משפחה זה עסק לא פשוט, עם הרבה אהבה ואכפתיות, לצד מתחים וכעסים. הדברים מתעצמים ועלולים להסתבך כאשר מדובר בחברה משפחתית, אשר נדרש לה ניהול ענייני והמשכיות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
אז איך דואגים לכך שהעסק המשפחתי יישאר במשפחה עם כמה שפחות סכסוכים ומה עושים על מנת לצמצם את אי-הוודאות? ynet אסף עבורכם מספר טיפים חשובים מעורכי דין המתמחים בניהול הון אישי והעברה בין דורית, דיני משפחה וחדלות פירעון.
האם חברה משפחתית או עסק משפחתי יכולים להיות גם חנות ירקות או עסק קטן?
בהחלט. עסק משפחתי הוא כל עסק עצמאי ללא קשר לאופן איגודו - כחברה בע"מ או כעוסק מורשה. לעיתים, העסק המשפחתי משנה את פניו במהלך השנים מעוסק מורשה לחברה בע"מ, אולם לצורת ההתאגדות אין משמעות מהותית, אלא לפעילות העסקית עצמה.
מה מאפיין סכסוך בחברה משפחתית ומדוע הוא שונה מכל סכסוך אחר בחברה?
עו"ד רות דיין וולפנר, מומחית בדיני משפחה, מסבירה כי כאשר מדובר בעסק משפחתי יכולה מערכת היחסים הבינאישית והמשפחתית בין בעלי המניות להשפיע על התנהלותם בחברה, בעוד שבחברות בהן בעלי המניות או השותפים מנהלים מערכות יחסים עסקיות בלבד, מופחת הסיכון לסכסוך כתוצאה ממערכת יחסים אישית.
לדבריה, "השפעת מערכת היחסים המשפחתית והאישית על ההתנהלות בחברה יכולה להביא לכך שהנכונות לפתור את הסכסוך או להגיע להבנות עסקיות, תהיה קטנה יותר. כך למשל בתיק בו טיפלתי, בחברה משפחתית בה היו שותפים החתן ואבי אשתו, החל האב להאשים את חתנו במעילה בכספי החברה. האשמות אלו יצרו קרע משפחתי חריף ונתק בין החתן והבת לבין הוריה, נתק שהביא אף לנישולה מירושת הוריה".
כיצד מעבירים חברה משפחתית לדור הבא ומתי כדאי לעשות זאת?
עו"ד גדעון קורן, מומחה לניהול הון אישי והעברה בין-דורית, מציין כי "הסטטיסטיקה בישראל מעידה כי רק 25% מהחברות המשפחתיות צולחות את ההעברה לדור הבא. כישלון זה נובע לרוב, מחוסר תכנון מקדים וקבלת החלטות לא נכונה עבור העסק והמשפחה, ולכן יש חשיבות מיוחדת לתכנון מראש של העברת החברה, במיוחד כל עוד המייסד בחיים. יש לציין, שחברות שאינן משפחתיות לרוב לא מועברות אלא נמכרות, ולכן הייחוד של חברה משפחתית הוא שהעברה בין-דורית נעשית במטרה לשמר את פעילותה העסקית של החברה למען הדורות הבאים".
מטרתם של הסכמי ההעברה הבין דורית היא כפולה: להסדיר את ההעברה עצמה ולמנוע סכסוכים בין בני הדור השני. לרוב, מסביר עו"ד קורן, מומלץ לעשות זאת בעזרת הסכם בין בני המשפחה שיסדיר את הנושאים הרלוונטים וימנע סכסוכים עתידיים. רצוי שהסכם כזה ייתן מענה לשאלות הנוגעות לסמכויות בעסק - מי הולך להיות המנכ"ל, בחירה בין ניהול חיצוני ופנימי, האחריות לכל תחום מרכזי בעסק, מדיניות העסקת בני משפחה אחרים בעסק, מעמדם של בני זוג של בני המשפחה, מדיניות תגמול בני המשפחה שבעסק ושאינם בעסק, הסדרי פרישה, פתרון מחלוקות ועוד.
באופן כללי, המייסד יכול להסדיר עניינים אלה מראש, ביחד עם העברת העסק לדור הבא. "ל'הכתבה' של דרך הפעולה לעתיד על ידו ישנם שני יתרונות מרכזיים: היא מסייעת במניעת מחלוקות בעתיד בין היורשים והיא מאפשרת להיעזר במייסד, עוד בחייו, לצרכים המקצועיים שקשורים בביצוע העברה מסודרת והבטחת המשכיות בפעילות החברה.
"אם המייסד אינו מטפל בעניין לפני פטירתו, יורשיו יקבלו את המניות לפי דין או צוואה, כך שנוצרת שותפות 'כפויה', מבלי שהצדדים נערכו לה וללא הסדר ביניהם. זהו מצב שבו במקום בעל מניות אחד יהיו מספר בעלי מניות, לעיתים בעלי אינטרסים מנוגדים. למשל, ייתכן שאחד רוצה להישאר, האחר רוצה לנהל, השלישי רוצה למכור וכו', מה שעלול לייצר מורכבות", מציין עו"ד קורן.
כיצד מפרקים חברה משפחתית או כיצד מוכרים אותה?
בהיעדר הסדר העברה מסודרת מראש, אין הכרח בפירוק. פירוק ינבע רק אם קיים רצון של מי מהיורשים לפרק את השותפות שנכפתה עליהם עם יתר היורשים.
עו"ד קורן מסביר כי מבחינת הליך הפירוק, אם החברה לא יכולה להמשיך בפעילותה, בית המשפט צפוי לאשר את הפירוק ולבחון את דרך הפירוק האופטימלית להשגת חלוקה הוגנת של נכסי החברה בין בעלי המניות החדשים. אחת החלופות שתיבחן היא מכירת חלקו בחברה של מי שמעוניין לפרקה ליורשים המעוניינים להמשיך ולקיימה. ברוב המקרים לא תימכר החברה.
לדבריו, "לפירוק החברה, מכירתה, או העברת מניות בה בין בני המשפחה עלולות להיות השלכות מס רבות, לעיתים מורכבות. קיימים כלים שונים לתכנון מיטבי של היבטי המס בהעברה בין דורית וגם מסיבה זו רצוי להיערך להעברה מראש ולא רק אחרי פטירת בעלי החברה".
כיצד מעריכים שווי מניות?
בהליכי גירושין נוהגים בתי המשפט למנות כדבר שבשיגרה מומחים כדי להעריך שווי של חברות. שוויה המסחרי של החברה נחשב כחלק מהרכוש המשפחתי ועומד לחלוקה לעת גירושין. עו"ד רות דיין וולפנר מציינת כי קיימות שלוש שיטות מרכזיות להערכת שווי חברות:
- שיטת השווי הנכסי: המעריכה רק את נכסי החברה ולא את פעילותה העסקית. בשיטה זו עושים שימוש בעיקר בחברות חסרות פעילות עסקית, כגון חברות ארנק.
- שיטת היוון תזרים מזומנים: בשיטה זו נערך היוון של תזרים ההכנסות של העסק ועל בסיסו מתקבל שווי הפעילות העסקית של החברה. זו השיטה המקובלת ביותר לבצע הערכות שווי של חברות פעילות. לשווי הפעילות נהוג להוסיף גם את שווי נכסי החברה.
- שיטת המכפיל: לפי שיטה זו מכפילים את הרווח הממוצע של החברה במכפיל מסוים, שמבטא את זמן החזר ההשקעה. לקביעת המכפיל נהוג להתחשב בעסקאות אחרות שבוצעו בתחום בה פעילה החברה.
אני ואחי שותפים בחברה ואחי מתגרש עתה בגירושים קשים. פרודתו טוענת כי יש לה זכויות בעסק שלי ושלו. מה הדין?
עו"ד רות דיין וולפנר: "פרודתו צודקת חלקית. היא אינה בעלת זכויות בעסק, אולם עומדת לה הזכות לקבל מחצית משווי חלקו של בעלה בחברה. היא אינה יכולה לפגוע בפעילות העסקית של החברה, שכן חישוב השווי מתבצע נכון למועד הקרע, כלומר למועד בו החל ההליך המשפטי ביניהם.
עו"ד רות דיין וולפנר צילום: ענבל מרמרי"הדרך היחידה להימנע מטענות לעניין שווי החברה או הזכויות בה, היא באמצעות עריכת הסכם ממון שמסדיר עניינים אלו באופן מפורש. חשוב לציין את חשיבותו של הסכם הממון, גם אם החברה הוקמה לפני הנישואין, שכן בהיעדר הסכם ממון שקובע מפורשות שהחברה אינה חלק מהנכסים המשותפים, תהא האשה זכאית למחצית השבחת שווי החברה ממועד הנישואין ועד למועד הפרידה".
אנחנו חברה משפחתית שהמניות מחלוקות באופן שווה. אחד מהאחים נקלע להליך חדלות פירעון בשל חובות אישיים. האם זה יכול להשפיע על החברה המשפחתית?
בהחלט כן. עו"ד יואב בן פורת, מומחה לחדלות פירעון, מסביר כי "במקרה שכזה ובהיעדר קביעה אחרת בהסכם המייסדים או בתקנון החברה, מניותיו של האח שנקלע להליך חדלות פירעון, מוקנות, כמו גם יתר נכסיו, לבעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט. ככל שבעל התפקיד סבור שיש למניות ערך כלכלי, הוא רשאי לממשן, בין על ידי פניה לבעלי המניות האחרים שיפדו את אותן מניות מבלי לפגוע במבנה המשפחתי של החברה, ובין על ידי מכירתן לצדדים שלישיים.
"משכך, מומלץ כבר בהסכם המייסדים לקבוע מנגנון דוגמת זכות סירוב ראשונה שמסדיר את הסיטואציה בה מי מבעלי המניות נקלע להליכי חדלות פירעון", מציע עו"ד בן פורת.
