מספר הסטראטאפים החדשים שנפתחים בכל שנה בירידה - והממשלה חייבת לפעול כדי להגדיל את היזמות בישראל. כך עולה מדו"ח שמפרסם היום (ה') מכון המחקר והמדיניות SNPI מבית Start-Up Nation Central, שלפיו רק 417 סטארטאפים נפתחו בישראל בשנת 2021. לפי הדו"ח, גם כאשר מביאים בחשבון שחלק מהחברות שקמו ב-2021 טרם התגלו, קצב הירידה השנתי הממוצע בין שנת 2017 ועד שנת 2021 עומד על 11.3%, בעוד שהירידה בשנה האחרונה מסמנת החמרה במגמה.
במכון המחקר מציינים כי ירידה מתמשכת של ארבע שנים רצופות בקצב גבוה מכניסה את ההייטק הישראלי ל"שולי סיכון בעייתיים". בנוסף, התרחבות מגמת הירידה לסקטורים שמעבר לסקטור ה-Social Media & Advertising (ירידה שהסבירה 70% מהירידה בתקופה 2017-2020), מעידה כי ישנה ירידה רוחבית ביזמות בהייטק הישראלי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בשל כך, כותבי הדוח טוענים כי "הירידה במספר הסטארטאפים החדשים היא בעלת חשיבות לכלכלה הישראלית כיוון שהם הבסיס של ההייטק הישראלי והזרעים מהם יצמחו חברות הצמיחה והחברות השלמות בשנים הקרובות".
לפי כותבי הדוח, שלוש השערות מרכזיות יכולות להסביר את התופעה המטרידה: הראשונה היא ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות, אשר גורמות לכך שסטארטאפים שנפתחים כעת גדולים יותר כבר בשלב הקמתם. לפי הנתונים המעודכנים נמצא כי עבור חברות שהוקמו בשנים 2020-2021, מספר העובדים המועסק, שנה מיום הקמתן, היה גבוה בכ-27% מהנתון עבור חברות שקמו בשנת 2014. עם זאת, יש לציין שהגידול במספר העובדים עדיין נמוך בהשוואה לירידה במספר הסטארטאפים.
ההשערה השנייה היא התחרות על משאבים מול החברות הגדולות - כותבי הדוח מסבירים כי חברות גדולות הפועלות בישראל (מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות או חברות צמיחה מקומיות) מתחרות על אותם משאבי הון אנושי מול סטארטאפים צעירים. לפי הנתונים העדכניים תחרות זו מעלה את העלות האלטרנטיבית ליזמות ומייקרת את העלות של הקמת סטארטאפ בגלל השכר הגבוה של עובדי מו"פ ואחרים. לפי הנתונים מהמחקר, יש קשר לינארי בין העלייה בשכר בהייטק לבין הירידה במספר הסטרטאפים.
הסיבה השלישית שעשויה להסביר את הירידה נמצאת בהשוואה בינלאומית. השוואה בין מרכזי ההייטק בסיליקון ואלי ובלונדון מראה כי תופעת הירידה במספר הסטארטאפים החדשים היא תופעה בינלאומית ואף התזמון של הירידות דומה בין שלושת המרכזים. עם זאת יש לציין כי לפי הנתונים המעודכנים מגמת הירידה מוקצנת וכנראה שבעתיד תתמתן מעט.
במכון SNPI סבורים כי הממשלה צריכה להכין וליישם בהקדם תכנית לעידוד היזמות הטכנולוגית, בין השאר על ידי בחינת הצעדים הבאים:
- הגדלת תקציב תוכניות תמיכה ביזמים ובסטארטאפים של רשות החדשנות, ובפרט תוכנית תנופה, ותוכנית חברות מתחילות - יש לתעדף לקראת תקציב 2023 את חלקם של הסטארטאפים מתוך סך מענקי הרשות.
- הגדלת תקרת התקציב לעובד במענקי רשות החדשנות עבור עובדים טכנולוגיים בחברות הייטק - כיום תקרת השכר לתמיכות רשות החדשנות עומדת על 30 אלף שקל (עלות שכר). במכון סבורים כי עבור סטארטאפים יש להגדיל תקרה זו ל-40 אלף שקל שתשקף, ולו חלקית, את העלייה בעלויות השכר של סטארטאפים בשנים האחרונות.
- הגדלת תקרת המענק בתוכנית תנופה אשר מעודדת יזמים בתחילת דרכם ל-300 אלף שקל (כיום 100 אלף לשנה). ב-SNPI סבורים כי העלאת התקרה עשויה לתת תמריץ טוב יותר ליזמים "רציניים" במקביל לסינון טבעי של יזמים פחות רציניים.
- עידוד והגדלת התקצוב לתוכניות היזמות באוניברסיטאות ובמכללות - סטארטאפים רבים מוקמים בזמן הלימודים האקדמיים של היזמים. תכניות יזמות אקדמיות עשויות להיות ערוץ יעיל לעידוד היזמות בקרב סטודנטים.
מנכ"ל SNPI, אורי גבאי: "הסטארטאפים הם הליבה של ההייטק הישראלי. שחיקת היזמות בישראל צריכה להדאיג את כל מי שחוסנו של ההייטק חשוב לו. הנתונים החדשים מלמדים כי גם בשנת 2021, השנה ששברה שיאי השקעות בהייטק הישראלי, נמשכה ואף הוחרפה מגמת הירידה. אנו סבורים כי נתונים אלה מחייבים פעילות אקטיבית וחכמה של הממשלה על מנת לעודד את היזמות שביססה את ישראל כסטארטאפ ניישן".
