בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל לאחרונה בקשה של עולה חדשה ואם לתינוקת בת 4.5 חודשים, להנפיק לבתה דרכון ולצאת מישראל כדי להתאוורר מהמלחמה במדינת מוצאה. על רקע חששו של האב כי זוגתו לשעבר לא תחזור, נעתרה השופטת הילה גורביץ עובדיה להגבלת הנסיעה לחודש בלבד.
לפני כשלוש שנים עלתה האישה לישראל מטעמים ציוניים. היא למדה לתואר ראשון, עבדה וניהלה זוגיות עם המשיב, שעמו הביאה לעולם את בתם. בשלב מסוים הם נפרדו והיא קבעה את מושבה בצפון בעוד האב מתגורר עם אימו באזור המרכז.
פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר גרם לאם – שאינה מתורגלת במצבים מסוג זה – לבקש לעזוב עם בתה למדינת מוצאה. היא סיפרה בבית המשפט שאין לה ממ"ד בדירה וכי שגרירות מדינת המוצא שלה הציעה לה טיסת חילוץ, שעליה היא מבקשת לעלות עם בתה עד שיירגעו העניינים במדינה.
על רקע חשש האב – שאותו תיארה האם כאובססיבי, נקמני ואלים – שהשתיים ישתקעו שם, היא הסכימה שהשהייה בחו"ל לא תימשך יותר מ-30 יום, ואף הואילה להעמיד את קרנות הפנסיה וההשתלמות שלה כבטוחה לשם כך.
אבל האב לא השתכנע. לדבריו, אם באמת אכפת לאם משלום בתה, היא הייתה מסכימה להצעתו לגור עמו במרכז, או לעבור למלון או דירה ממוגנת שהוא יממן עבורה. הוא הוסיף שגם במדינת המוצא של האם ישנם גלי אנטישמיות שיעמידו את ביטחון בתו בסכנה. מכאן, לטענתו, שיש לדחות את הבקשה ולהותיר את הבת בישראל.
עו"ד רחל מורסם יצחקובהשופטת גורביץ עובדיה הסבירה שהעיקרון הרלוונטי לצורך הכרעה בבקשה הינו טובת התינוקת. אלא שלדבריה, אין להעניק לעיקרון זה פירוש פשטני שלפיו טובתה שלא לשהות באזור בו מתחוללת מלחמה. ההכרעה מורכבת יותר ומשתנה בהתאם לנסיבות.
היא ציינה כי מצד אחד ניתן להבין את רצון האם, עולה חדשה שאינה למודת ניסיון במלחמות ישראל, להתאוורר עם בתה בתקופה הנוכחית אצל משפחתה בחו"ל. מן העבר השני, אין להתעלם מכך שהאם מחזיקה באזרחות כפולה וקיים חשש מסוים שהזמני יהפוך לקבוע.
ואולם השופטת התרשמה שבקשת האם אינה נגועה בחוסר תום לב, וכי נראה שחששה כן ונובע מדאגה אותנטית לשלום בתה. בנוסף, מאז עלייתה ארצה היא השתלבה בעבודה ובלימודים אקדמאיים ונמצאת כפסע מסיום תואר ראשון, כך שסביר להניח שלא תרצה להוריד את אלה לטמיון.
שילוב עובדות אלה, לצד הגבלת היציאה מישראל ל-30 ימים וחיוב האם בהפקדת ערובה כספית, הובילו את השופטת לאפשר לה להנפיק דרכון עבור בתה ולהתיר לשתיים לצאת מישראל חרף התנגדות האב. היא קבעה שאם המבקשת ובתה לא יחזרו במועד שנקבע, ייחשב הדבר לחטיפה על פי אמנת האג. בנוסף חויבה האם, במהלך שהותה בחו"ל, לערוך בין התינוקת לאביה שיחת וידאו בת 10 דקות מדי יום, עד שובה ארצה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האם: עו"ד אריאל יום טוב
• ב"כ האב: עו"ד ישי מויאל
• עו"ד רחל מור עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
