קמפיין ממומן של מפלגת "הציונות הדתית" ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' עומד בראשה ושהחל הבוקר, תוקף את פקידי האוצר. בפוסט שפורסם בפייסבוק ובטוויטר נכתב כי "שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בולם ומונע העלאת מסים בניגוד לדרישה של פקידי האוצר שפועלים לכך באופן מנותק". זו לא הפעם הראשונה שסמוטריץ' תוקף את פקידי משרדו, אך הפעם מדובר בקמפיין ממומן שמלמד כי סמוטריץ' מזהה הזדמנות פוליטית בהתנגדות לצעדים מקצועיים שמקדמים פקידי האוצר.
קמפיין זה מגיע לאחר שביום חמישי האחרון התקיימה ישיבה ארוכה במשרד האוצר סביב הצעדים הנדרשים בכדי לצמצם את הגירעון בתקציב 2024. במהלך הישיבה שמר סמוטריץ' על שתיקה, והשתדל שלא להסגיר את עמדותיו בנוגע לדרך הנכונה לעיצוב תקציב המדינה בשנת 2024. זאת ככל הנראה, בשל החשש של סמוטריץ' מהדלפות לתקשורת. כך נוצר מצב כי בזמן שפקידי האוצר עדיין לא יודעים מה עמדתו של השר, הרי שהשר עצמו מוביל קמפיין ציבורי נגד הצעותיהם.
כבר בשבוע שעבר נשלח בתפוצה רחבה סמס אנונימי מהמשתמש 'בולמים', ובו נכתב "פקידי האוצר מנותקים, סמוטריץ' בולם העלאת מיסים" (הטעות במקור, ש.ט), גם הודעה זו נראית כמגיעה מכיוונו של סמוטריץ', כפי שניתן ללמוד הן מהשימוש בתואר 'מנותקים' לתיאור פקידי האוצר, הן מהשימוש בפועל 'בולם' לתיאורו של סמוטריץ', הן מכך שההודעה מכילה קישור לאותה כתבה של העיתונאי חזקי ברוך בערוץ 7, בה נכתב כי "פקידי האוצר דורשים העלאת מסים דרמטית שתפגע בעיקר במעמד הביניים, סמוטריץ מתנגד". והן מכך כי קשה להעלות על הדעת גורם אחר שהיה מממן קמפיין מסוג זה. גורם בסביבת שר האוצר אמר לכלכליסט "לא יודע מי הוציא סמס, לא מכיר קמפיין כזה".
העובדה ששר האוצר מנהל קמפיין נגד בכירי משרדו תוך כדי עיצוב התקציב מלמדת על חוסר האמון העמוק בין הצדדים, ומחזקת את ההערכה כי שר האוצר יבחר לנהל את תקציב 2024 באסטרטגיית ביניים, בה הוא יבצע צעדים קוסמטיים לצמצום הוצאות והגדלת הכנסות, אך יימנע מלגעת בכספים נוגדי-צמיחה או בתיקון עיוותי מס שיפגעו במעמד הביניים. או בניסוח הפוסט בפייסבוק "זה לא הזמן לפגוע באזרחים, אבל זה כן הזמן וההזדמנות למהלכים אמיצים מול קבוצות כוח".
בסוף השבוע הגיש אגף תקציבים בראשות יוגב גרדוס לשר סמוטריץ' את האסטרטגיה התקציבית ל־2024 הכוללת "חבילה פיסקלית" עם "התאמות", כלומר קיצוצים או העלאות הכנסות המדינה או שניהם, בהיקף של 25–30 מיליארד שקל. זאת כאשר 16 מיליארד שקל יגיעו מהתאמות בצד ההוצאה (קיצוצים) ו־14 מיליארד שקל בצד ההכנסות.
בנוסף, באוצר מזהירים כי נדרש קיצוץ פרמננטי נוסף בהוצאות הממשלה של 25 מיליארד שקל כדי להחזיר את הגירעון המבני לתוואי סביר כפי שהיה ערב המלחמה וזאת מתוך הערכה כי הוצאות הביטחון, הוצאות הריבית על החוב והוצאות השיקום יזנקו לאורך זמן רב החל מ־2025 ואילך - בהיקף דומה.
במסגרת הצעדים לקיצוצים בהיקף של 16 מיליארד שקל, באוצר ממליצים על ביטול של כל הכספים הקואליציוניים (5 מיליארד שקל); קיצוצים בתנאי השכר והפנסיה בשירות המדינה (3.5 מיליארד שקל); ביטול ואיחוד של משרדי ממשלה (כחצי מיליארד שקל באופן מיידי וכ־2 מיליארד שקל בהבשלה מלאה), ובעיקר קיצוץ חד בתקציבים הגמישים של משרדי הממשלה (6.5 מיליארד שקל). התקציבים הלא גמישים הם אלה של שכר, פנסיה והתחייבויות קודמות שבהן לא ניתן לגעת.
בנוגע לכספים הקואליציוניים שהיקפם עומד על 8 מיליארד שקל, ההסבר לפער מול הסכום של 5 מיליארד שקל הוא שחלק מה־8 מיליארד שקל הם כספים לבריאות וביטחון פנים, וחלק נוסף בכל מקרה לא תוכנן לצאת השנה (הרשאות). כך שה־5 מיליארד שקל הם בשווי מזומן של ביטול כמעט כל הכספים הקואליציוניים.
לנוכח העובדה כי ממשלת נתניהו-סמוטריץ' ברחה מהחלטות כואבות לגבי תקציב 2023, גרדוס מזהיר כי: "מבחן האמינות של הממשלה הוא בנקיטת מדיניות פיסקלית אחראית בשנת 2024 ואילך, תוך שמירה על עוגנים פיסקליים ברורים". הוא מוסיף כי "הדבר הכרחי לא רק מנקודת המבט הכלכלית גרידא, אלא אף כמאמץ מרכזי בשמירה על יכולתה של מדינת ישראל ללחום לאורך זמן". כלומר, לא מדובר רק בניסיון למנוע את הורדת דירוג האשראי של ישראל אלא בעצם יכולתה להמשיך את המאבק מול החמאס, וייתכן שגם מול חיזבאללה.
תגובת מפלגת הציונות הדתית: "בעקבות שורה של הדלפות ופרסומים שונים על הצעות של משרד האוצר, הפוסט בא להבהיר כי הצעדים הללו אינם על דעתו של שר האוצר ובניגוד למדיניותו לפיה לא נכון להטיל גזירות ומיסים בזמן מלחמה על הציבור ויש לפעול כדי להגביר תחרות, להתייעל ולהגדיל הכנסות במקומות הנדרשים לכך".
