדים המובילים לכהן כמנהל רשות המסים הבא, והיא כללה נציגים מרשות המסים ומינהל הכנסות המדינה, לצד נציגים של הלשכות המקצועיות: לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי המס.
נשיאת לשכת רו"ח לשעבר, איריס שטרק, שיבחה את המגמה ליצור כעת לראשונה ודאות באחת הסוגיות המורכבות ביותר במיסוי: "שאלת 'מרכז החיים' של התושבות הישראלית לא הייתה חד ערכית אלא נתונה לפרשנויות רבות, ולכן העסיקה את רשויות המס, בתי המשפט והנישומים בדיונים ובמשאבים רבים שהוקצו לכך, והתבססה על פסיקות וקריטריונים שהשתנו ונוספו מעת לעת".
ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, שהשתתף בוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי, אמר כי "תזכיר החוק משקף את הצורך של הציבור הרחב ושל יועצי המס בעבור קהל לקוחותיהם, לוודאות מיסויית. כיום, חוסר הוודאות בשאלת התושבות לצורכי מס, גורם לחיכוך מתמיד, לעיתים אף פלילי, בין הציבור לבין המדינה. אמנם זו רק ההתחלה וסנונית ראשונה בשינויים הנדרשים במיסוי הבינלאומי, אך העיקרון המקצועי פשוט - קביעת חזקה חלוטה שמסתמכת על מספר ימי השהייה בישראל כמדד למרכז חיים ולתושבות".
עו"ד דורון פסו, מומחה למיסוי ממשרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', אומר כי "אם התזכיר יהפוך לחוק הוא יבטל למעשה את הזכות של משפחות לבחור כיצד לנהל את משפחותיהם ו'יעניש' אותם על החלטה לפצל את חייהן בין שתי מדינות. פסו אף מציין כי "התזכיר החדש מפלה יחידים שאינם נשואים, שיסווגו כ'תושב ישראל' רק במקרה בו שהו מעל 183 ימים בשתי שנות מס רצופות, או במקרה ששהו מעל 100 ימים בשנת מס ומעל 450 ימים בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה (אלא אם היו תושבים ושהו בפועל מעל 183 ימים במדינה שחתומה על אמנת מס עם ישראל), וקובע עבור רווקים תנאים טובים יותר מאשר נישומים להם בני זוג שהוא תושב ישראל - שיסווגו כ'תושב ישראל' אם יחצו את סף 100 הימים בישראל".
