אחרי למעלה מעשור של צמיחה ושגשוג בהייטק הישראלי, רשות החדשנות מפרסמת את הדוח השנתי על מצב ההייטק הישראלי ב-2023 בצל תקופה מאתגרת המלווה בחוסר ודאות בכל העולם, ובמיוחד בתעשייה הישראלית. על אף ההאטה הכללית בהייטק בכל העולם שהחלה במחצית השנייה של 2022, ישנם מספר מדדים מטרידים שעולים מהדוח ומצביעים על פערים בין המצב בישראל לבין מרכזי הייטק אחרים ברחבי העולם, לרעת ישראל.
בדוח מציינים כי הפערים נובעים ככל הנראה מאי-היציבות בארץ שמשפיעה על המשקיעים החיצוניים ועל תופעת רישום סטארטאפים ישראלים חדשים בחו"ל, ובנוסף מזכירים כי בכירי תעשיית ההייטק הזהירו וממשיכים להזהיר נגד חידוש החקיקה המשפטית שעלולה להוביל לאי-ודאות במשק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
בין הפערים, למשל: ברבעון הראשון של שנת 2023 (ינואר-מרץ), מדד מאה חברות הטכנולוגיה הגדולות שנסחרות בנאס"ק עלה בקרוב ל-24%. לעומת זאת, מדד תל אביב טכנולוגיה ירד באותה תקופה באחוז - כלומר בעוד שבנאסד"ק החלה התאוששות ומניות הטכנולוגיה התחילו לעלות, בתל אביב לא נרשמה מגמה דומה.
בתוך כך, בבדיקה נוספת של רשות החדשנות עלה כי מניות החברות הישראליות שנסחרות בנאסד"ק עלו ב-10.8% ברבעון הראשון - עלייה גדולה מזו של חברות הטכנולוגיה הנסחרות בתל אביב, אך נמוכה מזו של מדד נאסד"ק טכנולוגיה 100. כלומר, החברות הישראליות מציגות תשואת חסר, והדבר בולט במיוחד בהשוואה לשנים שעברו - ב-2019-2022 תשואת חברות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרו בנאסד"ק הייתה גבוהה מזו של מדד נאסד"ק 100.
עוד מדד מדאיג בנוגע להייטק הישראלי נוגע להשקעות בסטארטאפים. אלה ירדו בישראל ברבעון הראשון של השנה ב-71% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, וב-14% בהשוואה לרבעון הקודם. מדובר בירידה חדה יותר מאשר במקומות אחרים שנבדקו, כאשר בארה"ב למשל הירידה בהשוואה לרבעון המקביל הייתה של 55% ושל 10% בהשוואה לרבעון הקודם.
בתוך כך, בולטת במיוחד העובדה שעשויה להיות קריטית יותר לנוכח המצב, שבישראל נרשם השיעור הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD של החלק של הממשלה במימון מרכזי פיתוח ומחקר (מו"פ) - רק 9% מההוצאה הלאומית למו"פ ממומנים על ידי הממשלה, כאשר 91% מהמו"פ מבוצע על ידי המגזר הפרטי. לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא המדינה היחידה מבין מדינות הארגון שבה גורמים מחוץ למדינה מממנים יותר מ-50% מהמו"פ שמבוצע במגזר הפרטי. ברקע, כזכור, המדינה קיצצה השנה 100 מיליון שקל מתקציב רשות החדשנות לשנה הבאה כחלק מהקיצוץ הרוחבי במשק, שנבע מהגדלת הכספים הקואליציוניים ומסדרי עדיפויות שונים של הממשלה.
בנוגע למצב העובדים בהייטק הישראלי, עולה כי מתחילת 2023 העמיק המשבר: לא רק שנפתחו פחות משרות שהחברות גייסו אליהן, כפי שהיה במחצית השנייה של 2022 - אלא גם שגל הפיטורים הביא לכך שמספר המועסקים בענף התחיל להצטמצם. כלומר, קודם נעצרו הגיוסים החדשים לענף, ואז החלו הצמצומים. ברבעון הראשון של 2023 מספר המועסקים בענפי שירותי ההייטק ירד ב-2,250 ובחודש אפריל ירד בעוד כ-3,400 איש.
בתוך כך, מצויין בדוח כי לראשונה מספר השכירים בהייטק מחושב לפי המלצות ועדת פרלמוטר, לפיהן "משרות טק" כוללות גם את המועסקים במשרות טכנולוגיות מחוץ להייטק, וגם את המועסקים בהייטק. לפי הגדרה זו בשנת 2022 היו 508,400 שכירים ושכירות בהייטק - 14% מסך השכירים בישראל. 400 אלף עבדו בענף ההייטק (במשרות טכנולוגיות ולא טכנולוגיות) ועוד 100 אלף שכירים עבדו במשרות טכנולוגיות מחוץ להייטק. אלה היו אחראים ב-2022 ל-48.3% מסך הייצוא מישראל, שהסתכם ב-71 מיליארד דולר. לאורך העשור האחרון, ייצוא ההייטק מישראל גדל יותר מפי שניים, בעיקר בזכות הגידול בשירותי תוכנה (ענף שירותי ההייטק).
לפי כותבי הדוח, החודשים הקרובים יהיו קריטיים להייטק הישראלי. "ניסיון העבר מלמד כי לרוב, שני רבעונים לאחר שמתחילה התאוששות בשוק ההון בוול סטריט, המתבטאת בעליית מדד נאסד״ק, נרשמת גם עלייה בגיוסי הון והעובדים בהייטק הישראלי", נכתב בדוח. "לאור העלייה בנאסד"ק כפי שהוצגה מאז תחילת השנה, במצב עניינים רגיל ניתן היה לצפות לעלייה בגיוסי ההון והעובדים בישראל כבר במהלך חודשי קיץ 2023". על פי האינדיקציות שהוצגו עד כה, ומקבלות חיזוק מנתוני אפריל ומאי, כותבי הדוח מציינים כי יש חשש אמיתי של מגמת היפרדות בין ההייטק הישראלי למגמות העולמיות.
השר אקוניס: "הממשלה תדאג להייטק הישראלי"
השר אופיר אקוניס: "הממשלה תמשיך לדאוג ולתמוך בהייטק הישראלי. אנחנו בעיצומו של הליך החקיקה, לקראת השלמתו, של החוק לעידוד השקעות הון בוועדת הכספים של הכנסת. בשבועות הקרובים נפרסם הודעה על החלטות נוספות שיתמכו בחדשנות הישראלית. אני קורא למשקיעים מכל העולם להמשיך ולהשקיע בהייטק הישראלי, במדע ובטכנולוגיה".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "התלות של המשק הישראלי בהייטק גדלה מאוד בעשור האחרון - ולכן עלינו לעשות כל הנדרש כדי לשמור על הענף ולהמשיך לטפח את התחרותיות שלו בשוק העולמי. הענף תלוי במגזר הפרטי ובמשקיעים זרים ולא מקומיים. מדובר במצב חריג בכלכלה העולמית - הכלכלה הישראלית כולה תלויה במידה רבה בשגשוג הענף הזה ובשימור וטיפוח אמון המשקיעים הזרים בו. ניסיון העבר מלמד כי לרוב, שני רבעונים לאחר שמתחילה התאוששות בשוק ההון בוול סטריט, המתבטאת בעליית מדד הנאסד״ק, ישנה גם עלייה בגיוסי הון ועובדים בהיי-טק הישראלי. לאור העלייה בנאסד״ק כפי שהוצגה מאז תחילת השנה, במצב עניינים רגיל ניתן היה לצפות לעלייה בגיוסי ההון והעובדים בישראל כבר במהלך חודשי הקיץ ואני מקווה שאכן כך יהיה".
ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות: "החשש למבנה התאגידי בישראל ואזהרות חברות דירוג העולמיות הצטרפו לתקופה כלכלית גלובלית מורכבת שהתחילה כבר בשנת 2022 בגין עצירת ההון הרב שהוזרם בשנת 2021 על ידי ממשלות העולם לעידוד השווקים בתקופת הקורונה ונמשכה במלחמת רוסיה-אוקראינה, קשיים בשרשרות האספקה העולמיות ועליית ראש של האינפלציה והריבית העולמיות. כל אלה גורמים לקשיים רבים לתעשיית ההייטק הישראלית ולירידה של 70% בגיוסי ההון בישראל. במקביל החדשנות מתעצמת בקצב אקספוננציאלי והיא שתקבע מי הן המדינות המובילות בחוסנן הלאומי והכלכלי. אנחנו בפתחה של תקופה בה שלושה תחומי חדשנות עומדים לשנות את העולם אותו ידענו. הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI), המחשוב והתקשורת הקוואנטית והחדשנות בתחומי האקלים. הצורך בשמירת החוסן הלאומי של מדינת ישראל אינו מאפשר למדינה להאט את קצב החדשנות באף אחד מהתחומים הללו ולהישאר מאחור. זו תקופה של משבר כלכלי וחברתי עמוק אבל גם תקופה של הזדמנויות באם נדע לכלכל את צעדינו בתבונה".
