בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה התנגדות שהגיש האפוטרופוס הכללי לצוואה שערכה קשישה ערירית טרם מותה, ובמסגרתה הורישה את דירתה בלב העיר לשכן שלה. המדינה טענה שהצוואה נגועה בהשפעה בלתי הוגנת ובכפייה מצד השכן, אבל השופט ליאור ברינגר קבע שמדובר בהאשמה חסרת בסיס, וכי הצוואה תקפה ותקוים כלשונה.
המנוחה הייתה בעלת דירה ברחוב מרכז בעלי המלאכה בתל אביב. בגיל 76 היא ערכה צוואה בעדים שלפיה דירתה תוענק אחרי מותה לשכן שנהג לעזור לה בקניות ובעניינים נוספים. את יתר רכושה, כספים בחשבונות בנק ותכשיטים, היא ציוותה ל"קרן נאמנות שתוקם כדי להנציח את זכרה באמצעות תרומות לנזקקים".
1 צפייה בגלריה
אלצהיימר דמנציה קשישה זקנה קשישים
אלצהיימר דמנציה קשישה זקנה קשישים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
12 שנים לאחר עריכת הצוואה הלכה האישה לעולמה, והאפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב הודיע שבכוונתו להתנגד לצוואה, בטענה שהמנוחה לא הייתה כשירה במועד חתימתה. מומחה שמונה מטעם בית המשפט חיזק עמדה זו והעריך שאכן דעתה לא הייתה צלולה בשעת הציווי. הנימוק: מיד לאחר הצוואה מונה למנוחה אפוטרופוס, דבר המעיד לכאורה על היעדר כשירותה.
יחד עם זאת, המומחה סייג את מסקנתו בכך שאם רופא אחר, שאותו הוא מעריך, יחלוק עליו ויקבע שהמנוחה כן הייתה כשירה – יש להעדיף את עמדתו. ואכן, בהמשך העריך רופא שהמנוחה הייתה כשירה בשעת חתימת הצוואה.
כשהבינה המדינה כי טענת היעדר הכשירות לא תועיל לה, היא טענה בסיכומיה לעילות התנגדות נוספות כגון השפעה בלתי הוגנת ומעורבות של השכן בעריכת הצוואה.
אשר לעילה הראשונה טען האפוטרופוס הכללי שהשכן כפה על המנוחה לערוך את הצוואה לטובתו, אך לא פירט כיצד. השופט ברינגר מתח ביקורת נוקבת על התנהלות זו: "הטענה מקוממת וחבל שנכתבה. מדובר בהכפשה חסרת שחר, הטחת רפש באדם ללא בסיס כלשהו. לא רק ללא ראיות אלא אף ללא נימוק או הסבר כלשהו, סתם כך הכפשה מכוערת של אדם".
גם את הטענה למעורבות השכן כביכול בעריכת הצוואה, דחה השופט בשתי ידיו. לדבריו הטענה מתבססת על העובדה שהשכן נתן למנוחה שם של עורך דין, אחרי שזו ביקשה ממנו לסייע לה באיתור עורך צוואה.
יתרה מכך, אחרי שהמנוחה פנתה לאותו עורך דין, הוא ערך עבורה צוואה שבמסגרתה השכן לא קיבל מאומה, ורק בחלוף שנתיים שינתה המנוחה את צוואתה לזו שבמוקד ההליך. "לא לקיחת חלק, לא מעורבות ולא שום דבר שמתקרב לכך", כתב השופט.
משלא הוכחה אף אחת מטענות ההתנגדות שהעלתה המדינה, נקבע שההתנגדות תידחה והצוואה תקוים ככתבה וכלשונה. המדינה תשלם לשכן הוצאות משפט בסך 35 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד עינת ברכה • ב"כ הנתבע: עו"ד עידן עמנואל יעקובוב • עו"ד איריס ירדני עוסקת בירושות וצוואות • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין