בני זוג שהתעניינו ברכישת קוטג' ואף חתמו עם המוכר על זיכרון דברים, לא יפוצו בשל הפרתו משום שהנכס נמכר לאחרים תמורת סכום גבוה יותר. השופטת אושרית הובר היימן מבית משפט השלום ברחובות קבעה לאחרונה שלא מתקיימים לגבי זיכרון הדברים התנאים שנקבעו בפסיקה לצורך החשבתו כמסמך משפטי מחייב.
בקיץ 2015 הציע בעל הקוטג' דאז את ביתו למכירה, על רקע גירושים מאשתו. התובעים, בעל ואישה, שמעו על המכירה והגיעו להתעניין. בתחילת אוגוסט של אותה שנה הם חתמו עם המוכר על זיכרון דברים שלפיו הם מעוניינים לרכוש את הקוטג' תמורת 1.92 מיליון שקל. הם לא ידעו שבמקביל מתקיימים בבית הדין הרבני הליכי גירושים בין המוכר לאשתו – שהייתה בעלת זכויות נוספת בנכס. במסגרת הגירושים הקוטג' נמכר במאי 2016 בשוק החופשי תמורת 2.2 מיליון שקל.
הרוכשים המופתעים מיהרו להגיש את תביעתם לבית המשפט בטענה שהמוכר הפר את זיכרון הדברים באופן שמזכה אותם בפיצוי. לטענתם, רק בסמוך למכירת הבית לאחרים – כתשעה חודשים אחרי החתימה על זיכרון הדברים – נודע להם שגם אשת הנתבע היא בעלת זכויות בנכס, באופן העולה כדי חוסר תום לב, תרמית והטעיה מצדו. בשל הפרת זיכרון הדברים תבעו הרוכשים פיצוי של כ-400 אלף שקל.
מנגד טען המוכר שלזיכרון הדברים אין תוקף משפטי מחייב ומדובר רק בהצהרת כוונות. הוא אף כפר בטענת הרוכשים לפיה לא ידעו שהוא מצוי בהליכי גירושים, לנוכח היות הצדדים חברים בקהילה חרדית סגורה בה קשה לשמור סודות.
השופטת הובר היימן נימקה שנדרשים שני תנאים על מנת להכיר בתוקפו המשפטי המחייב של זיכרון דברים: האחד, כוונה מצד הצדדים להתקשר בהסכם מחייב; השני, הסכמה בגוף זיכרון הדברים על אודות הפרטים המהותיים והחיוניים של העסקה. לדברי השופטת אף לא אחד מהתנאים התקיים בעניינם של התובעים.
אשר לתנאי הראשון היא קבעה שלמרות השקת הכוסות ולחיצות הידיים בין הצדדים בסוף הפגישה שבמהלכה נחתם זיכרון הדברים – הרוכשים לא שילמו ולו שקל בודד על חשבון התמורה הסופית, כדמי רצינות. גם מבחינת המוכר לא ניתן לבסס גמירות דעת להתקשרות בחוזה מחייב, בשל הליך הגירושים שריחף מעל ראשו והגביל אותו מלבצע עסקה בקשר לקוטג'. "מן האמור לעיל", כתבה, "עולה כי במבחן האדם הסביר לא ניתן לקבל את טענת התובעים, שזיכרון הדברים בינם לבין הנתבע נחתם לאחר שגמרו בדעת להתקשר בהסכם מכר מקרקעין מחייב".
גם ביחס לתנאי השני היא הדגישה שזיכרון הדברים נעדר פרטים מהותיים כמו תנאי התשלום, מועד מסירת החזקה או פיצוי מוסכם במקרה של ביטול. מכאן, לדבריה, לא ניתן לראות בזיכרון הדברים כהסכם מחייב אלא כשלב בלבד במשא ומתן שנוהל בין הצדדים.
לצד זאת היא קבעה שהמוכר הפר את חובת הגילוי כלפי הרוכשים והתנהל מולם בחוסר תום לב כשהסתיר את העובדה שרעייתו הינה בעלים נוסף בקוטג', ואף הייתה נתונה לה הזכות לקנות אותו לפני שנמכר לצד שלישי. בשל כך נפסק לתובעים פיצוי בסך 30 אלף שקל וכן שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד ספיר כהן עוסקת במקרקעין ונדל"ן
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
