שר האוצר אביגדור ליברמן זכה בפרס. לא, זאת לא ידיעת "פייק ניוז", זה בדיוק מה שקרה לתקציב המדינה בחודשיים הראשונים של השנה. יותר מ-22 מיליארד שקל עודפים בתקציב הצטברו בקופת המדינה, כאשר רק בחודש פברואר אשתקד נרשם בחודש אחד גירעון של 11 מיליארד שקל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לראשונה מזה 15 שנים הסתיים חודש פברואר עם עודף תקציבי, ואפילו עודף גדול של ארבעה מיליארד שקל, וזאת אחרי עודף עצום של יותר מ-18 מיליארד שקל בחודש ינואר. זאת זכייה גדולה, לאחר ששר האוצר הימר נכון: בלי סגרים, בלי מענקים ובלי סיוע בלתי מבוקר.
אז מה קרה פה בעצם? אחרי כמעט שנתיים של הוצאות ענק - 177 מיליארד שקל בסך הכל - למאבק בנגיף הקורונה, השלכותיו על המשק ולסיוע מאסיבי לחברות, לעצמאים ולשכירים, ואחרי שלשה סגרים שגרמו נזק עצום ורב למשק הישראלי, הגיעה עת המנוחה והנחלה.
הממשלה חדלה לשמור על הקופה ולהפסיק "לחלק כספים מההליקופטר", כהגדרת ליברמן, כולל תשלום מענקים ופיצויים בלי סוף, גם למי שלא הגיעו כאלה. היא חדלה מרכישת עשרות מיליוני חיסונים והמשק נטול הסגרים בהתאם למדיניות בנט-לפיד-ליברמן, מציג צמיחה של 8.1% בשנה שלמה וכך הישראלים חזרו לחיים - לקניות, לבילויים, לנופשים בארץ ולנסיעות לחו"ל. תם (כמעט לגמרי) עידן הקורונה.
וכל זה השפיע במיוחד על צד ההכנסות ממיסים. אלה גדלו בחודשים ינואר ופברואר בלבד ביותר מ-40% לעומת החודשים הללו ממש ערב פרוץ משבר הקורונה, בראשית 2020. לפתע נגבה שיא חדש של 83 מיליארד שקל כמיסים בתוך חודשיים, וקופת המדינה עלתה על גדותיה.
מה שקרה בתקציב המדינה ממש זהה לאזרח שלפתע זכה, בלא שום הכנה, לעשרות מיליוני שקלים. מי שחסך בקופת חיסכון שקל לשקל כדי לרכוש מכשיר חשמלי לא יקר או על מנת להחזיר חלק מחובותיו הגדולים, מצא עצמו לפתע באווירת אופוריה פתאומית, עם כסף ענק שפשוט בלבל אותו. אז מה עושים עכשיו, הוא שאל? מתפטרים מהעבודה? קונים דירות חדשות לכל הילדים? יוצאים לטיול סביב העולם?
אסור להיכנע ללחצים, יש מספיק על מה "לבזבז"
יש להניח שדווקא ליברמן לא ייצא כעת לסיבוב סביב העולם. שר האוצר הוא כמעט השר היחיד בממשלה שרגליו טרם דרכו על אדמת האמירויות ואף לא ביקר את ארמון השליט באבו-דאבי. אולם, עכשיו יצטרכו ליברמן ובכירי האוצר להחליט מה עושים עם הזכייה הפתאומית.
וכאן צריך להיות עניין אחד ברור לגמרי: אין להיכנע לגחמות ולבקשות ולא לבזבז את הכסף למילוי עשרות הדרישות שכבר מתקבלות במשרד האוצר. ליברמן חייב להתאפק ולא לשפוך כספים למטרות שיציגו מפלגות הקואליציה: לא להעלות שכר במגזר הציבורי, לא להגדיל לפתע את התמיכה בגופים ובמגזרים לא יצרניים ולא לבצע פתאום הפחתות מיסים, כמו למשל לחתוך בבת אחת את המס על הדלק. את זה דורשות דווקא מפלגות "הדואגות לעניים", כמו ש"ס, שבה טוענים כי הם קודם לכל מגוננים על השכבות החלשות.
ובעצם למה לא להוריד מס על הדלק? אולי כדאי שהלוחצים יידעו: 80% ממילוי הדלק בתחנות מתבצע על ידי המשתייכים לארבעה העשירונים העליונים. הפחתת המס על הדלק תוזיל גם את כרטיסי הטיסה ותסייע למפעלים שמצבם דווקא הוטב בשנה האחרונה. השכבות החלשות, שנוסעות בעיקר בתחבורה הציבורית, לא נפגעו כמעט מהתייקרות הדלק.
לעומת זאת, אפשר "לבזבז" חלק מהכסף לסיוע מיוחד בחורף הקר הזה (שיימשך גם בסוף השבוע) לקשישים, להגביר את תוכניות ההזנה בבתי הספר ולבנות כיתות חדשות ולהקטין את הצפיפות בכיתות. ואפשר גם לרכוש במיליארדים ציוד רפואי שחסר כבר שנים בפריפריה, כמו מכשירי MRI ואקמו, להקים עוד הוסטלים לקשישים גלמודים ולנשים מוכות, ואולי לפני מכל - להשקיע כסף גדול בתשתיות, בעיקר בתחום התחבורה.
אפשר כמובן גם להקדים ולהחזיר חלק מחובות המדינה, שגדלו עד מאד בתקופת משבר הקורונה, אולם דווקא כאן ניתן לדלג הפעם על הסעיף הזה בתקציב. רוב ההלוואות שנטלה ישראל הן בתנאי ריבית יוצאים מן הכלל (אפילו בעשיריות האחוז), שלא יחזרו כנראה בקרוב, בעידן העלאות הריבית. כעת, אחרי שנתיים של משק במשבר קורונה, אפשר וצריך להתרווח ולקדם את הצמיחה וההשקעות במשק.
ומה צופן העתיד? המלחמה הפתאומית שפרצה בליבה של אירופה מטלטלת כעת את הכלכלה והשווקים בעולם. לא ברור מה יקרה כאן בעוד חודשיים או חצי שנה. פעם, כאשר שלמה להט (ציץ') המנוח החליט לפתע לבנות את הטיילת על חוף תל אביב, תמהו רבים "למה דווקא עכשיו?" להט ענה בלי היסוס: "כי עכשיו אפשר. אחרת לא נבנה טיילת אף פעם".
אז עכשיו אפשר "לבזבז" מיליארדים על השקעות שלא בוצעו כאן כבר שנים - תשתיות, רפואה, חינוך וסיוע לחלשים ביותר. לשם צריך ליברמן להפריש את כספי הזכייה הבלתי צפויה, לפני שיגיע שוב עידן של גירעונות.
