בית המשפט המחוזי בחיפה הסכים לאחרונה לבקשת יזמית פרויקט פינוי-בינוי לערוך הסכם משופר עם דיירים כדי להתמודד כמה מהם שקופחו כלכלית בחוזה המקורי. ההחלטה התקבלה חרף העובדה שהתנגדות הדיירים נותרה בעינה.
באוגוסט אשתקד עתרה חברת "יובל אלון חברה לבניין בע"מ" לבית המשפט בבקשה לקבל את המושכות על פרויקט הריסה ובנייה מחדש של מתחמי מגורים ומסחר בשכונת נווה דוד בחיפה. לטענתה, בעוד הרוב המוחלט של בעלי הדירות חתמו על ההסכם מולה, יש כאלה המסרבים מטעמים שאינם מוצדקים וסבירים.
לחלופין טענה היזמית בתביעתה שהסרבנים מתנים את הסכמתם בדרישות בלתי סבירות ומאיימים לסכל את מימוש הפרויקט, במטרה ליצור עמדת מיקוח מולה, תוך שהם מעמידים את יתר בעלי הדירות בסיכון נוכח מצבם הרעוע והמוזנח של המבנים הקיימים במתחמים.
הדיירים, מנגד, כפרו בהיותם סרבנים וטענו שהחברה היא "יזם עקשן" שמנסה לכפות עליהם להסתפק ב"נזיד עדשים". נוכח הפער בעמדות הצדדים מונה שמאי אובייקטיבי להכרעה בשאלה האם הדיירים הללו אכן קופחו בהסכם הפינוי-בינוי מבחינה כלכלית. הערכתו הייתה שאכן, ההסכם שהוגש לחתימתם אינו כדאי עבורם.
על רקע זה הגישה היזמית ביולי האחרון בקשה לתיקון כתב התביעה המקורי. לטענתה, נוכח הנחיות השמאי, היא פעלה לגבש הסכם פינוי-בינוי משופר וכדאי עבור הנתבעים, שלמעשה מייתר את התנגדותם. מכאן שיש להתיר לה לתקן את כתב התביעה ולצרף אליו את ההסכם החדש. הנתבעים, מנגד, התבצרו בעמדתם וסירבו לבקשת התיקון, ואף הגדילו לבקש את דחיית התביעה כולה על הסף.
ואולם השופטת אספרנצה אלון פסקה שבקשתם חסרת כל היגיון, שהרי המחלוקת בין הצדדים בנוגע להסכם עודנה שרירה וקיימת, ומשכך יש להמשיך ולנהל את המשפט.
גם סירוב הנתבעים לתיקון כתב התביעה נדחה על ידה. היא כתבה ש"כעת, לאחר קבלת שמאותו של שמאי הפינוי ובינוי, המחלוקת שבין הצדדים העוסקת בכדאיות הכלכלית של הפרויקט הינה ברורה יותר ונשענת על ראיה חיצונית משמעותית. אין ספק כי תיקון כתב התביעה כעת יאפשר את הכרעת המחלוקת בין הצדדים בצורה נכונה ויעילה".
בהמשך הגדירה השופטת את ההסכם המשופר כ"ציר תיכון המחלוקת" בין הצדדים והדגישה שכדי לבחון אותו יש להוסיף אותו לתיק בדרך של תיקון כתב התביעה. לצד זאת היא קבעה שלנוכח המסקנה כי סירוב הנתבעים להסכם הקודם היה ככל הנראה מוצדק, שכן הוא נתמך בחוות הדעת השמאית שקובעת כי הוא לא היה כלכלי עבורם, התובעים (היזמית ושאר תומכי הפרויקט) הם אלה שישלמו הוצאות משפט. לפיכך התירה השופטת את הגשת כתב התביעה מתוקן, תוך חיוב היזמית בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 8,000 שקל לטובת הנתבעים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
• עו"ד יובל גנן עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין