שיעור התעסוקה של גברים חרדים הגיע ברבעון השני ל-55.8% - שיא של כל הזמנים. כך עולה מקובץ יעדי התעסוקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). זהו הרבעון השני בו שיעור התעסוקה חוצה את ה-55%, לאחר שברבעון הקודם הוא עמד על 55.3%. שיעור זה עדיין רחוק משיעור התעסוקה של גברים יהודים לא חרדים, העומד על 87%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
מדובר במגמה חיובית המעידה על שינוי נורמות בקרב הדור הצעיר, שכן מאז 2015 דרך שיעור התעסוקה של הגברים החרדים במקום ונע בין 50%-52%. הדבר הוסבר בהזרמת הכספים לקצבאות לאברכים חרדים, שהקלה עליהם להישאר בישיבות, כשבמקביל המחיר החברתי של עזיבת הכולל (ישיבה לגברים נשואים) נותר גבוה. התועלת הכלכלית של צעד כזה נמוכה, זאת בשל העובדה שהשכר שיכול גבר חרדי עם כישורי עבודה נמוכים לקבל בשוק העבודה גבוה רק בכמה אלפי שקלים בודדים מהקצבה.
סמנכ"ל המחקר והנתונים של המכון החרדי למחקרי מדיניות, ד"ר איתן רגב, טוען כי "העלייה המרשימה בשיעור התעסוקה אינה מפתיעה". לדבריו, כבר לפני מספר חודשים הוא צפה כי "עליית הריבית, השינויים בשוק המשכנתאות ויוקר המחיה ישפיעו דרמטית על המגזר החרדי בפרט ויביאו לשילוב של גברים חרדים נוספים בשוק העבודה".
עוד ציין רגב כי "כדי להעלות את כושר ההשתכרות והפיריון נחוצה הכנה טובה יותר של הדור הצעיר החרדי אל אתגרי שוק העבודה. ככל שנכנסים לשוק העבודה בגיל מאוחר יותר, ההתפתחות התעסוקתית וכושר ההשתכרות נותרים מוגבלים. כיום קיים פער של יותר מ-100% בין השכר השנתי של גברים יהודים לא-חרדים לגברים חרדים".
רגב אמר שהעלאת הריבית מערערת כליל את המודל הכלכלי החרדי המבוסס על רכישת דירה בשלב מוקדם מאוד של הנישואים. הוא צופה שתוך חמש שנים יעבור שעור התעסוקה החרדי את רף ה-60%.
שר העבודה יואב בן צור מסר כי "העלייה בשיעור תעסוקת חרדים נרשמה הודות להשקעה נרחבת והיא תורמת למשק תרומה אדירה. מנתונים אלו עולה הפוטנציאל האדיר של שילוב האוכלוסיות במשק, כשאנו מרוויחים פעמיים – פעם אחת בהכשרה ותעסוקה איכותית לאדם ופעם שנייה המשק זוכה לתרומה מכוח אדם מגוון, מיומן ואיכותי".
קרן קמ"ח, הפועלת שילוב חרדים בשוק העבודה, טוענת ש"הנתונים הם התממשות של תחזיות ושילוב של פעילות נכונה לעידוד התעסוקה בציבור החרדי. השיח אודות הורדת גיל הפטור תורם לכך שהציבור החרדי, יכול לצאת לשוק העבודה מבלי לחשוש למעמדו החברתי והקהילתי".
