10 שנים לאחר שהחלו הדיונים על העלאת גיל הפרישה לנשים ולאחר ארבע דחיות במועד הפעלת הרפורמה ואיומים לקצץ בפנסיות לעמיתי הקרנות הוותיקות - הסתיימה הערב (ה') המחלוקת ארוכת השנים: החל מינואר 2022 יעלה גיל הפרישה לנשים בהדרגה מ-62 ל-65 שנים ב-11 השנים הבאות. זאת לאחר שוועדת הכספים אישרה את הצעת החוק כחלק מחוק ההסדרים לקריאה שנייה ושלישית.
תחילה יעלה גיל הפרישה בכל שנה ב-4 חודשים ולאחר שלוש שנים קצב העלייה יהיה של 3 חודשים בשנה. המשמעות היא שכבר בשנה הקרובה נשים יעבדו בישראל עד גיל 62 וארבעה חודשים ובשנת 2032 יעבדו עד גיל 65. הכנסת מתווה העלאת גיל הפרישה לנשים לחוק ההסדרים פורסמה לראשונה ב-ynet.
הסכום הראשוני של האוצר לרפורמה עמד על 670 מיליון שקל. עם השינויים שנעשו גדל התקציב ב-260 מיליון שקל ל-930 מיליון שקל. כך למשל נקבע לדרישת הוועדה, כי נשים מעל גיל 62 שנדחתה להן הזכאות לקצבת הזקנה נוכח העלאת גיל הפרישה, יהיו זכאיות ב-4 השנים הקרובות לחלק מההטבות הנלוות לקצבה: הנחה בחשמל, מים, תרופות, ארנונה ותחבורה. בנוסף נקבע לדרישת חברות הכנסת וחברי הוועדה בחוק כי במסגרת תקציב המדינה יוקצו בכל שנה 82.5 מיליון שקל למימון הכשרות מקצועיות לנשים בגילאים 50 עד 67.
חוק העלאת גיל הפרישה לנשים עוכב בעיקר בשנות היותו של משה כחלון שר האוצר. פעמיים כבר נקבע מועד סופי להפעלת החוק, בין השאר בהחלטות של ועדת הכספים של הכנסת, אך בכל פעם החוק נדחה מחדש. הממונה על שוק ההון, משה ברקת, נאלץ לדחות ארבע פעמים את הפגיעה בפנסיות של עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות ולאחרונה הודיע כי מדובר בדחייה אחרונה ולכן צורף החוק לתוך חוק ההסדרים ויופעל כבר בעוד 10 שבועות.
בין הצעדים השונים שנקבעו בחוק שיכנס לתוקף בינואר 2022:
הכפלת התוספת למענק העבודה – מענק עבודה הוא תוספת הכנסה שמשולמת על ידי רשות המיסים לשכירים ולעצמאים שהכנסתם נמוכה. מטרת המענק היא לתמרץ את ההשתתפות בשוק העבודה, לתמוך בעובדים בעלי הכנסה נמוכה ולצמצם פערים כלכליים-חברתיים.
העלאת גיל הפרישה של נשים עשויה להשפיע לשלילה על נשים מבוגרות המבקשות להשתלב בשוק העבודה, על מנת להעמיד מענים ראויים לנשים אלה, קובע החוק, לצד צעדים נוספים, את הגדלת סכום מענק העבודה והרחבת טווח ההכנסה המזכה במענק, לנשים בגילאי 67-60. סך העלות של הרחבת המענק כפי שאושרה בממשלה הייתה 130 מיליון שקל, וההסכמה עם חברות הכנסת הכפילה את התקצוב לצעד זה והעמידה אותו על 260 מיליון שקל.
הארכת דמי האבטלה – תוארך תקופת הזכאות המרבית לקבלת דמי אבטלה לנשים מעל גיל 60 ב-125 ימים מ-175 ימים ל-300 ימים, על מנת לאפשר לנשים להקדים את תקופת הפרישה שלהן מבלי להיפגע כלכלית. עוד נקבע בסיכום עם חברות הכנסת כי אישה שנפלטת משוק העבודה לפני גיל 60, מגיל 57 ומעלה - תקבל לצד 7 חודשי דמי אבטלה בדומה לכל אדם שנפלט משוק העבודה, עוד 5 חודשים נוספים בתקרה של עד 4,000 שקל בחודש.
במטרה לתת מענה לקבוצות אוכלוסייה נוספות שעלולות להיפגע, יינתן בנוסף מענק מעבר להעלאת גיל הפרישה בסכום של עד 4,000 שקל לנשים שאינן עובדות ואינן בחל"ת מיוזמתן, בין הגילאים 62 עד 62 ו-4 חודשים. לדרישת הוועדה נקבע כי המוסד לביטוח לאומי יזום פנייה לזכאיות, על מנת שימצו את זכותן, וכן כי הן יוכלו למצות אותו עד שנתיים לאחר שעמדו בתנאיו.
הגדלת הדיסריגארד לנשים שמעל גיל פרישה - מסכום של 6,000 שקל כיום לסכום של 7,750 שקל.
סיוע למקבלות הבטחת הכנסה - בגובה של 700 שקל בחודש לתקופה של עד 18 חודשים עבור נשים שיגיעו לגיל 62 בשנים הקרובות.
עוד נקבע כי לשם בקרה ומעקב בכל שנה החל משנת 2023 יוגש דו"ח לוועדת הכספים, הוועדה למעמד האישה והוועדה לשוויון מגדרי בכנסת, ובו יפורטו השפעת השינוי בגיל הפרישה על הכנסות נשים שגיל פרישתן נדחה, נתונים על השתתפותן של נשים אלה בשוק העבודה, הזדקקות של נשים אלה לגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי, וכן לעניין ביצוע הכשרות מקצועיות, והיקף השתתפותן נשים בשוק העבודה לאחר שהשתתפו בהכשרות, וכן יוגשו נתונים לגבי שינוי במדד העוני לעניין נשים בגילאים הרלוונטיים, ונתונים נוספים. בנוסף נקבע כי ועדת הכספים תקיים דיון לעניין הנתונים שהוגשו אליה, אחת לשנה.
בנוסף סוכם כי במסגרת החלטת ממשלה מקבילה, יועמדו כלים ותקציבים משמעותיים להכשרות מקצועיות לנשים בגילאים הרלוונטיים. בנוסף סוכם כי מידע לגבי המענק והגשת תביעות במסגרת החוק, יונגש בשפות עברית, ערבית, אמהרית ורוסית.
בנוסף נקבע כי כלל החוק יחול גם על עצמאיות, למעט פרק דמי האבטלה שאינו רלוונטי למגזר זה.
במהלך הדיונים הוצג כי עלות סך הכלים מגיע לקרוב למיליארד שקל, כאשר מאות מיליונים נגזרים מהשיפורים שנעשו בוועדת הכספים ובכנסת.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), אמר כי "גיבשנו מתווה שהוא תוצר של מחשבה רבה, שידאג לכל הנשים בחברה. יכיל מנגנוני הגנה רבים וביניהם: מענקים, הבטחת הכנסה, הכשרות מקצועיות, העלאת רף הדיסריגארד, הנגשה ועוד. תוחלת החיים בעולם ובישראל בפרט נמצאת במגמת עליה מתמדת, ורוב מדינות המערב התאימו עצמן כבר לפני שנים. רק במדינת ישראל הנושא נדחה פעם אחר פעם, ובמקום להתייחס להשלכות הקשות על דור העתיד, פוליטיקאים התייחסו למושבם בהווה.
"אי העלאת גיל פרישה משמעותה פנסיונריות עניות בעתיד. לכן לקחנו על עצמנו את הרפורמה החשובה הזאת, מתוך מחויבות לחברה והתמודדות עם אתגרים שקודמינו התנערו מהם במשך שנים. העלאת גיל הפרישה לנשים תמנע מנשים רבות לחיות בעוני, תשפר את שיעורי התעסוקה ותעלה את רמת החיים של כלל הציבור. ולצד זאת, תותאם לשכבות החלשות, שיקבלו מעטפת הגנה שלא תשאיר אף אישה מאחור".
