מליאת הכנסת אישרה שלשום בשעת לילה מאוחרת בקריאה השנייה והשלישית חוק שגורם לסיפוח בפועל של התנחלויות בשטחים למדינת ישראל, מבחינת קבלת תקציבים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מישובים סמוכים שנמצאים בתוך הקו הירוק. כך למשל, העיר מודיעין תחויב להעביר נתח מהכנסותיה ליישוב החרדי מודיעין עלית שנמצא מחוץ לקו הירוק. רשויות נוספות בשטחים יקבלו תקציבים מרשויות סמוכות כמו כפר סבא, לפי החלטת שר הפנים .החוק, שהוגש על ידי יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), קובע שהסמכות של שר הפנים לחלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות סמוכות או גובלות תורחב גם למקרים בהם הרשויות הסמוכות או הגובלות נמצאות מעבר לקו הירוק. לסיפוח בפועל באמצעות קבלת כספי ארנונה עלולה להיות גם השלכות בינלאומיות.
החוק נותן כוח רב בידי שר הפנים לקבוע אילו יישובים מחוץ לקו הירוק (כמו גם יישובים אחרים) ייהנו מחלוקת הכנסות של יישובים בתוך הקו הירוק. שר הפנים יצטרך להתייעץ עם שר האוצר, ולאחר שיקבל תסקיר מוועדה שתמונה לצורך כך. המשמעות היא לחצים פוליטיים על שר הפנים מצד ראשי יישובים בשטחים וגם מצידו של שר האוצר להוספת יישובים לרשימת מקבלי הכנסות משכניהם.
הדיון במליאה היה סוער ונמשך ארבע שעות. "הממשלה ממשיכה לשלוח יד לכספי הרשויות המקומיות", אמר ח"כ נאור שירי (יש עתיד) שנאבק נגד החוק בוועדת הפנים. "כמו קרן הארנונה וקרן הניקיון כך גם החוק הזה".
ואכן, את התיקון ניתן לראות כמהלך משלים לרפורמת קרן הארנונה, שנדונה במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2023-2024. על פי הרפורמה, כל רשות מקומית בישראל תעביר לקרן 10%–28% מההכנסות השנתיות של הארנונה שנגבתה מעסקים. הכסף יחולק לעידוד בנייה למגורים ברשויות חלשות. סעיף 23 ברפורמת קרן הארנונה קובע כי "רשות מקומית ביהודה ושומרון לא תעביר בפועל כסף לקרן – גם אם הסכום שהרשות היתה צריכה להפריש, יעלה על הכספים שמוקצים לה באותה שנה – היא לא תפריש כספים לקרן". במילים אחרות, יישובים מעבר לתחומי הקו הירוק לא יעבירו כספים לקרן הארנונה, אך יהיו זכאים לקבל ממנה את המענקים עבור היתרי הבנייה שיינתנו שם.
"החוק מזיק למדינת ישראל פעמיים", אמרה יו"ר מפלגת העבודה ח"כ מירב מיכאלי. "הוא פוגע אנושות בלגיטימיות של הבינלאומית של ישראל. זה סיפוח דה פקטו על שמחיל חוק ישראלי על יהודה ושומרון בניגוד לכל מה שמותר בחוק הבינלאומי. בנוסף, מייצר עוד אי שוויון ועוד פריבילגיות להתנחלויות על פני היישובים שבתוך מדינת ישראל. יש פער בלתי נסבל בין ההפקרה של הצפון והדרום לעומת הפינוקים שזורקים על ההתנחלויות כל הזמן".
חגית זעפרן מתנועת שלום עכשיו אמרה ל"כלכליסט": "עוד לפני חקיקת החוק החדש הרשויות המקומיות בהתנחלויות נהנות מתקציבים גבוהים יותר מאשר רשויות בתוך ישראל".
על פי נתונים של שלום עכשיו שמתפרסמים כאן לראשונה ממוצע ההכנסות לנפש ברשויות בהתנחלויות גדול בכ־20% מזה שברשויות בתוך ישראל. השקעות הממשלה בפיתוח לנפש גדולות ב־74% מאשר ברשויות בישראל, והשתתפות משרד החינוך בחינוך בהתנחלויות גדולה בכ־30% מזה שברשויות בתוך הקו הירוק.
בנוסף על מענקי איזון ומענקים שונים שניתנים לרשויות על פי קריטריונים, שאמורים להיות שוויוניים, הממשלה מעבירה מענקים מיוחדים שמיועדים להתנחלויות בלבד, כמו "מענק אוסלו" או "מענק להתיישבות צעירה" וכדומה. בשנת 2023 עמדו המענקים הייחודיים להתנחלויות על סכום שיא של 187.8 מיליון שקל ממענקי משרד הפנים (ממשרדים אחרים התקבל ומענקים נוספים, כמו 22.6 מיליון שקל ממשרד ההתיישבות לרשויות בהתנחלויות).
תקציבי הפיתוח של הרשויות המקומיות הם התקציבים לבינוי ופיתוח של פרויקטים שאינם חלק מהתקציבים השוטפים של תפעול ומתן שירותים יומיומיים של הרשות. משרדי הממשלה השונים משתתפים בתקציבי הפיתוח ומסייעים לרשויות לפתח ולבנות את הישובים. נתוני ההשתתפות הממשלתית בתקציבי הפיתוח מראים כיצד מעדיפה הממשלה את הפיתוח בשטחים על הפיתוח בארץ, ומשקיעה בערך פי 1.7 בפיתוח ההתנחלויות.
גם השוואה בין התנחלויות חרדיות לבין יישובים חרדיים מראה כי הממשלה משקיעה למעלה מפי שתיים בהתנחלויות החרדיות (ההשוואה נעשתה בין ההתנחלויות החרדיות: ביתר עילית, מודיעין עילית ועמנואל, לבין הישובים החרדיים בישראל: רכסים, קריית יערים, אלעד, בני ברק ובית שמש).
בנוסף, משרד החינוך מממן חלק נכבד מהתקציב השוטף של החינוך ברשויות המקומיות (חלק קטן מתקציב החינוך ממומן על ידי הרשויות המקומיות ועל ידי גבייה מהורים). בחינה של השתתפות משרד החינוך ברשויות המקומיות מראה כי ההתנחלויות מקבלות כ־30% יותר בהשקעת הממשלה בחינוך לנפש, לעומת שאר הארץ. גם ההתנחלויות החרדיות נהנות מתקציב חינוך מהממשלה גדול ב־10% מיישובים חרדיים בישראל.
משרד הפנים מעביר לרשויות המקומיות מענקים של מיליוני שקלים מפני שלרוב הרשויות אין מספיק מקורות תקציביים עצמאיים כדי לספק את כל השירותים לתושבים. רק כ־20 רשויות מצליחות באמצעות גביית ארנונה והיטלים שונים להשיג הכנסה מספקת. כדי לסייע לרשויות המקומיות, מעניק משרד הפנים מענקים שונים של מאות מיליוני שקלים לרשויות. רוב המענקים הם "מענקי איזון", שניתנים בהתאם לקריטריונים שאמורים להיות שוויוניים, ונקבעים בהתאם למאפייני הרשות (המצב הכלכלי של התושבים, המרחק מהמרכז וכו'). בשנת 2023 העניק משרד הפנים מענקים בסך כולל של 7.6 מיליארד שקל לרשויות מקומיות. כ־10.5% מהם (795 מיליון שקלים) ניתנו להתנחלויות, אף ששיעור התושבים בהתנחלויות מהווה 5% מכלל האוכלוסיה.
חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר מרכז השלטון המקומי, התנגד לתיקון. במכתב ששלח ליעקב אשר כתב: "ההסדר המוצע מאפשר חלוקת הכנסות חד כיוונית בלבד. כלומר, רק מרשויות מקומיות שבתוך הקו הירוק, אל רשויות מקומיות שמחוץ לקו הירוק. זהו הסדר לא סביר ולא הגיוני".
שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר המועצות האזוריות, היה לא פחות נחרץ. "כל מהלך המבקש לקדם צדק חלוקתי על מנת לסייע בידי רשויות מקומיות שמנגנוני ההכנסה העצמיים שלהן דליל יחסית, צריך שייעשה מתקציבי המדינה ולא מכיסן של רשויות מקומיות אחרות", אמר. "אחריותה של המדינה להעמיד מקורות תקציביים לרשויות החלשות יותר מבחינה כלכלית. אין זו אחריותן של רשויות מקומיות אחרות".
ראשי השלטון המקומי מתרעמים, אך אין ספק שסוגיית חלוקת ההכנסות במדינת ישראל דורשת רפורמה משמעותית. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בחודש יוני האחרון ניתן ללמוד על הפער האדיר בהכנסה מארנונה לא ממגורים, כמו גם ההשקעה בתושב בתל אביב ובמועצות האזוריות העשירות, לעומת כל שאר הארץ. יש הרבה יישובים ותיקים שאין להם אפשרות להנות מהכנסות מארנונה מתעסוקה ושלא יהיה להם גם בעתיד נדל"ן מניב מפני שאין להם לאן להתרחב. כך למשל העיר בת ים, יישובי המשולש בשרון, והקריות שליד חיפה.
