בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג שרכשו דירה חדשה בבית שמש מחברת "מוריס אגבבה", וגילו בה שורת ליקויים, כולל בריצוף. השופטת אפרת בוסני חייבה את החברה לפצות אותם ב-150 אלף שקל עבור עלות התיקונים בתוספת פיצוי על דיור חלופי ועוגמת נפש.
הרוכשים רכשו את הדירה ב-2014 וקיבלו את החזקה בפברואר 2016. לטענתם, כי יש בדירה ליקויי בנייה וכן אי התאמות במרפסת הדירה ובחניה. לדבריהם, החברה איבדה את זכותה לתקן את הדירה לאחר שגילתה יחס מזלזל כלפיהם ולא תיקנה את רוב הליקויים חרף פניותיהם אליה בעל פה ובכתב.
החברה טענה מנגד שבנתה את הדירה באופן ראוי וטיפלה ב"ליקויים המינוריים" שפורטו בפרוטוקול המסירה והבדק לשביעות רצון התובעים. לדבריה, התובעים פנו אליה לראשונה ב-2018, כשנתיים לאחר מסירת החזקה ולאחר שבוצעו תיקוני הבדק לשביעות רצונם, ועל אף השיהוי בפנייתם היא בדקה את הטענות ותיקנה את הליקויים שאינם שנויים במחלוקת.
לשיטתה, עיקר המחלוקת היא בדרישה להחליף את הריצוף בכל הדירה, דרישה שלדבריה אין לה הצדקה שכן היא נסמכת על בדיקה שלא נעשתה כנדרש וללא נציג מטעם החברה. היא הוסיפה שהתובעים ביצעו שינויים מהמפרט, לרבות בעניין הריצוף, וטענה כי בכל מקרה היא רשאית לממש את זכות התיקונים.
בתיק מונה מומחה מטעם בית המשפט שבדק את הדירה. הוא קבע שמרבית הליקויים תוקנו, למעט החלפת הריצוף ונושאים מינוריים נוספים. הוא אמד את עלות תיקון הליקויים בכ-66 אלף שקל, ובתוספת פיקוח הנדסי ומע"מ הסכום הכולל הוא 85,293 שקל.
עו"ד חגי אורגדבעניין החניה הצמודה לדירה קבע המומחה כי רוחב המעבר בין החניות הוא פחות מהמינימום המותר כך שלדירה יש ירידת ערך של 20,400 שקל. הוא דחה את הטענה לירידת ערך בגין גריעת שטח המרפסת וקבע שהיא בתחום הסטייה המותרת.
התובעים אימצו בסיכומים את חוות דעת המומחה וביקשו להוסיף כ-6,500 שקל בגין טיפול למניעת החלקה בחדרי רחצה וכן ירידת ערך בשיעור 12 אלף שקל בגין גריעת שטח המרפסת. החברה טענה כי זכותה לבצע את התיקונים שקבע המומחה. היא גם הגישה תביעה נגדית נגד הרוכשים בגין איחור בתשלומים ודרשה את הפיצוי המוסכם על הפרת הסכם המכר בסך 225 אלף שקל.
אבל השופטת אפרת בוסני קבעה שהחברה איבדה את זכותה לתקן את הליקויים. זאת מאחר שבזמן אמת היא דחתה את טענות הרוכשים בעניין הריצוף אף שהציגו בפניה חוות דעת מומחה הנדסי ודו"ח שליפה של מכון התקנים. זאת ועוד, היא לא ביקשה לתקן את הליקויים גם לאחר קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט ולמעשה העלתה את הבקשה לראשונה רק בסיכומיה, 4.5 שנים לאחר הפנייה הראשונה של הרוכשים בנושא הריצוף.
באשר לסכום הפיצוי אימצה השופטת את חוות דעת המומחה וקבעה בנוסף שיש הצדקה לפיצוי בגין דיור חלופי, הובלה בתקופת השיפוצים ועוגמת נפש. התביעה הנגדית נדחתה. בסך הכל תשלם החברה 127,019 שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד רם אורן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד משה פרסיק ו/או עו"ד ינון שרעבי
• עו"ד חגי אורגד עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
