"הסיקור על מחירי הפירות והירקות עושה עוול לחקלאים. מדברים על יוקר המחיה בהקשר של תוצרת חקלאית? זה לא הוגן לרדת לירקן בצפון ת"א או למרכז שוסטר ברמת אביב בתחילת העונה כשהמחירים בשיא, ולהציג לציבור שמחיר ק"ג ענבים הוא 60 שקלים, ולייצר מיצג שווא שזה יוקר המחיה בישראל. שאלו אותי בדיון בכנסת למה מחיר הענבים יקר כל כך? עשיתי להם גוגל, הכי פשוט, וראו שבסופרים הגדולים מוכרים ענבים ב-15.9-14.9 שקלים לק"ג. האזרח הממוצע בישראל קונה בסופר ולא אצל ירקן יקרן, AM:PM או סופר יודה". כך אומר מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, בראיון ראשון מאז מונה לתפקידו.
לביא ממשיך להתייחס לעוול: "אני גם אזרח רגיל, המצב הכלכלי בישראל מעסיק אותי. מחיר הרכב, דיור, דלק, לאו דווקא מזון שנראה שרק בו מתעסקים. ברור שיש מקום גדול להוזלת סל הקניות, אבל לבוא ולשים את האצבע כלפי החקלאים ולהפיל עליהם את כל האשמה, לזה אני לא מסכים. זה מגיע מהניתוק של אלה שגרים בצפון ת"א ומוכנים לקנות ענבים במחיר פי שניים. אני מבקש מהצרכנים תיכנסו לאתר שלנו, יש שם נתונים על המחיר הסיטונאי שהמגדל מקבל עבור כל פרי וירק, ותוכלו לדעת מה הפער שגובה הקמעונאי מכם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
"על המקטע בין המגדל לרשת השיווק אנחנו לא אחראים אלא משרד הכלכלה. אומרים שמחיר הפירות והירקות העלה את המדד? נכון להתייחס לנתון לא בהשוואה לחודש שעבר אלא לחודש מקביל בשנה הקודמת".
לביא, בן 46, נשוי ואב לשלושה, מתגורר ברעננה ובעל תואר שני במנהל עסקים. השבוע התבשר כי מונה גם לחבר בוועדה החדשה ליוקר המחיה שהקים ראש הממשלה בנימין נתניהו. כבר 17 שנה שלביא צמוד לשר החקלאות אבי דיכטר. לפני מינויו למנכ"ל המשרד, כיהן כראש המטה של דיכטר בעת כהונתו כח"כ, כסגן שר הביטחון, כיו"ר ועדת חוץ ובטחון וכשר להגנת העורף. הוא נכנס למשרד החקלאות אחרי תקופה סוערת של השר הקודם עודד פורר, שתחת אביגדור ליברמן, שכיהן כשר אוצר יצאו ברפורמה אגרסיבית, שדגלה בפתיחה מלאה של יבוא תוצרת חקלאית לישראל והפכו ל" אויבי" החקלאים, שראו בכך גזירת מוות. כשדיכטר נכנס למשרד המגזר החקלאי נשם לרווחה.
איך התחברת לדיכטר?
"התחלתי לעבוד אחרי הצבא בלחם ארז, כשהרשת הייתה בתחילתה. קודמתי לתפקיד אחראי על פתיחת סניפים ולאחר מכן לסמנכ"ל הרשת. אחרי חמש שנים של עבודה יום ולילה פרשתי. נסעתי שנה לארה"ב וכשחזרתי עסקתי גם בהתנדבות בתחום המוניציפלי. ב-2006 הציע לי חבר להצטרף בעזרה ניהולית למפלגת קדימה שהקים אריק שרון, ודיכטר הצטרף אליו. יום אחד הגיע דיכטר ועשיתי לו מצגת על פריסת קלפיות בכל העיר. הוא התלהב, זימן אותי לפגישה, עשה לי חקירת שב"כ ואמר שהוא רוצה אותי בצוות שלו. מוניתי ליועץ לקשר עם הציבור ומנהל הסיורים. מאז 17 שנה אני צמוד אליו".
"בשלוש השנים הראשונות כמעט לא פניתי אליו. הייתה לי יראת כבוד כזו כלפיו כמי שהיה ראש השב"כ, שלא הרשיתי לעצמי. אחרי שלוש שנים נותרתי היחיד מהצוות המקורי ומוניתי לראש המטה שלו".
מה ראית כשנכנסת לתפקיד הנוכחי במשרד החקלאות?
"כשהגעתי קיבלתי משרד עם הנהלה כבויה, שטענה שבתקופת השר הקודם לא זומנה כלל לדיונים והדירו אותה בגלל שלא יישרה קו, והייתה משיקולים מקצועיים נגד הרפורמה של ליברמן. אנחנו ירשנו את הרפורמה. אמנם בהסכמים הקואליציוניים סוכם שהרפורמה בחקלאות תבוטל, וזה מה שכולם זוכרים אבל יש גם סעיף שאומר שמה שבוצע עד ההסכם הקואליציוני של הממשלה החדשה יישאר בתוקף. זה אומר שהפחתת המכסים על תוצרת חקלאית נשארת, מתוך תקווה שתגרום לירידת מחירים. לצערי זה לא קורה. בשום, לדוגמה, הורידו מכס מיידית לאפס והרסו את הענף. השום שמיובא מסין באיכות נמוכה יותר מהשום הישראלי. היבואנים הרוויחו אבל המחיר לא ירד. ירשנו גם את הפרק של הגנת הצומח (איסור על יבוא פירות וירקות מארצות שיש חשד למזיקים שנישאים על גבי התוצרת). השר הקודם רצה לבטל את מגבלות הגנת הצומח שמהוות חסם לייבוא ממדינות שונות של פירות שונים כדוגמת אננס, כשהטענה כי ה'כתר' שבראשו מהווה מצע למזיקים. לשמחתנו זה לא נכנס לביצוע בממשלה הקודמת והצלחנו לעצור את זה למרות שהאוצר עמד על הרגליים. העצירה של הפיכה בהגנת הצומח זה הישג גדול מבחינתנו. זה יכול היה להיות מכת מוות לחקלאות המקומית שהייתה הופכת להיסטוריה. אגף התקציבים באוצר התרגל שבמשך שנים משרד החקלאות היה חותמת גומי שלו. זה השתנה. יש כאן שר שמאמין בביטחון המזון ובקידום תוצרת ישראלית. בנושא השום אנחנו נציג תוכנית לשיקום הענף. גם בסיוע וגם בהחזרת חלק מהמכסים. אני בעד ליצור תחרות אבל לא ככה".
הובטח לחקלאים פיצוי של 700 מיליון שקל על אובדן הכנסות בעקבות הרפורמה.
"יש לנו מחלוקת גדולה עם האוצר שבנה נוסחה לקבלת סיוע רק למראית עין. לדוגמא, אם מגדל שום הפסיד בגלל הרפורמה הכנסה של נגיד 7,000 שקלים לדונם, הפיצוי יוצא לפי האוצר 170 שקלים לדונם בלבד, זה ממש לא הוגן ומותיר את רוב הסכום עליו סוכם - בקופת האוצר. אנחנו פועלים להגיע בהסכמה שהמודל ייקבע על ידנו ויהיה ריאלי. שהתמיכה תהיה בהתאמה להפסד. אני רוצה להאמין שהאוצר מבין שאין מדינה בלי חקלאות ואין חקלאות בלי חקלאים, זה ערך לאומי. ישראל לא יכולה להיות תלויה בייבוא. "אנחנו אי בים, זה אומר שצריך להשקיע בחקלאים, משהו שאפילו טורקיה יודעת ועושה. אנחנו לא רוצים להגיע למצב כמו שהיה בבריטניה לאחרונה, שהגבילו בסופרים את כמות העגבניות שהצרכן רוכש בגלל חוסרים. הממשלה הטורקית לאחר רעידת האדמה, ומחשש לחוסר בתוצרת לאזרחיה, אסרה לתקופה את יצוא העגבניות. לכן דיכטר מאמין שחקלאות מקומית זה ערך לאומי לטובת הביטחון התזונתי של המדינה. אתה רוצה לייצר תחרות? אנחנו בעד אבל על תהרוג בדרך ענפי חקלאות שלמים. שלא נדבר על 'התרומה' של הרפורמה לצרכן. בשום לדוגמה, היא הורידה אולי שקל לק"ג בשבוע לצרכן, בזמן שהמשכנתא שלו קפצה ב-1,000 שח לחודש. וענבים, שכולם מדברים על מחירם הגבוה, יש יבוא לא קטן מדרום אפריקה ובכל זאת המחיר גבוה.
במה עוד מנסה המשרד לסייע לחקלאים?
"אנחנו פועלים כעת במספר נושאים. הגדלת העובדים הזרים בחקלאות. יש כבר הסכמה מול שר הפנים לתוספת של 7,000 עובדים, אנחנו רוצים יותר. ביטול התשלום עבור מים במושבים לחקלאות (מים ממכונות כביסה, מדיחי כלים, אמבטיות, שעוברים טיהור וניתן לעשות בהם שימוש חוזר שלא למטרות שתייה). צריך להגיד תודה לחקלאים כי הם הפתרון למים המושבים, אחרת המדינה הייתה צריכה להפנותם לים לאחר טיפול בעלות גבוהה. מול רמ"י השר מקדם מודל של דונם תמורת דונם, על כל דונם שנלקח מהחקלאות במרכז הארץ לטובת בנייה, לקבל דונם אחר, ואיפה לקבל".
יש המצודדים בביטול התכנון בחלב וביטול המועצות החקלאיות למיניהן, כמו מועצת החלב והלול, מה עמדתכם?
"כשבסופר חצי שעה אין חלב על המדפים כולם בפאניקה ושלחים לי מאות תמונות של מדפים בחוסר. בלי תכנון זה יהיה גרוע יותר. לכל אלא שקוראים לפתוח את החלב הניגר לייבוא, חלב לא משתלם לייבא בגלל אורך חיי המדף הקצרים שלו והטלטול בשינוע בים, ובדרך אליו, שעלול לגרום לו להתגבן. לצערנו, חלב עמיד שניתן היה לייבא, הישראלים, שלא כמו באירופה, לא שותים. אנחנו פועלים להתייעלות נוספת של הרפתות כתרומה להורדת מחיר המטרה של החלב הגולמי. מילת המפתח היא התייעלות בציוד, במיכון. באירופה המדינות משקיעות ברפתות. אם האוצר יעזור לנו במימון, נוכל גם אנחנו. בענף הלול מצאתי מגדלים במשבר, יש הוראה של השירותים הווטרינריים להוציא את הלולים מחוץ לחלקה הביתית. 70% מהמגדלים נמצאים על גבול הצפון בחוסר ודאות מוחלטת. מצפים מהם להשקיע מיליונים בהעתקת הלולים, ללא תמיכה במימון. אנחנו אגרנו משאבים במטרה לסייע להם במעבר".
מה האתגר הבא?
"התחלנו בהקמת מנהל ביטחון המזון, השר שוקד בימים אלה על תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לביטחון המזון בישראל, שיהיה גם בריא וגם זמין, בין השאר שיתעסק באסטרטגיה של סוגי המזון כמו חלבון מהים - דגים, חלבון אלטרנטיבי מאצות, גידול חיטה עבור המדינה בארצות אחרות כמו קניה. למרות כיפופי ידיים בין המשרדים, אחרי הכל לכולם יש אינטרס שנוכל לספק מזון באופן רציף לאוכלוסייה בשגרה ובחירום".
