איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת סופר מתל אביב.
בצילום: שון (34), יובל (42), לילי ריי (3), החתול קט.
הדירה? 3 חדרים עם מרפסת בשכירות. משלמים 6,500 שקל (כולל חניה).
השכונה? מתחם נגה, בין תל-אביב ליפו. שון: "עברנו לכאן מפלורנטין. יש פה הרבה מאוד משפחות צעירות באותו סטטוס ויש הרגשה של קהילה, ואני גם חייבת להיות קרובה לים".
ים? שון: "התנאי שלי לדירה הוא שאפשר ללכת ברגל לים. נולדתי באילת וגדלתי שם עד גיל 14, ואני גולשת גלים. אני בים בזריחה, כל זמן שיש גלים. אני מחוברת למים, זו התרפיה שלי. זה מתחיל את היום אחרת, וזה עדיף לכולם. אני עוד מספיקה לחזור הביתה בשבע כדי להכין את לילי-ריי לגן. יוצא לפעמים שקמתי לגלוש ויובל בדיוק חזר הביתה. הוא איש לילה".
מה את עושה? שון: "אני מנהלת המותג של באדוויזר בחברת הכרם, שמייבאת ומשווקת משקאות אלכוהוליים. אני אחראית על היח"צ, התוכן, האירועים, הדיגיטל והסושיאל מדיה וגם על המסעדות והברים. התחלתי בעולם הזה כשעברתי לתל-אביב ב-2010 וניהלתי בר, ואחר כך עבדתי כסוכנת מכירות של בירה אלכסנדר באזור הצפון. עוד לא הכירו אז את בירה אלכסנדר וממש המצאנו את מטבע הלשון 'בירת בוטיק ישראלית'. היום יש יותר מ-100 בירות בוטיק כאלה. עכשיו פעם ראשונה אני עובדת עם תקציב גדול ויכולה להגשים חלומות. עוד חודשיים למשל אני עושה אירוע לבאדוויזר עם ארט מטורף ושילוב של אמנות ומוזיקה. מה שאני אוהבת הוא להביא את התוכניות הגלובליות מחו"ל לקהל הישראלי. יש לי אפשרות לעבוד מיטב מוחות המרקטינג מהעולם. השוק הישראלי רווי במתחרים, ובעלי ברים הם טיפוסים, הם יכולים להיות קשים. אני יודעת, אני חיה עם אחד כזה".
אחד כזה? יובל: "אני באלכוהול כבר יותר משני עשורים. ועכשיו עובד על הבר הרביעי שלי. הבייבי שלי הוא 'גסט רום', בר קוקטיילים שכונתי באזור גן החשמל. בברים יש תמיד תחושה שמסתכלים עליך מלמעלה, ואני לא מתחבר לזה. בגסט רום שום דבר לא מחייב, למרות שזה אחד המקומות הכי מקצועיים בתל-אביב. אנחנו יודעים להוציא 1,000 קוקטיילים קלאסיים".
איך התחלת? יובל: "חייתי בניו-יורק כמה שנים. למדתי משחק וקולנוע, עשיתי סרט עצמאי קטן ועבדתי בברים כדי לממן את עצמי. ככה הגעתי לאליטה של התעשייה הזו בארה"ב, והייתי צריך לבחור בין להילחם על האמנות שלי או לפתח את התשוקה השנייה שלי, ובזה בחרתי. עשיתי לי שם בעולם המיקסולוגיה והתחלתי לייעץ לתאגידים בתחום. ב-2013 חזרתי לארץ".
למה חזרת? יובל: "תמיד רוצים לחזור. כשאתה חוזר לביקור הכי כיף פה בעולם, אבל אז אתה מתחיל לחיות פה ושואל את עצמך למה לעזאזל חזרתי. התכנון היה להיות יועץ כי היה פה רצון לידע שלא היה קיים. ואז פיתו אותי לפתוח בר. עשיתי את הטעות ונדבקתי בחיידק. הטריף אותי שכל אחד פה קורא לעצמו מיקסולוג, והרוב לא באמת יודעים מה הם עושים. קוקטייל זה לא לדחוף כמה דברים לתוך כוס מגניבה. יש עולם שלם של ידע מאחורי זה. האג'נדה שלי היא להחזיר את הקוקטיילים הקלאסיים, בצורה לא מתנשאת. בר נוסף שיש לי הוא 'ג'ין קלאב' בקינג ג'ורג', שבו יש 300 סוגי ג'ין, ורק ג'ין. הבר השלישי הוא 'אחד' ברחוב מקווה ישראל, בר לייט-נייט שמתחיל להתמלא בשתיים לפנות בוקר".
זה עסק משתלם? יובל: "לא הייתי מציע לאף אחד שרוצה לעשות כסף לפתוח משהו בתעשייה שלנו. חייבים לאהוב את זה ממש ולהיות מסור לזה. אני עובד לילה ויום. בלילה אני מסתובב בין הברים ומארח אנשים. אני אוהב את מה שאני עושה. אני יכול לחזור גם בחמש-שש בבוקר. התמסרתי ללא לישון. הבנתי בשלב מוקדם ששינה היא אוברייטד".
קורונה? יובל: "הבר היה פתוח במחתרת. פתחתי אותו יותר בשביל עצמי, ולאט-לאט התחילו להגיע גם חברים. לא הוצאנו חשבונות, והייתי צריך את זה בעיקר בשביל הנפש".
ברנינג מן? שון: "שנינו פעילים בקהילה הזו. זה פסטיבל מדהים. בונים עיר מאוהלים וקרוואנים ועוסקים ביצירה לשם היצירה. אנחנו גם כל שנה במידברן, שזו הגרסה הישראלית, ושם יובל הציע לי נישואים, והתחתנו באותו יום".
חתונה? שון: "קמתי בבוקר בפסטיבל וחיכה לי אוברול נצנצים משוגע שאהבתי ולא קניתי. ואז הלכנו לראות את השקיעה ופתאום הוא כרע ברך ואמרתי כן. ואז הוא אמר, 'אם אמרת כן, החתונה היא עכשיו'. פתאום אני רואה את המשפחה וחברים, ויש חתונה, בלי שום הכנה. 12 אלף איש שהיו בפסטיבל ליוו אותנו עם תופים לחופה, ואחרי זה מסיבה לתוך הלילה.
מינוס? יובל: "אנחנו בסדר". שון: "מבחינתו הכל תמיד בסדר. זו תפיסת עולם, זה פשוט לא מדאיג אותו. אני המבוגר האחראי. למשל בקורונה היו רגעים של מה עושים ואם הבר ישרוד".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
