צעירה שלקתה במהלך שירותה הצבאי בטרשת נפוצה הוכרה לאחרונה כנכת צה"ל. ועדת הערעור מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום) שליד בית משפט השלום בירושלים, בראשות השופטת בדימוס יעל אחימן, ביקרה בחריפות את הרופא מטעם משרד הביטחון, שהכיר בקשר של 25% בלבד בין המחלה לבין תנאי השירות.
הצעירה גויסה לצה"ל כלוחמת הגנה אווירית, כשבמסגרת זו הוצבה למכינת לוחמות וטירונות בביסל"א 883 שבצומת טללים. אולם חודשיים בלבד אחרי תחילת השירות היא החלה לסבול מכאב ראש חזק מאוד שהידרדר לטשטוש ראייה ובהמשך לאובדן ראייה מוחלט בעין שמאל. בשלב מסוים היא אושפזה במחלקה נוירולוגית וטופלה בסטרואידים, ושלושה חודשים לאחר מכן חוותה התקף נימול בצדו השמאלי של גופה.
1 צפייה בגלריה
חיילת חיילות צה"ל אילוס אילוסטרציה
חיילת חיילות צה"ל אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock )
כעבור כמה חודשים אובחנה החיילת באופן רשמי כחולה בטרשת נפוצה. היא שוחררה משירות צבאי ופנתה לקצין התגמולים במשרד הביטחון על מנת שיכיר בה כנכת צה"ל. בשל החלטתו להכיר בקשר חלקי בלבד בין תנאי השירות לבין המחלה, היא הגישה את הערר לוועדה.
היא סיפרה שבמהלך שירותה בצה"ל, ובין היתר בשל תנאי ההיגיינה הירודים, היא חלתה במחלה זיהומית שהיוותה את הגורם להתפרצות הטרשת. בנסיבות אלה, טענה, יש להכיר בקשר של 100% בין השירות לטרשת.
משרד הביטחון, מצדו, התעקש שיש להכיר בקשר חלקי בלבד, בין היתר על רקע מסקנת מומחה מטעמו שלפיו החיילת הייתה בעלת נטיות חולניות ולקתה טרם גיוסה לצה"ל בווירוס שגרם להתפרצות הטרשת.
אבל השופטת אחימן קבעה: "הניסיון שנעשה מצד המשיב לטעון שהמערערת הייתה ילדה בעלת נטיות חולניות, שסבלה במובהק מריבוי של מחלות זיהומיות (לספירתו 18 במספר) לא הוכחה. להיפך, התרשמנו מעיון בתיק הרפואי כי המערערת לא הייתה ילדה/נערה שחלתה בתדירות קיצונית ביחס לאירועי חום המתרחשים אצל ילדות וילדים בדרך כלל".
עו"ד פליקס פרטוקעו"ד פליקס פרטוקגל פרטוק
הלכה למעשה, נקבע, עדות המומחית בערעור הותירה עליה רושם אמין יותר מאשר זו שמטעם קצין התגמולים, ולכן היא מאמצת אותה ומכירה בקשר מלא בין השירות הצבאי לטרשת.
השופטת הטיחה ביקורת נוקבת בהתנהלות המומחה מטעם משרד הביטחון. לדבריה, מחקירתו עלתה תמונה מטרידה של "קבלנות" בעריכת חוות הדעת, ושהוא למעשה מטה את מסקנתו בהתאם לציפיות משרד הביטחון.
היא כתבה כי המומחה "איננו אמור להיות רופא 'מטעם', הוא אף איננו בגדר 'זרועו הארוכה' של משרד הביטחון. הוא אמור להיות בודק אובייקטיבי, תם לב, מחויב לאתיקה המקצועית של הרופאים, הפועל על פי הסטנדרטים הרפואיים המקובלים".
בסופו של דבר קבעו השופטת ויתר חברי הוועדה שמחלת החיילת לשעבר נגרמה במלואה בשל שירותה הצבאי, וחייבו את משרד הביטחון לשלם לה הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד פליקס פרטוק עוסק בצבא ומשרד הביטחון • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין