פיקוח עצמי על בריאות הציבור במסעדות, ובתי קפה: שר הבריאות אוריאל בוסו, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, וד"ר שרון אלרעי פרייס - ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, הציגו היום (ראשון) במסיבת עיתונאים שערכו, את רפורמת משרד הבריאות ברישוי עסקים שמוכרים מזון, רפורמה שמשנה את שיטת האסדרה והפיקוח על עסקים שמוכרים מזון בישראל. מתווה הרפורמה מוגש כעת להערות הציבור שיוגשו עד ה-17 בנובמבר.
המשרד מבקש לערוך שינוי מקיף בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל) המכבידות מאוד על מסעדנים, שאמור לעבור אישור במליאת הכנסת. כרגע המתווה רלוונטי ל-23 בתי עסק. בשלב מתקדם היא תוחל גם על אטליזים, קיוסקים ומרכולים: כ-50 אלף בתי עסק סך הכל.
הרגולציה הישראלית הקיימת מכבידה על המסעדנים
לפי הצעת החוק: "העוסקים יידרשו למעבר לציות לרגולציה מהותית, הדורשת מקצועיות, ידע והכשרה, ולקבלת החלטות פרטניות, במקום ציות לכללים רוחביים ונוקשים. המשרד יסייע בידיהם בכך, אך עם זאת יידרשו בעלי העסק לקחת אחריות ולנהוג בהתאם לניהול סיכונים אחראי. המשרד מצידו יידרש גם הוא למעבר לפיקוח ואכיפה בסביבה דינמית והטרוגנית, תוך שהוא מתמקד בבקרה על תהליכי ניהול הסיכונים של העוסקים ואכיפה משמעותית על עוסקים מפרים".
בהשוואה לרגולציה מובילה בעולם, הרגולציה הישראלית שלפי חוק רישוי עסקים נוטה להחמיר בדרישות מבניות הכוללות, בין היתר, קביעת שטחים מינימליים למחסנים, גובה מדפים מהרצפה, קיומם של מדורים נפרדים לפעולות שונות ודרישות מבניות וציוד פרטניות. הפיקוח על הנעשה בבתי האוכל מוגבל ונוטה להקפדה בתחומי הבינוי, דרישות לשטחים מינימליים וכן דרישות ציוד לאור מה שנקבע בחוק, ללא אפשרות לגמישות ולהתאמה בהתאם למקום. כמו כן, יש דגש על - חובות רישוי טרם פתיחת העסק, הגשת תוכניות לאישור מראש, וכו'. מאידך אין דרישה להכשרה של העוסקים במזון בכדי לוודא שהכללים נשמרים.
כיום דרישות התברואה האלה הן חסם ומעמסה עבור בעלי עסקים. מסעדנים טוענים שהרגולציה בישראל על רישוי בריאות לעסקים מכבידה, יוצרת סחבת, מהווה עול תקציבי לבתי העסק, מונעת חדשנות ובכך מעכבת תחרות. כך למשל עסקים צריכים לשמור על מרחק בין כיורים ולאחסן מזון בקרבת המסעדה ובלי דיוק בפרטים - המסעדה לא תיפתח.
יחד עם זאת, זוהי רגולציה שנועדה לשמור על בריאות הציבור ולהתמודד עם הסיכונים הכרוכים באחסון, הכנה והגשה של מזון מסוגים שונים, שעלולים לגרום להרעלות מזון, מחלות מעיים וזיהומים. מטרצה היא להבטיח כי המזון המוגש לסועדים בטוח לאכילה ואינו מסכן את בריאותם. האם פיקוח עצמי יגרום ליותר תחלואה? במשרד הבריאות חושבים שלא.
לפי המשרד, מטרת הרגולציה החדשה היא "לעבור ממצב לעומתי של מפקח-מפוקח למצב בו כל הגורמים (מפקחים ומפוקחים כאחד) פועלים באופן מותאם על מנת לשמור על בריאות הציבור", כך נמסר.
ימונה נאמן תברואה בכל בית עסק
במסגרת הרפורמה, העסקים יתבקשו לשמור בעצמם על בריאות הציבור. יהיה פיקוח של המשרד, אך בדיעבד ולא מראש. כל בית עסק ימנה נאמן תברואה (הבעלים או עובד אחר) שילמד את חובות השמירה על הבריאות בעסק.
ד"ר שרון אלרעי פרייס אמרה במסע"ת שערך משרד הבריאות היום, שהמשרד מאמץ בכך מודל בריטי והוא יהפוך למשרד שמייעץ לעסקים ומפקח עליהם רק בדיעבד. כלומר עסקים ייפתחו ויוקמו ללא בדיקת המשרד, אך עם מינוי של אדם מתוך העסק שאחראי על עמידה התקנות.
"אנחנו רואים את התפקיד שלנו כגורם שעוזר לעסק", אמרה. "במהלך ההכשרה בעל העסק יענה על שאלון שיעזור לו להבין מה הסיכונים בעסק שלו ולעזור לו לייצר את הפתרונות הגמישים כמו שמתאים לו. שלא יהיו תקנות מאוד סטנדרטיות ומפורטות ברמת הבינוי, אלא להעבירו הכשרה שהוא עוזר לגבש לעצמו איך לנהל את העסק שלו, בצורה ששומרת על בריאות הציבור".
לפי אלרעי פרייס, המתווה רלוונטי גם לבתי עסק קיימים שבעצם יקבלו הקלות משמעותיות בתפעול העסק. מי שלא צריך מחסן לדוגמא, כשמגיע זמן חידוש רישיון העסק שלו - הוא יוכל להרחיב ולשנות את העסק, למשל לבטל את המחסן או להרחיב את העסק על חשבון המחסן.
"בעל העסק יעבור הכשרה ויקבל כלים וליווי באופן שיאפשר לו לנהל את העסק בקלות יותר. הכשרה קלה תעניק לעסק חלק מההטבות והכשרה רחבה תיתן לו את מלוא ההקלות. בשאיפה שתוך 5-3 שנים בעצם כל העסקים יפעלו במודל הזה. המודל הזה הוא שינוי לא רק לעסקים, אלא גם למפקחים בשלטון המקומי ולמפקחים במשרד הבריאות.
"העיקרון הוא שמי שעובד עם מזון ומגיש מזון יוכל לנהל את הסיכונים מתוך ידע. והמידע יוגש ברגישות לציבור כשהוא יידע איזה עסק הוא עסק מגן ומהם ציוני הבקרה שלו".
שלושת שלבי הרפורמה
הרפורמה מיועדת להתחיל בעוד כחצי שנה, כשהיא מחולקת לשלושה שלבים: הראשון כולל ביטול דרישות רגולטוריות בעלות סיכון נמוך - ביטול של סעיפים בתקנות ומפרטים אחידים שהסרתם אינה כרוכה לדעת משרד הבריאות בהעלאת סיכון באופן משמעותי. "הסרה שלהם תקל על בעלי עסקים באופן מיידי ותחול על כלל העסקים".
בשלב השני יינתנו הקלות לעסקים שיבחרו לקחת אחריות ולהשתתף במתווה עסק מגן (מקצוענות, גמישות, ניהול סיכונים). עסק מגן בסיסי יהיה משוחרר מחובה לשטחים ומרחקים (כולל מחסן) לאחר חובת הכשרה בסיסית (שתונגש על ידי המשרד) לבעל העסק.
בעל העסק שעבר את ההכשרה יוכל לבחור עבור העסק שלו כיצד להתנהל מבלי צורך לעמוד בשטחי מינימום ומרחקים להפעלה תוך שהוא לוקח אחריות על הפעלה נכונה תחת הבחירות אותן עשה.
עסק מגן מתקדם ישוחרר מהחובה לעבוד במדורים נפרדים לאחר חובת הכשרה מתקדמת (שתונגש על ידי המשרד) לבעל העסק, ותוך שבעל העסק מבצע תהליך ניהול סיכונים מלא ובקרה עצמית ומתחייב לתת הכשרה מתאימה (על ידי בעל העסק) לעובדים הנוגעים בדבר (כל עובד בהתאם לנדרש לתפקידו). המשרד מבטיח שייבנה כלים ידידותיים להכשרה לשימוש בעל העסק.
עסקים שיבקשו לפעול במסגרת "עסק מגן" (בסיסי/ מתקדם) יידרשו לעמוד בהנחיות משרד הבריאות שייקבעו לצורך כך, הם יירשמו במערכת ייעודית ויפוקחו בהתאם על ידי צוותי פיקוח שיוכשרו לפיקוח מכוון תוצאה וניהול סיכונים. המשרד יפרסם מסמכי "חוף מבטחים" (safe harbor), אשר יאפשרו לעסקים לאמץ נהלים סטנדרטיים (תוך התאמה לצרכים הפרטניים, ככל שיידרש) ובכך להוריד את רף הכניסה להשקה. מרגע קבלת המשאבים הנדרשים לרפורמה ניתן יהיה להעביר את השלבים המפורטים מעלה (שלב ראשון ושני) תוך 6-8 חודשים.
השלב השלישי יהיה שכלל עסקי המזון יוגדרו כ"עסק מגן מתקדם" בעת מעבר לרישוי מבוסס סיכון וניהול סיכונים, ובקרה עצמית. בשלב זה, יבוטלו המפרטים האחידים הקיימים והתקנות בצורתן הנוכחית ויתוקנו תקנות מבוססות אירופה כולל קביעת מדרג של סיכון לבית אוכל (המורכב מאופי הפעילות, חומרי הגלם, שיטות ההכנה, גודל העסק והיסטורית פעילות). עסקים שיוגדרו בסיכון נמוך ובינוני יוכלו להנפיק רישיון בהצהרה (ובכך לקצר באופן משמעותי את תקופת ההיערכות ולהגביר את הוודאות העסקית). בהצהרה יתחייב בעל העסק הן על התנאים הפיזיים הקיימים בעסק והן על תהליכי העבודה מבוססי-סיכון בניהול העסק. עסקים בסיכון גבוה ימשיכו להידרש לרישיון מבעוד מועד, תוך קביעת SLA ואישור לפעול באם לא יתקבל סירוב מהרגולטור עד סוף תקופת ה-SLA.
המעבר יהיה כרוך כאמור בהכשרה דיגיטאלית (שיעמיד המשרד) לבעל העסק או נציג מוסמך מטעמו, קביעה, הטמעה, ובקרה של נוהלי ניהול סיכונים על ידי בעל העסק, והתחייבות של בעל העסק להכשיר את עובדיו בהתאם לנדרש לתפקיד וביצוע בקרה עצמית.
גם בשלב זה, יבוצע מעבר לפיקוח מותאם לרגולציה החדשה, המבוסס על תצורה רגולטורית אחידה (טפסים אחידים, נהלי ערעור, וכו') המתמקדת בעמידה בניהול סיכונים ו\או חופי מבטחים. משרד הבריאות יפתח נוהל פיקוח פנימי שימקד את מאמצי הפיקוח (תדירות והיקף פעולות הפיקוח) לפי הסיכון, כפי שמשתקף מפרופיל הסיכון של העסק והיסטוריית הציות.
עד שלב זה ייבנו כלי אכיפה מתקדמים ומגוונים, כולל מנגנונים של שקיפות ממצאי הבקרה לציבור הרחב במסגרתו כל בית אוכל יקבל ציון כולל. מנגנון זה יוטמע בהדרגה, כך שיתקבע תקופה בה כל עסק יקבל ציון ויציגו לפי שיקול דעתו, ולאחר מכן חובה להציג את הציון בפורמט אחיד שייקבע.
על מנת לייצר אחידות בפיקוח וברישוי יבנה מנגנון של השגות על כלל גורמי הפיקוח. להשלמת הרפורמה, יועברו גם העסקים בסיווג סיכון גבוה להנפקת רישיונות בהצהרה (בכפוף לעמידה בדרישות כפי שפורטו לעיל).
השינויים המוצעים בשלבים זה יותאמו גם למסקנות של וועדת ההיגוי הפועלת בנושא זה.
כאמור, בתלות בקבלת המשאבים הדרושים ניתן יהיה להחיל את השלב השלישי ברפורמה (חובת עסק מגן מתקדם) תוך 3-5 שנים.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מסר: "כדי שהמהלך הזה יצליח כולם צריכים להתגייס למאמץ - אנחנו מהצד שלנו נקל על הרגולציה, נסייע ונדריך את העסקים, השלטון המקומי שיסייע בפיקוח, בעלי העסקים שייקחו אחריות תוך קבלת סמכויות וגם הציבור יהיה צריך להיות יותר אקטיבי בדרישות שלו ובדרישות שלו מעסקים שיעבדו בצורה נאותה".
שר הבריאות, אוריאל בוסו: "הרפורמה היא המשך לשינוי התפיסה של משרד הבריאות בנושא הרגולציה. בסופו של יום אי הוודאות שבה נתקלים יזמים שמשקיעים מאות אלפי שקלים ובסוף התהליך סובלים מאי התאמות בגלל מיקום הפתחים במסעדה, גודל המעברים, מרחק הכיורים, גובה התקרה, חלוקת השטח במטבח ועוד - לזה אנחנו שמים סוף. אין דין סושייה כדין דוכן פלאפל. מהיום יזמים יידעו מראש מהו המתווה הנכון להקמת העסק וזה יעזור להם לזרז את הקמתו".
