התיעוד המצמרר של תלמידות כיתה ח' בבית ספר בלוד, הולמות באגרופים, מושכות בשיער ובועטות בתלמידה בכיתה י', לא השאיר אף עין יבשה. זה קרה זמן קצר אחרי שתלמידות בכיתה ז' בבאר שבע, תועדו כשהן שופכות אקונומיקה על תלמידה ומשפשפות את ראשה במטאטא. בבית ספר בנתניה תלמיד כיתה י"א נפצע באורח קל מדקירות בקטטה, בחטיבת הביניים באשדוד תלמיד תועד לבקשתו (!) כשהוא תוקף תלמיד אחר, ברחובות תלמיד נדקר לעיני מזכירת בית הספר ונפצע באורח קשה.
האלימות בבית הספר הפכה למכת מדינה, והיא לא מדלגת גם על המורים. מחקר של הקריה האקדמית מצא, כי 74% מצוותי החינוך חושבים שהמשטרה צריכה להתערב במקרי אלימות קיצוניים. "אחרי שחטפתי אגרוף לפרצוף בקטטה בין תלמידים, החלטתי שאני לא מפרידה יותר, יש גבול", טוענת מ' מורה במערכת החינוך.
אז איך נלחמים בתופעה? בסנגוריה הציבורית החליטו להקדים תרופה למכה ולפגוש את בני הנוער במסגרות החינוך, לפני שייאלצו להכיר אותם בחדרי החקירות במשטרה או בבית המעצר, ולייצג אותם בבתי המשפט.
פרויקט ההסברה ומניעת מעורבות בני נוער בפלילים, שהוקם על ידי מחלקות הנוער בסניגוריה הציבורית, פועל בשיתוף פעולה עם משרד החינוך בהובלת המפקחת הארצית על זכויות התלמיד, טובה בן ארי. עשרות עורכי דין נרתמו לו ומתנדבים בשמחה מעבר לשעות עבודתם להרצות לתלמידים בבתי הספר ברחבי הארץ.
"לא מדובר בשיח של הפחדה, אלא במתן מידע לתלמידים", מסבירה עו"ד הילה גלעדי מהסניגוריה הציבורית מחוז מרכז, והיא מפרטת: "אנחנו רואים אותם כאנשים צעירים שעוד מעט יידרשו להיות האזרחים שמרכיבים את החברה הישראלית. בשלב הזה הם לא יכולים ולא מסוגלים עדיין להבין עד הסוף כיצד המעשים שלהם יכולים לפגוע בהם שנים קדימה, ולסגור דלתות שהם לא יודעים עדיין אם ירצו לפתוח".
מה אתם מסבירים להם?
"למשל, נושא החזקת סכין. בעוד חלק מהתלמידים חושבים שמותר להחזיק סכין לשם הגנה עצמית, כי אולי הם הרגישו מאוימים - אנחנו מסבירים להם כי עצם החזקת הכלי מהווה עבירה פלילית. סכין, לצורך העניין, הוא שם כולל בחוק העונשין לכל כלי המסוגל לחתוך או לדקור. כך שהחזקה של כל כלי כזה היא עבירה של 'החזקת סכין', אשר דינה חמש שנות מאסר".
איך התקבלתם עם הפרויקט במערכת החינוך?
"בהתחלה הפרויקט התקבל בחשדנות מסוימת, בעיקר על ידי אנשי חינוך ומנהלי בתי־ספר. הם חשבו שהמטרה שלנו היא ללמד את התלמידים כיצד לחמוק מביצוע עבירות. בהמשך, עם הטמעת הפרויקט בעזרת טובה בן־ארי, ערכנו מפגשים מקדימים עם מנהלי בתי־ספר וגורמים נוספים במשרד החינוך. הפרויקט עוצב בסיוע אנשי צוות בכירים והחששות שלהם התפוגגו במהרה. המשובים שאנחנו מקבלים מחזקים את המוטיבציה שלנו. אם לא היינו שם - המידע לא היה מגיע ומוכר".
כשעו"ד פוגש תלמיד "לקוח"
עורכי הדין משתתפי הפרויקט מעידים, כי התלמידים יושבים מרותקים מול ההרצאות שהם מעבירים להם, והמומים מהמידע המשפטי שנחשף בפניהם. "הם לא תיארו לעצמם, שגם לשיח פוגעני שלהם, כולל ברשתות החברתיות, יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת עד כדי הגשת כתבי אישום והרשעה בהליך הפלילי", מסבירה עו"ד גלעדי.
גם עורכי הדין להוטים להעביר להם את החומר. "היה לנו מקרה של עו"ד שהגיע מיוזמתו במשך יומיים רצופים, על מנת להעביר הרצאות לכל שכבות התיכון", מספרת עו"ד מראם יונס מהסניגוריה הציבורית מחוז צפון, "אנחנו מאוד מעריכים את מה שהם עושים ומרגישים גאווה שהם מבינים את חשיבות הנושא ומקדישים לו זמן מעבר לעבודה שלהם".
קורה שהם פוגשים בכיתות גם "לקוחות" שלהם? כלומר תלמידים שהסתבכו עם החוק בעבר?
עו"ד יונס: "כן. במקרה של העו"ד הזה, היו לו הרבה לקוחות שהגיעו ספציפית מאותו בית ספר".
"גם לי היה מקרה כזה", נזכרת עו"ד גלעדי. "לפני כשנה הגעתי להרצות בבית ספר כחלק מהפרויקט, ופתאום יושב מולי בכיתה י"ב נער שפעם ייצגתי".
איך הגבת?
"במשך כל ההרצאה חשבתי על זה שהייתי רוצה לשתף את כל הכיתה כמה ההליך שלו היה מוצלח, וכמה הוא מדהים. אבל הוא התנהג כאילו הוא לא מכיר אותי והתעלמנו זה מזו. הרגשתי שאלמנט הבושה היה קיים שם בצורה חזקה מאוד, כפי שזה כך בדרך כלל בקרב התלמידים".
יש בתי ספר שהתפרסמו במקרי אלימות, שאתם חושבים פעמיים אם להיכנס לשם?
"יש מקרים כאלה, אבל אין לנו חשש. זאת הרי העבודה שלנו לייצג חשודים", אומר עו"ד חאזם יוסף. הוא סניגור חיצוני, כלומר לא עובד רשמי של הסנגוריה הציבורית, אבל מתנדב בשמחה בפרויקט ההסברה החינוכי. יוסף כבר הרצה במהלך השנה הנוכחית במספר בתי ספר: "יצא לי להגיע לבית ספר שהיו בו מספר אירועי אלימות קשים של תגרות, ויצא לי גם לייצג נערים שהיו מעורבים בעבירות נשק", הוא מספר. "במצב כיום, כשבני הנוער נחשפים לאלימות, כולל מקרים שמתפרסמים בתקשורת, זה נושא שמאוד מעסיק אותם. במפגשים איתם הם מדברים על החשש להיפגע מאירועי האלימות, ואני מופתע כל פעם מחדש שהם מתפלאים שאסור להם להחזיק סכין להגנה עצמית, כפי שהסבירה עו"ד גלעדי".
"מההיכרות שלנו עם בני הנוער", אומרת עו"ד גלעדי, "כשנוצר שיח שבבסיסו עומד הרצון להעניק מידע, כדי שהמידע יחכים וגם יעצים אותם, זה מבדיל אותנו, בעיניהם, מתוך כל ההרצאות והמפגשים שהם מקבלים במסגרות החינוכיות ומשאיר עליהם בדיוק את הרושם שאנחנו מחפשים".
האלימות גולשת לרשת
ייצוג נוער הוא נישה ייחודית במשפט הפלילי. המפגשים עם בני הנוער מאפשרים לעורכי הדין לשמור על עצמם רלוונטיים עבור הלקוחות שלהם. "הסניגוריה שואפת כל הזמן להעלות את איכות הייצוג ולא להתפשר עליה", מסבירה עו"ד גלעדי. לדבריה, "כשמדובר באוכלוסיית בני נוער וצעירים, מאוד קריטי לדבר בשפה שלהם ולהכיר היטב את הסוגיות הבוערות שמעסיקות אותם".
מה קורה ברשתות החברתיות?
"לצערנו, האלימות גולשת מבית הספר גם לרשתות החברתיות. בעידן שבו צריך לתחזק פרופיל וירטואלי בנוסף לקשיי גיל ההתבגרות, אין אפשרות להסתגר ולהתעלם ממה שקורה ברשתות החברתיות, ומורכב יותר להיות נער או נערה. הסמארטפון הופך לכלי שנעשה בו שימוש לרעה, ואולי אפילו לראיה קשיחה בבית המשפט. אנחנו מסבירים לתלמידים, כי לפעמים אפילו כשמדובר רק בשיתוף תוכן פוגעני ולא ביצירתו, הם עוברים את הגבול. מצד שני זה מסייע לנו כסנגורים להיחשף לרקע שמייצר את כתבי האישום שהם קוראים אחר כך".
איך מסבירים להם את העניין הזה בכיתות?
"אנחנו מבקשים מהם במסגרת ההרצאות להעלות שאלות אותנטיות על שיתוף תמונות וסרטונים, וגם על הזכות לפרטיות, על היקף הפגיעה בה, על חופש הביטוי וגבולותיו. אנחנו מבקשים מהם לבדוק ולשאול את עצמם לפני פרסום של תוכן, האם הפרסום שלהם ברשת עשוי לפגוע או לבזות או להשפיל את האחר? ואם מדובר בתוכן שיש בו גוון מיני, אז אנחנו מבקשים מהם לחשוב היטב על השאלה: האם התוכן הזה יכול לפגוע במישהו אחר בכל צורה? והאם התוכן אושר לפרסום על ידי האדם המצולם. אנחנו מחדדים להם את כל זה, כדי שהם יוכלו להתמודד עם הסוגייה, כשנשלח אליהם חומר פוגעני, ולהגן על עצמם מלקחת חלק בשרשרת ההפצה".
בנוסף לסכנות המעשים שיובילו לעבירה פלילית ברשת, הסניגורים מוודאים שבני הנוער יודעים על הזכויות המיוחדות שיש להם כקטינים בהליך הפלילי, כמו: הזכות לנוכחות ההורה בחקירה, כדי שלא יהיו לבד במעמד המלחיץ. גלעדי: "בסופו של דבר רמת ההיענות להתנדבות מרשימה, כי התועלת מובהקת. בני הנוער יוצאים עם הבנה טובה יותר לגבי מה נחשב עבירה פלילית, ואנחנו מרוויחים עוד קצת השקעה בהון האנושי בחברה שלנו. אנחנו עובדים קשה על מנת שהם יידעו מה הזכויות שלהם, ושתהיה בידם שליטה ויכולת לבחור בחירה מושכלת".
האלימות במגזר
בעקבות העלייה בפשיעה בחברה הערבית הוחל השנה להרחיב את תוכנית ההסברה בבתי ספר גם בקרב הקהילה הערבית, ולהגדיל את מאגר עורכי הדין דוברי השפה הערבית שיתנדבו למשימה.
עד כה נרשמו 50 בתי ספר מהחברה הערבית שהביעו נכונותם להשתתף בפרויקט. עם התרחבות הפרויקט התחיל גם שיתוף פעולה בשבוע הלאומי לגלישה הבטוחה ברשת. לשיעורים שבהם למדו על עבירות רשת, נרשמו 1,491 כיתות, מתוכן כ־1,000 כיתות מבתי ספר דוברי ערבית.
עו"ד מראם יונס, מנהלת פרויקט ההסברה במחוז צפון: "לשמחתנו, ישנה היענות גדולה בקרב בתי הספר. הם מבינים את משמעות הפרויקט והצורך בו, לאור מה שקורה בחברה הערבית והפשיעה המשתוללת. אנחנו מרגישים את הצורך הזה בשטח.
בתי הספר מפוזרים בכפרים לכל אורך מחוז הצפון, ועורכי הדין עושים מאמץ כדי להגיע לכולם, המשמעות היא לפעמים לוותר על יום דיונים, כלומר לפנות יום עבודה. התוצאה של המסירות הזו היא פידבקים מאד חיובים מהמנהלים והיועצים החינוכיים, גם על איכות ההרצאה והתכנים. הם מתאימים את עצמם ויש צוות עורכי דין שעבר הכשרה מיוחדת והוא מעביר את ההרצאות".
עו"ד מוחמד עומרי, סניגור ציבורי חיצוני שמתנדב בפרויקט ומרצה בבתי ספר בצפון, מדגיש: "אני רואה חשיבות עצומה בפרויקט במיוחד לאור העלייה באלימות בחברה הערבית ועלינו לפעול ולחנך את בני הנוער כדי להיאבק בתופעות הקשות".
איזה משוב אתה מקבל מהתלמידים?
"בסיום הרצאה אחת ניגש אליי נער ואמר, שבשבוע שעבר רצה בוואטספ תמונה של ילדה מהשכבה, חשופת חזה. הוא אמר כי ההרצאה שלי גרמה לו להבין שאם הוא היה מפיץ את התמונה, הוא היה משתתף בביצוע עבירה. זה מידע שלא נגיש להם ביומיום, והוא מדגים איך למעשה הם לומדים בזכות ההרצאות. מעבר לפן המוסרי כמובן, האקט החינוכי הנוסף שאנחנו מבצעים הוא, שהם מבינים מה הסיכונים שהם מצויים בהם כשהם מעבירים תמונות כאלה. התרגשתי. זה אומר שאנחנו מצליחים במשימה החשובה שלקחנו על עצמנו, למנוע או לפחות להפחית את רמת האלימות במערכת החינוך".
