נזקי סופת " כרמל" ברחבי הארץ
(צילום: רענן בן צור, יהודה קרויזר, תיעוד מבצעי מד"א)
נזקי הסופה כרמל יובילו רבים להתמודד עם הרס רב לציוד ואפילו לפגיעות בנפש. מדובר בעלויות עצומות שמובילות מיידית למחלוקות עם חברות הביטוח והעיריות. בעזרת עו"ד עמיקם חרל"פ, מומחה בדיני נזיקין, רשלנות וביטוח ממשרד עמיקם חרל"פ ושות', גיבשנו מדריך שיעזור לכם להתמודד עם הסיטואציות האפשריות.
עציץ, מזגן, דוד שמש וכו' נפלו ופגעו באדם. מי יפצה אותו?
כלל האצבע הוא שכאשר ניתן להניח שרשלנות גרמה או תרמה לפגיעה, אז ניתן לתבוע את אותו גורם בגין הנזק שנגרם. למשל, במקרה של אדנית שלא קובעה כהלכה, ניתן לתבוע את בעל הדירה שממנה עפה האדנית. ואם הוא מחזיק בביטוח דירה - את חברת הביטוח.
עם זאת, אם יוכח כי האירוע לא נגרם עקב רשלנות, וכי הנזק אירע עקב "כוח עליון" מסוג סופה חזקה וחריגה בעוצמתה, הרי שאז ביהמ"ש עשוי לדחות את התביעה.
עץ פגע ברכב או הולך רגל נפגע מהצפה, מה הדין?
במקרה של קריסת עץ על רכב, במידה ולמבוטח יש ביטוח מקיף הוא יוכל לפנות לחברת הביטוח. אם אין, ניתן לנסות ולאתר של מי האחריות על העץ (עירייה או אדם פרטי אם העץ נמצא בחצרו) ולתבוע אותו אם לא הייתה תחזוקה ראויה של העץ (גיזום וכו').
התייחסות דומה תהיה גם במקרה של אדם ההולך ברחוב ונפגע עקב מעידה ממדרכה שהוצפה - גם כאן יהיה צורך להוכיח שההצפה נגרמה עקב רשלנות כלשהי של העירייה או של בעל המקרקעין. אם בתחזוקה לקויה או בהערכות מקדימה לקראת הסופה שלא נעשתה.
מתי מגיע פיצוי לבעל עסק על נזקי מזג אוויר?
עו"ד חרל"פ מסביר כי בפוליסות בתי עסק בדרך כלל לא קיים כיסוי בסיסי לנזקי סערה בגין חדירת מים, ונזקים אלו מכוסים לרוב רק אם נעשתה הרחבה מפורשת של הפוליסה לעניין זה. בכל מקרה, מומלץ לבחון היטב את תנאי הפוליסה ואת ההרחבות לנזקים תאונתיים אפשריים.
בעל עסק יכול במקרים מסוימים לקבל פיצוי לנזקים שנגרמו כתוצאה ממזג אוויר סוער, וזאת רק במידה ותוטל אחריות על העירייה או המועצה המקומית בגין התרשלות אפשרית בפעולותיה שגרמו לנזק. לעיתים ניתן להטיל אחריות לנזק אף על רשות הניקוז המקומית, בגין התרשלות במניעת הנזקים שנגרמו (העדר ניהול תקין של רשת הניקוז וכדומה).
במקרה של הצפת העסק שלא נגרמה כתוצאה מרשלנות הרשות המקומית, יש לבחון את פרטי פוליסת הביטוח לעסק, אם קיימת כזו.
האם עובד שנפגע במהלך עבודתו (שלא בתאונת דרכים) בשל מזג האוויר זכאי לפיצוי וממי?
לעובד אפשרות למצות את זכויותיו כ"נפגע עבודה" מול המוסד לביטוח לאומי. במסגרת זו לעובד הזכות לקבלת דמי פגיעה (עפ"י שיעור פיצוי הקבוע בחוק, עד שלושה חודשים), ואף לעמוד בפני ועדות רפואיות לשם קביעת דרגת נכותו, אם ישנה.
במידה והנזק נגרם כתוצאה מרשלנות מקום העבודה (כמו אי הסדרה בטיחותית למצבי גשמים וסערה, אי נקיטת אמצעי מניעת רטיבות וכדומה), ניתן להגיש אף תביעה נגד מקום העבודה, אשר אחראי למחדל שהוביל לנזק שנגרם לעובד כתוצאה מפגעי מזג האוויר.
האם ביטוח המבנה הבסיסי כולל גם הגנה מפני נזקי הצפה או פגיעה ברכוש בשל סופה?
לדברי עו"ד חרל"פ, "הביטוח הבסיסי אינו מכסה נזקי איטום, כך שאם נכנסים מי גשמים, הנזקים שנגרמים לא מכוסים במסגרת הביטוח הסטנדרטי. עם זאת, אפשר לשדרג ולהוסיף לביטוח התקני גם ביטוח בגין נזקי מים ואיטום, ואז עשוי להיות גם כיסוי לתיקון על ידי אינסטלטור פרטי, וגם כיסוי לנזק שנוצר כתוצאה מנזילת מים או איטום לקוי. יש לזכור שחלק גדול מהנזקים הנובעים מהסערה הם נזקי מים שנובעים מליקוי באיטום הבית (בעיקר גגות או קירות חיצוניים) ולכן והעלות העיקרית לא תהיה מכוסה על ידי גורם אחר, כגון העירייה (אלא אם כן הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות של אותו גורם), שכן במרבית המקרים מדובר ב'כוח עליון'.
"כמו כן, ניתן להגדיל את הכיסוי הביטוחי ל'כל הסיכונים' (ALL RISK). במקרה כזה כל נזק תאונתי, למעט בלאי, יהיה מכוסה. בסופו של יום, יש לעדכן את התכולה או את הערך של המבנה המבוטח על כל שינוי משמעותי, היות וייתכנו שינויים בערכו שלא עודכנו בכיסוי הביטוחי, ובמקרה ויגרם נזק, חלילה, לא יהיה כיסוי הולם.
"כדי להימנע ממצב זה, יש לפנות לחברת הביטוח לבקש הרחבה או עדכון. זאת תשלח מעריך לעדכון המחיר, הן של התכולה והן של המבנה, וכמובן במקרה של הצפה או תאונה מסוג אחר, יתקבל כיסוי הולם".
מה עושים במקרה של נזק רכוש או גוף, וכיצד ניתן להוכיח שמדובר בנזקי סערה?
בשלב הראשון והמיידי חשוב לתעד בתמונות רבות ככל האפשר את הנזק שנגרם, את הסיבה לנזק (אם למשל מדובר בעץ שקרס) ובמידה ויש עדים לאירוע, לקחת את פרטיהם. בשלב השני, אם יש נזק גוף, חשוב לפנות לרופא או לחדר מיון ולספר בפירוט את שאירע וכיצד. בשלב השלישי, אם קיימת פוליסת ביטוח רלוונטית, יש להודיע לחברת הביטוח על המקרה בהקדם האפשרי, ולו הודעה טלפונית ראשונית.
עו"ד עמיקם חרל"פיח"צעו"ד חרל"פ מציין כי "פעמים רבות חברות הביטוח מתנערות מאחריות עקב טענה למחסור בראיות, או עקב גרסה שמסר המבוטח בזמן אמת שאינה תואמת 'אחד לאחד' לגרסתו המאוחרת. לכן בטרם הפניה הראשונית לחברת הביטוח, רצוי כבר אז להתייעץ עם עו"ד".
האם ישנם גורמים נוספים שאחראים על נזק מפגעי החורף מלבד חברת הביטוח?
הגורם הראשון שרצוי לפנות אליו הוא חברת הביטוח שמבטחת את האדם או נכסו: אם נגרם נזק לדירה, לפנות לביטוח של הדירה. אם נגרם נזק לרכב, לפנות לביטוח המקיף של הרכב וכיוצ"ב. בשלב השני, אם לא התקבל פיצוי (מלא או בכלל) מחברת הביטוח, רצוי לפנות לעו"ד כדי לבחון האם נסיבות האירוע מצביעות על רשלנות העירייה, ואז ניתן יהיה להגיש תביעה נגדה.
כך גם לדוגמה כאשר הנזק נגרם בגלל מחדלו של שכן. כמו למשל, דירה בשיפוצים שהייתה חדירה למים ואלה עברו לדירת השכן. במקרה כזה תמיד אפשר לפנות למזיק.
באשר לעירייה, היא אחראית לחלקים המשותפים בלבד. הנזק שנגרם לבית עצמו בשל חדירת מים, למשל מגג הבית, יוגדר ככוח עליון והוא אינו בר תביעה מהעירייה. אולם במקרה בו העירייה התרשלה וכתוצאה מכך נגרם הנזק, קיימת עילה לתבוע פיצוי מהרשות המקומית.
במצב בו אין כיסוי ביטוחי בחברת ביטוח, יש לחפש מי אחראי לנזק ע"מ לתבוע פיצוי.
במצב בו יש פוליסת ביטוח המכסה נזקים לבית או לעסק, יש להודיע בדחיפות לחברת הביטוח, האמורה לשלוח שמאי מטעמה לבדיקת הנזק. עפ"י חוק חוזה ביטוח, הפיצוי אמור להתקבל תוך 30 יום מיום שחברת הביטוח קבלה את כל הנתונים. חשוב לתעד את כל הנזקים ולא לזרוק חפצים שנהרסו, ע"מ שניתן יהיה להראותם לשמאי.
