דבר לא משתנה במשך השנים. לקראת אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים כבר בראשית ספטמבר החדיר משרד האוצר לחוק שפע של מה שמכונה "עיזים" – חוקים שברור לראשי האוצר מראש שתהיה התנגדות עצומה להכלילם בחוק והם יוצאו ממנו במהלך החקיקה.
הפעם זה קרה אפילו עוד לפני ההצבעה בקריאה הראשונה בכנסת המתוכננת לסוף השבוע הבא, עוד לפני ראש השנה. בסוף השבוע הוחלט, במשא ומתן מהיר בין יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי לשר האוצר אביגדור ליברמן – למורת רוחם של בכירי האוצר, שעמלו קשות על גיבוש חוק ההסדרים – על הוצאת רפורמות רבות מהחוק. לכולם ברור כי אין זה סוף פסוק, ובעת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית יוצאו מהחוק הרחב עוד רפורמות מרכזיות.
השיטה הזאת של הכנסת העיזים לחוק נועדה כבר 36 שנים לבלבל את השרים ואת חברי הכנסת, מאז שנוסד חוק ההסדרים ב-1985, ובסופו של דבר להשאיר בו שפע של רפורמות אחרות שלא היו עוברות בחלקן בחקיקה נפרדת בכנסת. זאת, כשלכולם ברור שאי־אפשר להוציא ולבטל את רוב הרפורמות והמהלכים הכלכליים שהציע האוצר לשלב בחוק ההסדרים המנופח במיוחד הפעם, שלוש שנים וחצי לאחר שאושרו לאחרונה תקציב מדינה וחוק הסדרים.
השר פורר על רפורמת החקלאות באולפן ynet. תשאר עד הסוף?
(צילום: סטס קופולו)
חוק המטרו הגדול הוא אחד הדגלים המרכזיים שהניף ליברמן עם כניסתו למשרד. זו תוכנית התשתיות הגדולה בתולדות המדינה שהיקפה יגיע ל־150 מיליארד שקל. הוצאתו מחוק ההסדרים הייתה צפויה. עכשיו יצטרכו באוצר לעמול כדי לאשר את החוק המורכב בנפרד, מה שעלול להימשך חודשים רבים.
דמי הביטול שתוכננו לגבות על ביטול תורים הרגיזו חלק ממפלגות הקואליציה, מחשש שהבוחרים יכעסו על האגרה החדשה. הסיכוי לאישורו מחוץ לחוק ההסדרים נמוך ביותר. גם ההיטל של 40% שהאוצר ביקש להטיל על הרפואה הפרטית כבר לא יהיה ככל כנראה. מדובר בהיטל על כל תשלום שישלמו חברות הביטוח או קופות החולים לרופאים הפרטיים.
עניין שהעסיק לאחרונה את האוצר, את רשות המסים ואת בנק ישראל – הפיקוח על מטבעות וירטואליים – הוצא גם הוא מחוק ההסדרים ואמור להיות מחוקק במשך חודשים בנפרד. החוק כוון בעיקרו כלפי מי שמחזיק במטבעות וירטואליים בערך של 200 אלף שקל ומעלה. כיום יש בעיה קשה בפיקוח על המטבעות החדשים ובמיסוי הרווחים בהם.
הדואר יחכה
עוד עניין שהמפלגות החברות בקואליציה (וגם באופוזיציה) לא אהבו הוא החיוב של גופים פיננסיים להעביר לרשות המסים מידע רגיש על כל הפעילות הפיננסית של לקוחותיהם. סיכויי החקיקה כעת, משהוצא המהלך מחוק ההסדרים, שואפים לאפס.
התוכנית רבת־השנים לשינויים מבניים בדואר ישראל נדחקה אל מחוץ לחוק ההסדרים, שוב בשל מורכבותה הכלכלית. מדובר בהפרדה בין שירותי חברת הדואר (שתעסוק במכתבים, חבילות וכדומה) ובנק הדואר (המנהל חשבונות בנק ותשלומים).
עוד הוצאו מחוק ההסדרים: שינוי כל מנגנון ההלוואות לדיור, כולל התנאים לקבלת ההלוואות שיפגעו באפשרות לקבלת הלוואה, צמצום הדרישות לתשלום של גביית קנסות ממשלתיים, שינויי מס לרעת מי שמחליף דירת מגורים, הקלות ברגולציה בעת הקמה ורכש של חברות ממשלתיות, וחוק שרבים מתנגדים לו בכנסת בנוסחו הנוכחי – שיאפשר למסור פרטים דיגיטליים של אזרחים לרשויות ובתוך כך את כתובותיהם, מספרי הטלפון, כתובות המיילים ועוד.
חשש לאבד תומכים
וזה לא סוף פסוק. עוד רפורמות ומהלכים כלכליים צפויים לצאת מחוק ההסדרים בעת הדיונים בכנסת בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית. הסיבות: התנגדות חלק מהמפלגות בקואליציה מחשש לאבד תומכים, לחצים של לוביסטים המייצגים חברות חזקות במשק, וחשש של ראש הממשלה נפתלי בנט להרגיז יותר מדי את הציבור, לצד הכעס הנלווה בימים אלה להוראות השנויות במחלוקת הקשורות בקורונה.
וכך, הסיכויים להוצאת רפורמות אחדות והעברתן לחקיקה נפרדת, אם בכלל, גבוהים: בין השאר, רפורמת הענק ליבוא תוצרת חקלאית שעלולה לפגוע באלפי חקלאים, המתווה להעלאת גיל הפרישה לנשים ל־65 בתוך 11 שנים, שבחקיקה נפרדת צפוי למנוע פגיעה מנשים המועסקות בעבודות שוחקות, והטלת מסים חדשים על כלים חד־פעמיים ומשקאות ממותקים, שיפגעו בעיקר בשכבות החלשות ובמשפחות מרובות ילדים.
דווקא חוק הטלת אגרות גודש בכניסות לגוש דן צפוי להישאר כנראה בחוק ההסדרים, לאחר שבסוף השבוע הכניסה בו ועדת השרים לחקיקה שינוי מהותי שיפטור מהאגרה כרבע מיליון נכים ובעלי מוגבלויות.
