ראש עיריית אשקלון בוועדת הכספים חרבות ברזל
(צילום: דוברות הכנסת)
עשרה ימים לאחר פתיחת המלחמה, הבוקר (שני) נערך הדיון הנרחב הראשון של ועדת הכספים בנוגע לפיצויים לאזרחים ולהיקף התמיכה במשק, בנוכחות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהחל להציג באופן כללי את מה שנעשה עד עכשיו.
תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, שעדיין לא נכללת בתוכנית המענקים לעוטף עזה, למרות שספגה עד כה מאות רקטות ואבדות בנפש, התפרץ לדברים בזעם וקרא לשר: "תפנו כבר את מי שבלי מיגון. אם לא מיגנתם את מי שביקשנו במשך שנים, אז תפנו. למי צריך לחכות? איזה תשובות יש לך לאותם אנשים, שחוץ מלהתפלל שלא ייפגעו - אין להם כלום?".
4 צפייה בגלריה
תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, בוועדת הכספים חרבות ברזל
תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, בוועדת הכספים חרבות ברזל
תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, בוועדת הכספים חרבות ברזל
(צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת)
גלאם המשיך: "הוציאו הודעה שאשקלון קיבלה 100 מיליון שקל, עוד לא קיבלה. שבע שנים אני צועק וכל פעם מקוששים עוד החלטת ממשלה. תכניסו את אשקלון לעוטף, היא חלק מהעוטף לצערי. אני צריך להמתין לוועדה כדי שיעברו כמה מיליוני שקלים. העסקים סגורים, אשקלון עיר רפאים, מדובר בהפסדים של מאות מיליוני שקלים. הבנו שמשרד הביטחון נתן אישור ואז אומרים לי שמשרד האוצר לא מאשר? מה אני יכול לעשות עם 60 מיליון כשעלות הפינוי היא 300 מיליון?".
גם בוועדת הפנים והסביבה השתתף ראש עיריית אשקלון והשמיע דברים דומים: "אני צועק כבר שבע שנים ולא סיפקו את הסחורה. אחרי שהכל ייגמר נבוא חשבון עם מי שצריך. העיר אשקלון היא המטווחת ביותר, יש לנו הרוגים, פצועים ואלפי נפגעי חרדה. המדינה רק עכשיו מתחילה להבין את האירוע. הוצאנו כבר 20 מיליון שקלים על אפודים לחיילים שלא נתתם, על גנרטורים".
4 צפייה בגלריה
סמוטריץ' בוועדת הכספים חרבות ברזל
סמוטריץ' בוועדת הכספים חרבות ברזל
סמוטריץ' בוועדה: "פינוי תושבים זו לא החלטה כלכלית, זו החלטה שנגזרת מהרבה שיקולים"
(צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת)
בהמשך פנה וצעק על מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, שהשתתף בדיון: "תבוא ותהיה גיבור ותצא לשטח ותראה, אני במלחמה! מה שאתם נותנים זה כסף מהחלטות ממשלה בעבר ועכשיו אם אני אקבל עשרה מיליון שקל לשיפוץ מקלטים, מי ישפץ לי אותם? אני לא בא היום בתלונות, אני בא היום בדרישות. ביום שני שר האוצר הודיע לי שמעבירים חמישה מיליון שקלים ורק בחמישי עבר הכסף. מה זו הבירוקרטיה הזו?".
אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, תקף גם הוא בוועדת הפנים: "היו מחבלים על הצירים, הסתובבנו בין גופות, פינינו את הצעירים מהמסיבה באוטובוסים שלנו, אוטובוסים צהובים. למדנו בקורונה שמי שמתפקד הכי טוב מול התושבים זה השלטון המקומי. כדי שנתפקד אנחנו צריכים כסף, תעבירו כסף, תקדמו את פערי האיזון. אנחנו צריכים את הכסף היום. אני מקים כיתות כוננות היום, אני לא יכול לחכות לצבא. אתם צריכים לדעת איפה אנחנו נמצאים".
סמוטריץ' טען בוועדת הכספים במענה לטענותיו של גלאם, כי "קיבלנו החלטה על מענק מיידי בסדר גודל של 80 מיליון שקל למי שפונה מהבית, בלי קשר לנזקים ולפיצוי, כדי לתת מענה הכי מהר שאפשר. הפינוי אינו בעיה כלכלית, יש כסף לפינוי. כשמחליטים לפנות או לא, זו לא החלטה של כסף, זו החלטת מדיניות שנגזרת מהרבה מאוד שיקולים. נתנו גם מענקים ראשוניים לעיריות מתוך הבנה של הצורך".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכספים חרבות ברזל
(צילום: דוברות הכנסת)
סמוטריץ' הוסיף: "הסיוע המיידי שנתנו בדרום פועל - מבחינה תזרימית דחייה של תשלומי מע"מ, של ביטוח לאומי, של תשלומי ביטוח. אנחנו עובדים על דחיית כל המועדים, אין אף אדם שיסתבך עם ביטוח לאומי, מע"מ או משהו אחר כי הוא בצו 8 או מפונה, או מסיבה דומה".
בפתח דבריו ציין השר: "אני חייב לפתוח בלקיחת אחריות, במבחן התוצאה נכשלנו, קו ההגנה הראשון של ההגנה הפיזית של מדינת ישראל לאזרחיה נכשל, ועכשיו אנחנו עוברים לקו השני. התפקיד שלנו להחזיק את הקו השני, ולהראות שבדבר הזה אנחנו ראויים והאמון במדינה וכל מערכותיה נשמר. תנחומים לכל המשפחות, ודאגה לשבויים והנעדרים. זה אירוע גדול שבא בהפתעה. עלתה טענה איך יכול להיות שהמדינה לא מוכנה, אמרתי שאם מישהו יגיד לי שהמדינה צריכה לזהות 1,300 גופות, הייתי אומר לו ללכת למנוע את המצב הזה. יש לזה מחירים גם בהערכות מאירוע לסוג הזה, אף אחד לא נערך לזהות מספר כזה ולטפל במשפחות, אני לא רוצה לתאר, אבל כל מה ששמעתם לא מתקרב למה שקורה בשטח".
לשאלות בנוגע לעניין מתווה חל"ת, ציין שר האוצר: "אני כרגע מתנגד נחרצות למתווה החל"ת, אני חושב שהוא רע ולא מתאים. נדבר גם על העובדים. אנחנו שבוע בתוך המלחמה, נדבר על הכל. אני לא מכיר אף פעם שעבדו בקצבים מהירים כל כך, זה באופן טבעי לא יהיה מושלם, נתאים ונסדר, ונפעל שיהיה כמה שיותר מהר".

ח"כ לשעבר מכפר עזה: "צריך מענה רחב יותר לצרכים בסיסיים"

ח"כ לשעבר, נירה שפק, תושבת כפר עזה, אמרה בוועדה: "לפני עשרה ימים נכנסו אלינו מחבלים, וכל מה שקרה מהרגע הזה חייב טיפול במיידי. אני רוצה לנצל את זה שהייתי בפנים ואת ההיכרות שלי איתכם כדי לדבר על מספר דברים שלא מדברים עליהם, וזה חייב לעשות עכשיו. בין השאר צריך להפסיק להשתמש במכבסת המילים - אנחנו לא בהפגוה, לא יצאנו להפוגה ולא להתרעננות, אין לנו לאן לחזור. אני מבקשת לא להשתמש במילים האלה.
"יש לטפל בצרכים שלנו, ואני מדברת על המענה המיידי הבסיסי, אני מדברת על אוכל. לא יכול להיות שנקבל הודעה שבמלונות לא תהיה ארוחת צהריים. אתמול קיבלתי הודעה משר האוצר שתהיה ארוחת צהריים. היינו אמורים להיות רק עם בוקר וערב. צריך שיינתן מענה גם בלילה, שתהיה פינה שאנשים יוכלו לאכול אוכל מנחם גם בלילה.
"הדבר השני זה לינה, יש עומס. יש חדרים שנמצאים שני זוגות יחד בחדר, זה אומר שאי אפשר להתאבל ולבכות בלילה. אני מבקשת להכשיר קרקע ולהביא קרווילות. אני מבקשת לבחון אפשרות של יבילים. צריכה להיות מכבסה לכבס את הבגדים, אין לנו איפה.
"בנושא הנפש חייבים לפתוח פה גני ילדים, נעורים, כדי שהאנשים לא יהיו בתוך עצמם. יש להקים בכל מרכז כזה אוהל של 24-7 שיהיו נציגי כל המשרדים, אי אפשר שכל פעם מישהו בא ללובי, אנשים לא פנויים נפשית. קצב ההלוויות - יש לנו לקבור 60 חברים מכפר עזה, עד עכשיו קברנו חמישה. יש בעיית ציוד, יש בעיית זיהוי. תתעסקו בנו עכשיו ופחות ביתר, יש אנשים בלי משכורות, האנשים שהיו צריכים להכין את המשכורות מתו. תכניסו כסף לאנשים. אנחנו לא בוכים, נמשיך להגן על עצמנו, אבל תתחילו לטפל בנו".
4 צפייה בגלריה
בוועדת הכספים חרבות ברזל
בוועדת הכספים חרבות ברזל
גפני: "לא מרוצה מהתוכנית של בנק ישראל"
(צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת)
סמוטריץ' אמר בתגובה לדבריה של שפק כי "אני רוצה לומר בצורה חד משמעית - הפוגה והתרעננות אלה מושגים שלא תקפים לגבי ניצולי הטבח בעוטף עזה. אי אפשר לפנות את כל מדינת ישראל, אם תפתח חזית צפונית בעוד יומיים יהיה לנו אירוע אחר. כרגע יש לנו את ניצולי הטבח שיש להם טיפול אחר לחלוטין - נתתי הוראה כמה שפחות ישהו במלונות, ואנחנו עובדים על זה כבר. המענה המיידי זה המלונות, יהיה שלב ביניים ושלב קבע. זה טיפול מאוד מורכב, קהילתי, משפחתי, אישי. תת אלוף במיל' משה אדרי, הוא פרוייקטור לדבר הזה, הוא מקים מנהלת לשלב הביניים. להעביר אותם למבנים זמניים. צריך הליכי תכנון, אולי נחוקק חקיקה עוקפת. אנחנו לומדים מניסיונות העבר ועושים זאת הכי מהר שאפשר".

גפני לנגיד בנק ישראל: "תוריד את הריבית"

סמוטריץ' ניסה בין השאר להעביר מסר לבנקים: "הבנקים נכנסו למצב עם כיסים מלאים, והם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה בהקשר הזה, ואני לא רוצה להגיד מה אם לא. אם זה לא יעבוד בטוב, זה יעבוד בחקיקה".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני קרא לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית: "דיברנו עם מנהלי הבנקים, בנק ישראל גם הודיע על צעד, במציאות לכל אחד מהבנקים יש תוכנית אחרת. נגיד בנק ישראל הכין תוכנית שאני לא מרוצה ממנה. אני מבקש שהבנקים יוותרו גם על תשלומי הריבית. העלאת הריבית הייתה בגלל האינפלציה, והמציאות השתנתה, אני פונה לנגיד, פשוט להוריד את הריבית".
לבקשה כי שר האוצר יקרא לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית, השיב השר: "אני מדבר איתו בשיחות, הוא עצמאי, אני לא קורא לו, יש לי שיח איתו, יש שלושה צוותים משותפים למשרד האוצר ובנק ישראל, שעובדים בשלושה וקטורים של הכלכלה, מעבר לתיאום האישי ביננו. מערכת לא קורסת בשבוע, בשלב הראשון עסקנו בדברים הדחופים ביותר, ועכשיו עוברים למעגל הרחב יותר. אף אחד במעגל הרחב לא קורס בשבוע, עכשיו אנחנו מתעסקים עם כל המשק. תהיה כנראה שגרת חירום שתיקח זמן, נתמוך ביד רחבה, אבל עם קצת סבלנות".

נציגי המעסיקים והעצמאים: "חייבים פתרונות רוחביים"

רון תומר, יו"ר התאחדות התעשיינים, אמר בוועדה: "איך אנחנו מביאים את העובדים למקומות העבודה במקומות שפונו? הם צריכים לעבוד. כרגע מדברים על פיצוי לעסקים של עד 100 מיליון שקל, מה עם מפעלים בעוטף שמעסיקים מאות עובדים במחזורים גבוהים? צריך לתת פתרונות רוחביים. צריך לתת פתרון לשוק העבודה. העורף נפגע קשה.
4 צפייה בגלריה
בוועדת הכספים חרבות ברזל
בוועדת הכספים חרבות ברזל
נציגי המעסיקים בוועדה: צריך לנייד עובדים בין מקומות עבודה וצריך לשמור על התנאים שלהם"
(צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת)
"צריך לנייד עובדים בין מקומות עבודה, עם שמירה על התנאים שלהם. דחיית מע"מ מאוד חשובה אבל היא לעסקים של עד 50 מיליון שקל, אנחנו מדברים על מפעלים גם של 300 מיליון. הלוואות בחסות מדינה גם הן עד 100 מיליון, צריך גם פה לפתוח כמו בקורונה עד 400 מיליון. הקדמת תשלומי ממשלה - יש הרבה כספים שהממשלה מעבירה בשוטף פלוס פלוס, זה נעשה לקטנים, צריך גם גדולים".
רועי כהן, ארגון העצמאים להב, הוסיף: "שיתוף הפעולה הוא קריטי בין הצדדים, האוצר והעסקים. ראיתי את תוכניות הסיוע, אין מילה על 600 אלף איש העצמאים".
שר האוצר השיב לדברים: "לעצמאים נותנים את המענה הכי גדול, יש כרגע פער לעסקים גדולים, וצריך לטפל בזה. יהיו תנאים מאוד מסודרים לעצמאים, הם יהיו פשוטים ומאפשרים. נדייק כמובן, זה יעבוד לפי מחזורים, יהיו הוצאות קבועות, יהיו את הדמי קיום כפי שהיה בעבר. העצמאים יקבלו את הטיפול הכי מסור".
יצוין, כי בארגוני העצמאים ובהתאחדות המלאכה והתעשייה הזעירה חוששים שאלפי עסקים יקרסו ולא יוכלו להתאושש אם המדינה לא תתגייס בהקדם לסייע לעסקים.
בארגוני העצמאים, בראשות עו"ד רועי כהן, ובהתאחדות המלאכה והתעשייה, בראשות יוסי אלקובי, כבר גיבשו תוכנית ראשונית, שאחד הסעיפים הראשונים בה, שהממשלה לפי שעה לא תקיים כנראה היא הקדמת תשלומים לספקים של הממשלה והמגזר הציבורי.
עוד תובעים העצמאים:
הרשאה למעסיקים להוציא עובדים לחופשה תוך ניכוי מימי החופשה בשל סגירת עסקים, ביטול הגבלת חשבון בגין צ'ק שחזר בשל נסיבות שעת החירום, הקפאה ופריסת תשלומי ארנונה לאחר תום המלחמה ללא ריבית, תשלום מקדמות מהביטוח הלאומי לעובדים עצמאים שגוייסו בצו 8.
עוד דורשים העצמאים לקבל מקדמות של תשלומי נזק עקיף וישיר לעסקים מהקרן לפיצויים, הארכת כל היתר ורישיון רגולטורי אוטומטית בשלושה חודשים, והקדמת תשלומים לספקים של הרשויות המקומיות.
יצוין כי אלפי עובדים התבקשו לא להגיע לעבודה עקב היעדר מרחב בטוח. נדרש לכן שיפוי למעסיקים מהמדינה. עוד דורשים העצמאים מסלולי הלוואות בערבות מדינה לעסקים בסיכון ושיפור תנאי לקיחת הלוואות בערבות מדינה.
כלכלנים סבורים שיש לפעול כרגע במספר ערוצים. מצד הרגולטורים במשק: על המפקח על הבנקים לתת הנחיה לעצירת הגבלת חשבונות, עצירה של הורדת מסגרות, עצירת הלוואות ומשכנתאות ולבקשת בעלי עסקים מתן תקופת גרייס ללא עלות ל60 יום.
על מ"מ המפקח על שוק ההון להוציא הנחיה לאפשרות למשוך כספי קרנות השתלמות ופנסיות או לקיחת הלוואות תוך מספר ימים ללא בירוקרטיה על חשבון הקופות. כרגע, בעקבות המצב הכלכלי, חלק מחברות הביטוח הורידו את האפשרויות לתת הלוואות לבעלי קופות או שהורידו את סף האחוזים מסך הקרן של ההלוואות. מהצבירה בקופות יש לקבוע כדרישת בעלי העסקים רף של 80 אחוז כהנחיה.
על החשב הכללי לדאוג להזרמת כספי קרנות בערבות מדינה בתהליך מזורז לעסקים שקיימת אצלם ירידה בהכנסות או שסגורים בשלב זה ושאינם עסק חיוני.
מהביטוח הלאומי תובעים העצמאים לקבוע מנגנון תשלומי חל"ת באמצעות המעסיקים.