פתיחת שנת הלימודים התאפשרה אחרי שמשרד האוצר והסתדרות המורין התפשרו בלא מעט מחלוקות שהיו ביניהם, כשאחד הנושאים המרכזיים היה חופשות המורים. שר האוצר, אביגדור ליברמן, רצה להתאים את לוח החופשות עד כמה שניתן לזה של שאר עובדי המשק, בעוד מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, ניסתה לשמר עד כמה שניתן את מספר ימי החופשה של המורים.
בסופו של דבר הוחלט מצד אחד על צמצום חלק מהחופשות, אבל מנגד על הוספה של ימי חופשה לבחירה לכל מורה באופן פרטני - מה שלא היה אפשרי כלל עד היום, והטבה משמעותית נוספת ממש עם תחילת שנת הלימודים. אך עם זאת, ההסכם עדיין לא נחתם, ומועד כניסת השינוי לתוקף עדיין לא ברור - כאשר משרדי הממשלה מספקים תשובות סותרות. משרד החינוך טוען כי השינוי יקרה רק בשנה הבאה, ומלשכתו של שר האוצר וזאת של יפה בן דוד נטען כי השינוי יתחיל כבר השנה.
המורים ילמדו באסרו חג
כבר בתחילת אוקטובר ייהנו המורים משני ימי חופשה נוספים במסגרת "גשר" בין יום כיפור לסוכות. אם בתכנון המקורי המורים לא היו אמורים ללמד ב-4 וב-5 באוקטובר (שלישי-רביעי) בעקבות יום כיפור, ולשוב ללמד בחמישי ושישי (7-6 באוקטובר) לפני שייצאו לחופש סוכות החל מיום ראשון (9 באוקטובר) - הוחלט במסגרת ההסכם שהם לא ילמדו גם בחמישי ושישי, וכך למעשה ייהנו מ-12 ימים מבלי ללמד - מערב כיפור ועד ה-18 באוקטובר. עוד הטבה למורים היא האפשרות לבחור במהלך השנה שני ימי חופשה בהתאם לצרכים האישיים שלהם.
אז היכן בדיוק מצומצמות חופשות המורים ואילו ימי לימודים התלמידים מקבלים במקום? ההסכמה היא על כך שהמורים יעבדו בשלושת ימי אסרו חג (סוכות, פסח ושבועות), שהם למעשה הימים האחרונים של החופשות. בפועל, אם לפני ההסכם מורה היה אמור לשוב ללמד ב-19 באוקטובר אחרי חופשת סוכות, הוא ישוב ללמד ב-18 באוקטובר. בפסח מדובר על חזרה ללימודים ב-13 במקום ב-14 באפריל, ובשבועות החזרה היא ב-27 במקום ב-28 במאי.
כמו כן, המורים ויתרו על יום חופש בתענית אסתר (6 במרץ), ולאור כך חופשת פורים תהיה יומיים בלבד (8-7 במרץ) במקום שלושה. בנוסף, הוחלט על לימודים כרגיל בל"ג בעומר (9 במאי). בסופו של דבר המורים כביכול "ויתרו" על חמישה ימי חופשה (שלושת ימי אסרו חג, תענית אסתר ול"ג בעומר), אבל קיבלו יומיים בגשר שבין כיפור לסוכות, ושני ימים נוספים לפי הצרכים האישיים שלהם. המשמעות היא שלתלמידים נוספו בעצם 3 ימי לימודים במהלך השנה - שבהם ההורים לא יצטרכו לקחת חופש על חשבונם, והמורים מאבדים יום חופש אחד.
מהי כמות ימי החופשה שמגיעה לכלל העובדים במשק לפי חוק?
החל מינואר 2017, כמות ימי החופש המינימלית לה זכאי עובד במשרה מלאה עומדת בישראל על 12 ימים, עבור עובדים בעלי ותק במקום העבודה של שנה עד חמש שנים. הזכאות לימי חופש עולה מעט עם הוותק, ומגיעה עד למקסימום של 20 ימים. במסגרת עסקת החבילה שסוכמה לפני כשנה אך לא עברה בכנסת, היה אמור להתווסף יום חופש אחד לכמות המינימלית, אך נכון לעכשיו העסקה כאמור לא יצאה לפועל.
כמות ימי החגים אשר מקנים חופשה נוספת בתשלום לעובדים הישראלים, עומדת על 9 ימים לרוב העובדים בישראל אשר חוגגים את חגי לוח השנה היהודי, 11 ימים עבור העובדים החוגגים את חגי המוסלמים, 10 ימים עבור עובדים החוגגים את החגים הדרוזים ו-9 ימים עבור אלו החוגגים את חגי הנוצרים.
אם חג "נופל" על יום שבת או יום שישי, אז במקומות בהם עובדים בימים א'-ה' בלבד העובדים מפסידים למעשה יום חופש. במקומות בהם עובדים 6 ימים בשבוע, אם החג חל ביום שישי העובדים שאמורים לעבוד באותו היום יהיו זכאים ליום חופש.
שר האוצר ליברמן התייחס לנושא החופשות בעקבות ההסכם החדש שנחתם בין המדינה להסתדרות המורים: "מדובר בצעד ראשון בדרך לסנכרון עמוק יותר. אנחנו מעניקים ודאות להורים ולתלמידים לפחות לארבע השנים וחצי הקרובות".