בית המשפט המחוזי בחיפה קבע לאחרונה כי מתמודד נפש שנשלח לטיפול כפוי אחרי שאיים על ילדיו ישוחרר אחרי כשנה בלבד ויועבר לטיפול בקהילה. השופטת אספרנצה אלון קיבלה את ערעור שלו על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית, אחרי שהתרשמה שהוא אינו מסוכן לעצמו ולסביבה.
נגד המערער (48), אלמן ואב לשלושה, הוגש בשלהי 2021 כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים כלפי בניו הקטינים. במרץ אשתקד קבע בית המשפט שהוא אינו בר עונשין על רקע הסכיזופרניה שאיתה הוא מתמודד. צוין שהוא ניסה בשלב מסוים להתאבד כששכב על פסי רכבת, ושבעברו זרק גרזן על חלון השכנים, וצרך קנאביס ואלכוהול.
בהסכמת הצדדים הורה בית המשפט שהאב יישלח לטיפול מרפאתי כפוי למשך התקופה המקסימלית האפשרית בחוק, קרי עד מרץ 2026. בפברואר האחרון התכנסה הוועדה הפסיכיאטרית על מנת לבחון אפשרות לקיצור תקופת הטיפול הכפוי, אך מסקנתה הייתה שלילית. מכאן הערעור שהוגש למחוזי בחיפה.
לטענת האב, הוועדה טעתה בהחלטתה שכן כיום לא נשקפת ממנו סכנה, מצבו הנפשי לא הוחמר והוא לא נוטל תרופות מזה כשנה. לדבריו קציבת הטיפול הכפוי לשלוש שנים אינה בבחינת גזרת גורל, ובנסיבות העניין מוצדק לקצר אותה ולהסתפק בטיפול רגיל בקהילה.
מנגד טענה המדינה שהחלטת הוועדה נכונה ואין להתערב בה. לעמדתה, אין ערובה לכך שהמערער הבריא ממחלתו והוא זקוק להשגחה פסיכיאטרית צמודה.
השופטת אלון הסבירה שסעיף 28(ב1) לחוק טיפול בחולי נפש מורה לוועדה הפסיכיאטרית לשחרר חולה "אם מצאה כי אין עוד הצדקה להמשך אשפוזו נוכח מצבו הנפשי ונוכח מידת המסוכנות הנשקפת ממנו, בשים לב למצבו הנפשי". בהתאם, יש לבחון אם נשקפת סכנה מהמערער ואם הטיפול הכפוי שניתן לו נחוץ.
עו"ד דוריס מורבמישור המסוכנות צוין שעברו הפלילי מצומצם ביותר וכולל אישום יחיד. הודגש שכתב האישום מתייחס למעשים שבוצעו לפני 6-5 שנים, כשמאז ועד היום לא התרחש אירוע נוסף המצביע על סכנה ממנו כלפי עצמו או הסביבה. צוין שגם לעמדת בית החולים הפסיכיאטרי, כפי שהתבטאה בכמה מכתבים ששלח לוועדה, לא נשקפת מסוכנות מצידו – לעצמו או לאחרים.
מבחינת נחיצות הטיפול הכפוי עמדה השופטת על כך שבפועל האב לא מקבל טיפול כלשהו, מסרב לקחת תרופות ומגיע למרפאה לצורך מעקב בלבד. "היעדר המסוכנות של המערער והיעדר נחיצות הצו המרפאתי הכפוי מטים את הכף לכדי הכרעה כי אין להותיר את הצו", כתבה.
בפסק הדין צוין כי האב מוכן להיות במעקב רפואי במסגרת קופת החולים בליווי משפחתו, כאשר לפי הגישה המתמקדת בחירות הפרט – "יש להגן על זכותו לעצב את חייו בצורה הנכונה לו, כל עוד אינו פוגע באחרים ורמת המסוכנות מאפשרת זאת".
לפיכך השופטת הורתה על פקיעת צו הטיפול הכפוי, תוך שהבהירה כי על המערער להגיע למעקבים רפואיים בקהילה על פי הנחיית הרופא המטפל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד איסלאם סרוג'י (סנגוריה ציבורית)
• ב"כ המדינה: לא צוין
• עו"ד דוריס מור עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
