פרסום ראשון: שתי נושות של חברת הנדל"ן צברים המבקשות למכור את הבית בסביון של ד"ר נאוה מיכאל צברי, נכדתם של מייסדי קבוצת שטראוס ואלמנתו של יזם הנדל"ן רוני צברי ז"ל, שהיה הבעלים של צברים, טוענות כי האלמנה מנסה לחמוק ממשכנתא שנרשמה על ידיה.
התגובה הוגשה על ידי החברות יסודות ב' נדל"ן ופיתוח, וחברת הביטוח איילון, שליוו את פרויקט הנדל"ן של חברת צברים והינן נושות מובטחות. שתי הנושות, שמיוצגות על ידי עו"ד חגי אולמן ועו"ד נועה סולומון ממשרד יהודה רוה, טוענות כי האלמנה לא שילמה את חובה למימוש משכנתא בסך 15 מיליון שקל על נכס, ולכן יש להורות על מכירת הבית בסביון ולמנות כונסי נכסים לצורך מימוש המשכנתא. "כספי מימוש המשכנתא, אמורים לשרת את השלמת הפרויקט וככל שלא יתקבלו הכספים - יאלצו הרוכשים להוסיף מכיסם סך של 15 מיליון שקל" , טוענות הנושות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
קלוז אפ: הסיפורים מאחורי הווילות הנטושות של סביון
(צילום: חגי דקל)
"ד״ר ואשת עסקים עשירה"
כלפי האלמנה טוענות הנושות בפני בית המשפט כי "מדובר בבקשה מופרכת מעין כמוה וחסרת תום לב באופן קיצוני, אשר מטרתה לחמוק ממשכנתא שנרשמה על ידי נאוה מיכאל צברי, ד״ר ואשת עסקים עשירה ועתירה ממון, משכנתא אשר הועמדה כדי להבטיח את חובות החברה החייבת לנושות המובטחות, ואשר מימושה נדרש כעת לאור החובות העצומים של החברה החייבת, ועל מנת להשלים פרויקט בנייה בו החלה החברה החייבת לבנות 108 דירות חדשות ומכרה 102 מהן לרוכשים אשר משוועים לקבלת דירותיהם".
עוד טוענות שתי החברות הנושות כי "הבקשה הוגשה מתוך ניסיון לשבות את ליבו של בית המשפט בטענה כי מדובר בדירת מגורים, ועל כן מאזן הנוחות נוטה כביכול לטובת נאוה מיכאל צברי, אולם מאזן הנוחות הפוך לחלוטין ונוטה בבירור לדחיית הבקשה, לאור הנזק העצום שיגרם לנושות המובטחות ובמיוחד לרוכשי הדירות בפרויקט לו תתקבלנה טענותיה חסרות הבסיס של המבקשת".
"כל חטאי היה אהבתי"
ד"ר נאוה מיכאל צברי היא, כאמור, נכדתם של מייסדי קבוצת שטראוס, בתה של רעיה שטראוס ואלמנתו של יזם הנדל"ן רוני צברי ז"ל, הבעלים של חברת צברים שנקלעה לאחרונה לחוב של כ-144 מיליון שקל, ואשר מונה לחברה נאמן וכן כונס נכסים לפרויקט של החברה ביפו.
רוני צברי נפטר במפתיע באוקטובר ואלמנתו טענה לאחרונה במסגרת תביעה שהגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כי הבית בו היא מתגוררת בסביון הוא שלה ויש לדחות בקשה של נושות חברת צברים למכור את ביתה. "כל חטאי היה אהבתי הרבה למר צברי, התמימה בדיעבד. לא פקפקתי לרגע בכוונותיו וסמכתי עליו בעיניים עצומות. לא עלה בדעתי כי מר צברי עלול לבקש ממני אי פעם לבצע פעולות שעלולות לסכן אותי, לא כל שכן את בית מגורי. במהלך השנים, ועל אף שלא הייתי מעורבת כלל בעסקיו של בעלי המנוח, העברתי לו כספים בהיקפים משמעותיים הנאמדים במיליוני שקלים. זאת עשיתי מבלי שקיבלתי על כך דבר בתרומה, מבלי שהייתי זכאית לדבר ומבלי שהייתי מעורבת בעסקי בעלי המנוח בדרך כלשהי", טענה.
עוד טענה האלמנה באמצעות עוה"ד מורן ביקל, אסף גלזנר וניב פולני ממשרד ברנע ג'פה לנדה ושות', כי במהלך שנת 2019 "פנה מר צברי אל אשתו התובעת וסיפר לה כי לטובת הבטחת קבלת האשראי לליווי הפרויקט (מדובר בפרויקט של צברים ביפו -ל.ד), נדרשת צברים ליתן לנתבעות (לנושות , יסודות ואיילון -ל.ד) בטוחות מנאוה בדמות שטרי משכנתא וכתבי ערבות. מר צברי הבהיר לתובעת כי מדובר בפעולה סטנדרטית וכי אין בחתימה כל סיכון: 'הם עושים זאת כי הם יודעים שאת משפחת שטראוס וזה שווה להם אבל אין מה לדאוג, יש להם בטוחות ממני מעל לראש'", נטען.
"מתחמקת באופן מחפיר"
בתגובה שהגישו היום הנושות, הן טענו עוד כי מיכאל צברי היא "ד״ר באוניברסיטת תל אביב, בת למשפחת שטראוס - אחת המשפחות העשירות בישראל, נכדתם של מייסדי קבוצת שטראוס ובתה של רעיה שטראוס. על פי אתר אוניברסיטת תל אביב, המבקשת הנה חוקרת של עסקים משפחתיים ומלמדת משפחות כיצד להתמודד עם אתגרי ניהול של עסקים ונכסים משפחתיים. עוד מצוין שם, כי המבקשת הנה דור שלישי במשפחת התעשיינים שטראוס, עבדה בעבר בקונצרן המשפחתי וכיהנה כדירקטורית במועצת המנהלים הציבורית של חברת שטראוס".
עוד נטען כי "המבקשת לא 'הוחתמה' על מסמך בודד, אלא שחתמה שוב ושוב, במשך תקופה של מספר שנים, על ערבויות חוזרות כלפי החברות הנושות – הכל על מנת לשכנע את החברות הנושות להעמיד אשראי נוסף, ולהעניק ארכות והקלות. כעת, כאשר נדרשת היא לעמוד בהתחייבויותיה, עושה היא כל שלאל ידה על מנת לחמוק מהתחייבויותיה, באופן מחפיר".
עורך דין חגי אולמן צילום: ישראל הדריעוד טוענות החברות הנושות כי נאוה צברי איננה ערבה יחידה: "המבקשת עצמה מצהירה כי במהלך השנים העבירה לבעלה המנוח כספים בהיקפים משמעותיים הנאמדים במיליוני שקלים וכי אף שתי דירות נוספות שבבעלותה, שועבדו להבטחת חובות צברי וצברים ונמכרות על ידה כביכול על מנת לסלק התחייבויות לנושי צברים וצברי ז״ל. מכאן, שלא התקיימה בפועל כל הפרדה רכושית בין המבקשת לבין בעלה המנוח וכספיה של המבקשת, שימשו למימון פעילות צברים. מעבר לכך, המבקשת עצמה מצהירה כי חיה באושר 20 שנה עם בעלה, וודאי כי אם עסקיה של צברים היו משגשגים, היתה המבקשת נהנית מכך באופן ישיר, אם באמצעות עלייה ברמת החיים, ואם באמצעות השבת הכספים שהועמדו על ידה לצברים לפי הצהרתה היא. מסיבה זו בדיוק, קובע חוק הערבות כי רעיית בעל השליטה בחברה החייבת, איננה בגדר ערבה יחידה ואיננה נהנית מההגנות שמעניק חוק הערבות לערב יחיד".
עוד נטען: "ודאי שהמבקשת, שהנה דירקטורית מקצועית, מתמחה בניהול עסקים, שימשה כדירקטורית בחברה ציבורית והנה נמנית על משפחת שטראוס עתירת העסקים והנכסים, איננה יכולה להישמע בטענה כי הסכימה להירשם כדירקטורית ״באופן פורמלי״ וללא שהבינה את משמעות תפקידה".
מטעם עורכי דינה של התובעת נמסר כי: "טענותינו הוצגו בכתב התביעה, והן מדברות בעד עצמן".
