מחקר חדש שנערך בהובלת ד"ר חן כהן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשילוב משרדי הבינוי והשיכון והרווחה, בחן האם מערכות סולאריות לייצור חשמל שיוצבו על גגות מבנים המאכלסים דיירי דיור ציבורי יוכלו לתרום לאוכלוסייה לצד תרומתם לחיסכון באנרגיה. תוצאות המחקר, שניגש לנושא מזווית שונה מזו שבחנה את התחום עד כה, הובילו לכך שבימים אלה מקודם פיילוט מעשי להתקנת מערכות סולאריות על גגות הדיור הציבורי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
במחקר, שנערך על פי מודלים מתורת המשחקים, נבחנה כדאיות הקידום של הקמת מערכות סולאריות על גגות הדיור הציבורי, כמנוע לצמצום העוני האנרגטי והגדלת הצדק החלוקתי. מהמחקר עולה כי כאשר המיזם נבחן בכלים כלכליים נטו, הכדאיות שלו הייתה מינורית, במיוחד לאור הפוטנציאל הנמוך של שטחי הגג. אך במבט רחב יותר, זוהו תועלות חברתיות וסביבתיות משמעותיות שהפכו את המיזם לכדאי. המחקר אף התפרסם בכתב העת Building and Environment.
ניתוח המודל מראה כי בממוצע, כל העברה של 10% מהכנסות המערכות הסולאריות לדיירים בבניין תפחית את הוצאות האנרגיה הביתיות ב-4.6% מההכנסה הגולמית של משק הבית, ובכך תקל על העוני באנרגיה תוך חיזוק האמון ושיתוף הפעולה בין כל השחקנים.
לדברי ד"ר כהן, "הכל התחיל במרץ 2020, אז נכנס לתוקף תיקון שקבע כי ניתן להתקין מערכות סולאריות על גג בניין מגורים ללא 100% הסכמה של בעלי הדירות אלא רק 66% (תיקון 60 לחוק המקרקעין). שינוי החוק דחף את משרד הבינוי והשיכון לקדם את נושא התקנת הפאנלים הסולריים על גגות הדיור הציבורי. בהובלת האגודה הישראלית לאקולוגיה, משרד הרווחה והביטחון החברתי וקרן אדמונד דה רוטשילד ובשיתוף עם משרד הבינוי והשיכון, יצא קול קורא למחקרים שמטרתם לבחון כיצד ניתן למקסם את התועלות החברתיות של המהלך.
"אנחנו נבחרנו לחקור את הנושא יחד עם משרד הרווחה ומשרד השיכון. החידוש הוא שהסתכלנו על השאלה בצורה שונה מאחרים. אני מתמחה בתורת המשחקים, והניתוחים שלי נעשו בהתאם. עד היום הסתכלו על הקמה של פאנלים סולאריים בצורה כלכלית ואנרגטית בלבד. אבל למיזם כזה על גג הדיור הציבורי יש עוד אלמנטים לא פחות חשובים. יש אוכלוסייה חלשה שאנחנו רוצים לשלב אותה ביוזמה מתקדמת ולהכניס אותה לקדמת השינוי. זו חשיבה הוליסטית שמוציאה אותנו מחשיבה נטו כלכלית.
"התחשיב המקומי שבחן את היתכנות הקמת המערכות הללו על גגות מצא ששטח הגג לא יספיק וזה הוריד את היוזמה מהפרק. אבל אנחנו אמרנו שיש משהו מעבר לזה, יש תועלות נוספות מעבר לכסף. לשלב אוכלוסייה חלשה במיזם חשוב, עם תועלות סביבתיות וחברתיות, יש לזה אפקט מאוד משמעותי".
כהן מסבירה שהתועלת שעלתה במחקר היא כפולה: "ברגע שמסבירים את התהליך לדיירים, ומגלגלים חלק מהכסף לתועלות לטובת האוכלוסייה כמו למשל שיפוץ השטחים הציבוריים, צביעה של הלובי וכד', משהו שהם יכולים לראות אותו בעיניים - יש לזה השפעה מאוד גדולה. דייר בדיור הציבורי שיודע שזה קרה בזכות הפאנלים מרגיש שהוא שותף. וזה חשוב. במקביל יש גם יתרון של חיסכון אנרגטי. אנחנו מדברים על אוכלוסייה עם עוני אנרגטי, אחוז התשלום על חשמל גבוה יחסית למשכורת. וכאן המערכת הזו מובילה ליתרון נוסף".
ד"ר חן כהן צילום: דני מכליסכהן מספרת שתוצאות המחקר נפלו על אוזן קשבת ועוד מעט אפשר יהיה לראות את ההתקדמות גם בשטח: "היום עומד על השולחן פיילוט בשלב תכנון מכרזי. גם כאן אנחנו מסייעים בניסוח המכרז כדי שייעשה נכון. היה חשש שלא יהיה שיתוף פעולה מיזמים, בין היתר בשל החשש מבעיות תחזוקה או שמירה על הציוד, אבל נוכחנו לגלות שיש דווקא שיתוף פעולה. גילינו שגם הדיירים רוצים לשתף פעולה עם המיזם כי אם תהיה להם תועלת כלכלית, הם ישמרו על המערכת".
ד"ר עמיאל וסל, לשעבר מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד הבינוי והשיכון והיום מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, מספר על הפרויקט בו לקח חלק בתפקידו הקודם: "מדובר ביוזמה חשובה. אחרי ההבנה של החשיבות הוחלט על פיילוט במסגרתו יצאנו למיפוי שעשתה חברת אופק. צריך לזכור שיש כ-50 אלף דירות בדיור הציבורי אבל לא כולם במבנים שמתאימים ליוזמה הזו. חיפשנו את המבנים בהם יש רוב לדיירי הדיור הציבורי וגם כאלו שלא עומדים בקרוב לעבור התחדשות עירונית למשל. אחרי הניפוי הזה נשארנו עם כמה מאות בניינים במקומות שונים בארץ.
"עוד שיקול שעומד בפני היוזמה הזו הוא למצוא בניינים במקבץ גיאוגרפי קרוב. נכון להיום סיימנו לאתר את המבנים המתאימים ועכשיו אוספים את הנתונים כדי להמשיך הלאה. המדינה כבר הרבה זמן שוברת את הראש על הנושא הזה. מצד אחד לוחות סולאריים תופסים לא מעט שטח, ומצד שני קשה מאוד לעשות את זה על גגות של בניינים משותפים למרות שינוי החוק. זה מורכב מידי כל נושא התארגנות הדיירים ולעומת בתים פרטיים או מבנים חקלאיים שעד היום עשו לא מעט, כמעט ואין דוגמאות למבני מגורים משותפים. לכן הפיילוט הזה עכשיו חשוב".
