זה כמה שנים שאני עורכת את מוסף יום האישה, והאג'נדה לרוב ברורה; שילוב של סיפורים על עוצמה ואחווה ומנהיגות נשית. שום דבר לא הכין אותנו למה שיתאים לכתוב במוסף הנוכחי, 2024.
לעולם תישאר שנה זו בזיכרון הקולקטיבי במה שהחל בזוועות השבת השחורה, אוקטובר 2023 ונמשך לתוך 2024 כמלחמת "חרבות ברזל", מבלי לדעת מתי המלחמה תסתיים. והינה, דווקא במלחמה הנוראה הזו באו לידי ביטוי העוצמות הנשיות, כוחן ותעוזתן של נשים, שיכולות וצריכות ליטול את מושכות המנהיגות לידיהן. אלו הלוחמות, החטופות שהפגינו אומץ ועוצמה בדרך לשבי ובשבי, וזו אחדות ועוצמת נשות המילואימניקים ונשות הנופלים במערכה.
יחד עם זאת זו אחת השנים הקשות מבחינת מיקום הנשים בעמדות מפתח במשק. די להציג את הדוגמה שיש רק מנכ"לית אחת במשרדי הממשלה, כדי להבין את המצב העגום בתחום זה.
ניסינו לתת בשנה הזו תמהיל שיתאים למצב הרוח הקודר מחד ולתקווה מאידך. תשע נשים מספרות על הדרך שלהן להצלחה ומעניקות טיפים למנהלות שבדרך. שתי מנכ"ליות משתפות ב"איך זה מרגיש" להיות מנכ"ליות בתוך עולם גברי, שלא ממש שש לקבל הנהגה נשית. תמצאו במוסף כתבות בנושא בריאות האישה, אלכוהול וגם כתבה שתסביר מה עושים עם העיניים, שלא מפסיקות לדמוע בחודשים האחרונים.
את השער החלטנו, לאחר התלבטות, להקדיש לחנה סנש, שהשנה ימלאו 80 להוצאתה להורג; אישה שהפכה לסמל ולהשראה בחייה ובמותה, למנהיגה אמיתית, שמסרה את חייה על קידוש העם והמדינה שבדרך. "מקום אחד ישנו על כדור הארץ, לשם איננו מהגרים, אף לא נפלטים, אלא באים הביתה", אמרה במסגרת נאום שלה לצעירים יהודים בבודפשט בשנת 1939. כמה הדברים נכונים ורלוונטיים תמיד, ובוודאי השנה.
הלוואי וביום האישה הבא כבר יהיו פה החטופות והחטופים שיחזרו משבי החמאס, ונמצא פה מדינת שלום ואחווה, שלפחות חלק מהמנהיגים שלה הן נשים. כי רק באמצעות שילוב של חוכמה עם אינטליגנציה רגשית, בזכות מבט מפוקח קדימה משולל אגו, שרואה את טובת המדינה והעם, ולא את הטובה האישית, נגיע ל"ארץ חמדת אבות". האם זה אפשרי? בוודאי. על כל אישה לזכור, שעליה להאמין בעצמה, ולא לתת לאנשים להניא אותה מלפרוץ קדימה. לא קלה הדרך, אבל אשרי הזורעות בה, שבזכותן יגיע עתיד טוב יותר לבנותינו, נכדותינו ולמדינה.
שלכן,
יעל ולצר
פורסם לראשונה: 06:00, 08.03.24
