הממשלה החדשה של צרפת חשפה את הצעת התקציב המצמצמת לשנת 2025, הכוללת תוכניות להעלאות מסים משמעותיות וקיצוצים בהוצאות במטרה להתמודד עם הגירעון העצום של המדינה. ראש הממשלה מישל ברנייה, תיאר את החור העצום בכספי הציבור ככזה שעלול להביא את הכלכלה השנייה בגודלה בגוש האירו ל"סף תהום".
במסגרת ההצעה, הממשלה רוצה לבצע צמצום תקציבי של 60 מיליארד אירו בשנה הבאה. זה כולל העלאת מסים - מהלך מסוכן במדינה הידועה כבר בנטל המס הכבד שלה. התוכניות כוללות יצירת מסים חדשים - המוצגים כזמניים - על כ-24 אלף משקי הבית העשירים ביותר, ועל הרווחים בצרפת של מאות חברות גדולות.
הצעת החוק מתכננת גם להעלות מסים על חשמל, טיסות ומכוניות מזהמות. הממשלה מחפשת גם דרכים לקצץ בהוצאות, כולל הקפאת פנסיות המדינה למשך שישה חודשים בשנה הבאה והפחתת התמיכה בחניכות ובחוזים מסובסדים.
תוכנית הביטחון הסוציאלי הנדיבה של צרפת גם היא צפויה לקיצוצים בהוצאות, באמצעות צעדים כמו הפחתת החזרים עבור הוצאות רפואיות ודמי מחלה. תקציב הביטחון, שקיבל תוספת גדולה בעקבות המלחמה באוקראינה, צפוי להישמר.
תוכניות התקציב של ברנייה כבר הספיקו לעורר כעס רב במדינה וצפויות לעורר ויכוח נוקב בפרלמנט בשבועות הקרובים, כאשר הישרדות ממשלתו עומדת על כף המאזניים.
צרפת סובלת מרמה גבוהה של הוצאות ציבוריות הנובעות מתוכניות רווחה נדיבות, שירותי בריאות וחינוך - ונטל מס כבד שאינו מספיק לכיסוי העלויות. במשך למעלה משני עשורים, המדינה התקשתה לשמור על הגירעון מתחת ליעד של האיחוד האירופי, שעומד על 3% מהתוצר המקומי הגולמי.
החוב של צרפת גדל משמעותית בשל ההאטה הכלכלית שנגרמה ממגפת הקורונה. הנשיא עמנואל מקרון יישם אסטרטגיה של "בכל מחיר", שמבוססת על התערבות ממשלתית להצלת משרות ועסקים, כולל תוכנית אבטלה חלקית מסיבית וחופשות לטיפול בילדים בסבסוד המדינה.
הממשלה הקודמת התחייבה להחזיר את כספי המדינה למסלול, אולם חריגות תקציביות והכנסות ממסים נמוכות מהצפוי דווקא העמיקו את החור. הגירעון בתקציב השנה צפוי להגיע ל-6.1% מהתמ"ג. ברנייה, שמונה בספטמבר אחרי תוצאות בחירות מפתיעות, התחייב להפחית אותו ל-5% בשנה הבאה.
צרפת נמצאת תחת לחץ מהנציבות האירופית להפחית את חובה. מוקדם יותר השנה, הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי הציבה אותה תחת הליך פורמלי למדינות שצברו חוב מופרז, צעד ראשון בתהליך ארוך לפני שניתן לכפות על המדינות החברות לנקוט בפעולה מתקנת.
בעקבות המצב, ברנייה החליט לדחות את תאריך היעד להשגת יעד הגירעון של גוש האירו של 3% מ-2027 ל-2029.
הסיטואציה משפיע גם על אמינותה של צרפת בשווקים הפיננסיים, מה שגורם לעלויות ההלוואה שלה לזנק. נגיד הבנק המרכזי של צרפת, פרנסואה וילרוי דה גלהו, אמר לרדיו France Info כי המדינה "נמצאת במצב של משפחה החיה מעבר ליכולתה", וקרא למאמץ מצד כולם.
האופוזיציה ואיגודי העובדים מבקרים את הצעת התקציב וטוענים כי היא כבלתי הוגן, ואף עלולה להשפיע עמוקות על מיליוני משפחות בעלות הכנסה נמוכה, סטודנטים, גמלאים ועסקים קטנים. בנוסף, איגודי המעסיקים הזהירו מפני ההשפעה הפוטנציאלית של העלאות המסים על העסקים, כולל אובדן משרות אפשרי.
גישת התקציב של ברנייה הכעיסה רבים, כולל כאלה בתוך הקואליציה שלו עצמו, שרואים בהפחתת מסים דרישת מפתח לשמירה על התחרותיות של צרפת בעולם. מחוקקי האופוזיציה משמאל ינסו לתקן את הצעת החוק בהמשך, בעוד שחלק מהימין הקיצוני ביקרו את התוכניות לוויתורים גדולים מהמעמדות הנמוך והבינוני.
עם הישרדותה על כף המאזניים, ייתכן שהממשלה תיאלץ לסגת מחלק מהצעדים המתוכננים, שכן הפסד בהצבעה על התקציב יגרום למשבר פוליטי עמוק. ברנייה נאלץ להסתמך על רצונו הטוב של הימין הקיצוני כדי להימנע מהדחה בהצבעת אי-אמון.
סוכנות הדירוג פיץ' הורידה בשבוע שעבר את תחזית הדירוג של צרפת מ"יציבה" ל"שלילית", באומרה כי "הפיצול הפוליטי הגבוה וממשלת מיעוט מסבכים את יכולתה של צרפת ליישם מדיניות פיסקלית בת-קיימא".
