ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) שבבית משפט השלום בחיפה הכירה לאחרונה בכאבי גב של בן 48 ששירת בצבא כגשש במשך 23 שנים כנכות בצה"ל. ראש הוועדה, השופטת כאמלה ג'דעון, דחתה הן המומחה טעמה והן את משרד הביטחון, שטענו שאין קשר בין תנאי השירות לבין כאבי הגב.
הגשש לשעבר התגייס ב-1995 ושירת בצה"ל עד פרישתו לגמלאות ב-2018. הוא שירת בגזרות בגולן, יהודה ושומרון ורצועת עזה. בשלב מסוים החל לסבול מכאבים בגב ובשל כך פנה לקצין התגמולים במשרד הביטחון בבקשה להכיר בו כנכה צה"ל. בקשתו נדחתה ביוני 2020 והוא ערער לוועדה.
לטענתו, במהלך שירותו הוא נדרש לעמוד בתנאים פיזיים קשים שכללו בין היתר הליכות מרובות בשטחים לא סלולים עם אפוד קרמי השוקל 30 ק"ג, השתתפות במרדפים ופטרולים וכן פתיחת צירים תוך כדי נסיעה ברכב ללא קפיצים שתפקידם לשכך פגיעות בגב.
באופן ספציפי הוא הצביע על שתי תאונות שעבר במהלך שירותו הצבאי ככאלו שתרמו לכאבי הגב שמהם הוא סובל. באחת הוא הועף מכלי הרכב הצבאי שבו נסע כתוצאה ממהמורה בדרך ונחבל בגבו. בשנייה הוא נפל מגובה שני מטרים במהלך מרדף ונפצע בכתפו ובגבו. לערערו צורפה חוות דעת רפואית שלפיה מתקיים קשר מובהק בין תנאי שירותו והתאונות שעבר לבין כאבי הגב שלו, באופן שיש להכיר בו כנכה צה"ל.
קצין התגמולים, מצדו, חזר על עמדתו שלפיה כאבי הגב אינם קשורים לשירות הצבאי אלא מדובר בתחלואה ניוונית הנפוצה בקרב בני גילו. המשיב הוסיף כי לפי הספרות הרפואית הרלוונטית, אין הוכחה שנשיאת משקל על הגוף ונסיעה ברכבי שטח מהווים גורם סיכון להחמרת המחלה.
במסגרת ההליך מינתה השופטת ג'דעון מומחה מטעם הוועדה על מנת שיכריע בשאלת הקשר בין השירות לנכות בגב. מסקנת המומחה הייתה, כעמדת קצין התגמולים, כי השניים אינם קשורים זה בזה. הוא נימק שתפקיד הגשש לא היה כרוך במאמצים פיזיים חריגים ולכן לא תרם להיווצרות המחלה בגב התחתון.
עו"ד פליקס פרטוקגל פרטוקאלא שהשופטת חלקה עליו בנקודה זו: "מהעדויות שהובאו בפנינו עלתה תמונה של שירות אינטנסיבי של המערער, שהיה כרוך בעומסים על הגב אם במסגרת הליכות מרובות ואם במסגרת סיורים רכובים" וכן "שינה עם הציוד במהלך כוננויות".
כמו כן, מפקדו לשעבר של הגשש העיד כי מאז התאונה הראשונה - שאליה היה עד כנהג כלי הרכב הצבאי שעלה על מהמורה – הוא החל לסבול ממגבלות בגב ובהמשך אף היה לו קשה ללכת הרבה עם האפוד.
בפסק הדין צוין שגם המומחה מטעם הוועדה לא שלל קשר בין הנכות לבין השירות בהינתן שירות מאומץ, אלא שלשיטתו לא מדובר היה בתפקיד אינטנסיבי. עוד זקפה השופטת כנימוק לקבלת הערעור את העובדה שהגשש לשעבר התגייס לצה"ל בפרופיל 97 כשהוא בריא לחלוטין, ואת השיקול הכללי בדבר אי-החמרה עם תובעי נכות בצה"ל.
לפיכך היא קבעה שמתקיים קשר סיבתי מסוג החמרה בשיעור 50% בין כאבי הגב לבין השירות הצבאי, ובכך למעשה הכירה במערער כנכה צה"ל. משרד הביטחון חויב לשלם למערער שכר טרחת עו"ד בסך 12 אלף שקל וכן הוצאות משפט.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד מ. פסקל
• ב"כ המשיב: עו"ד א. בן אברהם-בוגוד ואח'
• עו"ד פליקס פרטוק עוסק בצבא ומשרד הביטחון
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
