"כיום, כאשר שטחי הנדלן הולכים ומתמעטים והשאיפה היא לצמצם את טביעת הרגל הסביבתית, נוצר למעשה צורך להפוך בניינים ישנים לירוקים. שיפוץ מחדש מאפשר את אחת ההזדמנויות הטובות ביותר לשיפור הסביבה בערים שלנו, כאשר שני שלישים מהבניינים הקיימים כיום יעמדו על תילם בשנת 2050, ומכיוון שבניינים מהווים עד 70% מפליטת הפחמן של העיר, ההזדמנות לחידוש נדל"ן היא עצומה", כך מסבירה שמרית מגן, סמנכ"לית פרויקטים ב־JLLישראל, חברה המתמחה בנדל"ן והשקעות. אם בנייה ירוקה הייתה בעבר בעיקר אלמנט שיווקי שסייע לחברות לשווק מוצרים, נכון להיום המצב שונה בעולם וגם בארץ. מגן מפרטת מה קורה בעולם בתחום: "במדינות רבות כבר מתגייסים לעידוד והגברת מבנים ברי־קיימא על ידי מתן תמריצים ויישום תקנים ירוקים: בסינגפור רשות הבנייה השיקה תוכנית תמריצים למימון פרויקטים של שיפוץ מחדש על בסיס הפחתת הפליטות הצפויה, וכעת מתהדרת באחד האחוזים הגבוהים ביותר של מבנים בעלי אישור ירוק באסיה פסיפיק. בנוסף ישנן ממשלות שהביאו לחקיקה חדשה כדי לדרבן בעלי בניינים להמשיך בשיפוץ.
כך לדוגמה בניו יורק בניינים הגדולים מ־25,000 מ"ר יעמדו בקרוב בפני קנסות כספיים אם לא יצליחו להגיע ליעדי פליטה במסגרת חוק חדש שייכנס לתוקף מ־2024".
ומה בישראל? אחרי שנים ארוכות שבנייה ירוקה הייתה וולנטרית, ופעמים רבות שימשה, כאמור, בעיקר לצורך שיווק, לאחרונה המצב השתנה ותקן מחייב נכנס לתוקף. עו"ד ד"ר ציפי איסר איציק, ראש תחום הגנת הסביבה במשרד ליפא מאיר ושות', מסבירה: "בתחילת מרץ 2022 נכנסו לתוקף תקנות התכנון והבנייה, שהופכות את תקן הבניה הירוקה שהיה עד כה תקן וולנטרי, לתקן מחייב בישראל. הכניסה לתוקף הינה בשתי פעימות. בפעימה הראשונה ממרץ 2022 נכללים מבנים חדשים בקנה מידה גדול, כמו מגורים רבי קומות, מבני משרדים ומסחר, ששטחם עולה על 5,000 מ"ר, ומבני ציבור ששטחם עולה על 1,000 מ"ר. הפעימה השנייה תהיה בספטמבר הקרוב (2023), ותכלול בין היתר מבני מגורים בבנייה רוויה, שאינם בניין רב קומות (בניין הכולל שש יחידות דיור ומעלה), ומבני תיירות, משרדים ומסחר קטנים יותר (מ־1,000 מ"ר)". נציין, כי דירוג בנייה ירוקה נעשה על בסיס דרישות שונות, ויש מספר רמות שבהן בניין עומד, המצויינות בכוכבים – כוכב אחד הוא הרמה הנמוכה וככל שמספר הכוכבים עולה, כך הדרישות מורכבות יותר. עו"ד ד"ר איסר איציק מדגישה כי נכון לעכשיו התקנות מחילות את הרף הנמוך של הבנייה הירוקה, כלומר כוכב אחד בלבד. כמו כן בניינים ישנים, שאינם עוברים שיפוץ מסיבי, לא יוכפפו לתקנות. עוד נקודה שיש לציין היא שבעבר רק פורום 15 הערים הגדולות בישראל אימץ וחייב בנייה על־פי התקן הירוק. "החלטת פורום ה־15 באה בעקבות סקר אפיון ומיפוי פליטות גזים, שמצא כי רוב גזי החממה הנפלטים בערים מקורם בבניינים", כך עו"ד ד"ר איסר איציק, "כעת, עם כניסתן לתוקף של התקנות הנ"ל, למעשה ניתן תוקף ואף הורחבה הפרקטיקה שהובילו ראשי פורום ה־15 לכל הרשויות בארץ. תקנות הבנייה הירוקה לא רק מקדמות ערכים סביבתיים ומחזקות את המאבק במשבר האקלים, אלא שיש בהן כדי לתרום לצמצום פערים בין מרכז ופריפריה בכל הנוגע לתכנון ובנייה. יש לברך על אימוץ תקן הבנייה ירוקה כתקן מחייב לגבי בניינים, ולקוות כי החובה תורחב הן לגבי מבנים נוספים, שכיום עדיין לא הוכפפו לחובה זו, והן לגבי הרף שאליו נדרשים המבנים להגיע בתוך התקן עצמו. היתרונות הסביבתיים, החברתיים והכלכליים ברורים ומובהקים, והם מבטיחים שאין מדובר בטרנד אופנתי חולף, אלא בפרקטיקה מחייבת שתמשיך ותצמח".
"מתחילים בשלב התכנון"
ואיך מיישמים את הנושא בפועל? מגן מעניקה מספר דוגמאות: "על מנת להפוך בניין ישן ליעיל אנרגטית ניתן לכלול מספר שינויים כבר בשלב התכנון: תאורה, חימום ואוורור בבניין מסחרי מהווים 75%-60% מצריכת האנרגיה העיקרית שלו. לכן מומלץ להתאים את הגדרות התאורה והמיזוג הקיימים בהתאם לשיעור התפוסה של הבניין כדי להפחית את השימוש באנרגיה. עוד ניתן לשדרג את מערכת תאורת הפנים מפלורסנט ונורות הלוגן לנורות LED, הנחשבות ליעילות יותר ועמידות יותר וכן את מערכות מיזוג האוויר - החלפת המשאבות, המאווררים והמנועים והכנסת מערכת אוויר צח לבניין, לשיפור איכות האוויר. במבנים אלו ניתן גם לשלב מערכת לבקרת מעליות על מנת לאזן את מספר האנשים בבניינים לעומת המעליות הזמינות בזמני מפתח ועידוד השימוש בחדרי מדרגות, ובכך לחסוך באנרגיה. מערכת שכזו תשפר את היכולת לנהל את הגישה והתפוסה של בניינים במצבי חירום, ותעזור לשלוט בניצול האנרגיה ושימוש נכון בצריכת שיא. בבית פרטי ניתן לאמץ אסטרטגיות ‘בית חכם’, היכולות לחסוך בזבוז מיותר של אנרגיה. כך השקעה בחיישנים בזמן אמת, מעקב יומי אחר נתונים וחיפוש אחר חריגות והזדמנויות להפחתת בזבוז יגבירו את היעילות, ובנוסף להקפיד על הפרדת חומרים הניתנים למיחזור, כמו נייר, אריזות ופלסטיק, תוך הימנעות משימוש בחד פעמי".
שמאי המקרקעין סער פלד, לשעבר סגן יו"ר לשכת השמאים, מוסיף שלבנייה ירוקה גם משמעות בהשבחת ערך הנכס: "אנו חיים כיום בעידן שבו נושא הסביבה הוא בעל חשיבות גבוהה לצרכן הסופי. בנייה ירוקה שמשלבת אלמנטים היוצרים בין היתר חיסכון כלכלי לרוכש, בהחלט נלקחת בחשבון במערך השיקולים שלו. למשל יכולת בידוד טובה יותר, אנרגיה סולרית, ניצול נכון של אור השמש, חיסכון במים וכדומה, יכולים להביא לחיסכון משמעותי ולאורך זמן עבור הדיירים. גם רשויות התכנון מכירות בחשיבות הבנייה הירוקה ובתרומתה להתמודדות עם המציאות המשתנה, וכראיה לכך ישנן הנחיות לבנייה ירוקה בערים רבות. אין ספק שבנייה כזו מוסיפה ערך כלכלי וערכי לפרויקט".
"מדובר בהשקעה בעתידנו"
"בנייה ירוקה היא כורח ומציאות. מדובר בהשקעה בעתידנו ובעתיד ילדינו, שחבל שלא התחלנו ליישם כבר לפני 50 שנה", כך לדברי האדריכל אורי רותם, שותף במשרד אורבך-הלוי אדריכלים. "התחממות גלובלית, גידול האוכלוסייה והריסת הטבע מתרחשים לנגד עיננו בצורה מואצת; אם אנחנו רוצים להימנע מחיים בעולם דיסטופי, עלינו לאמץ את עקרונות הבנייה הירוקה כבר עתה. בנייה ירוקה היא מונח רחב מאוד המחולק למספר קטגוריות, הנחיות ותחומים. אחד מהם הוא ניצול מיטבי וחכם של משאב הקרקע, המשאב היקר ביותר. בקונטקסט האורבני עלינו למצוא איזון נכון בין יצירת מרחב עירוני תוסס, חיי ובריא, שמשלב צפיפות מבונה מתאימה, לצד שטחים פתוחים ומתן פתרונות תחבורה ציבורית ותחבורה אלטרנטיבית. תכנון עבור רכב פרטי בצפיפות פרברית, כפי שהיה נהוג לפני 50 או 60 שנה, כבר אינו בר קיום, ודאי לא בישראל שבה משאב הקרקע הולך ונגמר". מסביר רותם, שגם יורד לפרטים לגבי היישום האפשרי של בנייה ירוקה: "יש כמה אפשרויות. למשל מעבר לתאורה חכמה, מערכות מיזוג ואוורור טבעי, חומרים מבודדים ומעטפות מבודדות - אלמנטים שההשקעה בהם גדולה בהקמה, אך לאורך זמן הם מפחיתים את אחוז השימוש, אקט שמתורגם להפחתה משמעותית בשימוש בדלקים, ייצור חשמל ופליטת גזים רעילים לאטמוספירה. בד בבד עלינו לקדם שימוש בחומרים ובמכשור יעילים אנרגטית, אלמנטים שבהם אחוז מיחזור החומרים הוא גבוה, בין שאלה עצים הממוחזרים לדיקטים, בטונים, אלומיניום (חומר שכבר כיום 90% ממנו ממוחזר), פלדה, זכוכית ואפילו צמיגים ישנים, שמהם ניתן להפיק למשל משטחים לגני ילדים. הרציונל הוא להפחית ייצור חדש, למחזר יותר ולצרוך פחות".
"טכנולוגיות הבנייה משתנות ומתפתחות בצורה מבוקרת"
שירן מלול, בעלת סטודיו לאדריכלות ועיצוב פנים, מספרת כי היום יותר מבעבר ניתן למצוא גם חומרי גלם המתאימים למשימה: "הפן הבריאותי והחיבור לטבע הם שני נדבכים שהפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מאורח החיים של רבים מאיתנו, שניהם גם משפיעים באופן ישיר ועקיף על הדרך שבה אנחנו מתכננים ובונים את הבתים. המודעות לתכנון בתים, שיתנהלו ויתקיימו בצורה טבעית ככל הניתן, נמצאת בשיאה. כיום, ויותר מאי פעם, אנחנו מתחשבים בתוואי הקרקע, בכיווני האוויר ובמיקומי הפתחים, כך שאור ואוויר יחדרו פנימה בצורה מבוקרת וייתרו את הצורך (ככל הניתן) בשימוש במשאבים מלאכותיים. בתוך כך טכנולוגיות הבנייה משתנות ומתפתחות בצורה פנומנלית, וכיום ניתן למצוא חומרי גמר וגלם שעשויים מחומרים טבעיים ומשפרים משמעותית את היעילות האנרגטית בתוך המבנה. כך למשל בלוק ההמפ, שעשוי משבבי צמח ההמפקריט (קנאביס). הוא אינו פולט רעלים, מצטיין ביכולת לאגור CO2 ומווסת לחות, מה שמונע עובש ופטריות והיווצרות של תגובות אלרגיות ומחלות. יותר מכך, הבלוקים הללו מסייעים ביצירת בידוד אופטימלי - הבית יודע לשמור על הטמפרטורה, האנרגיה מווסתת טוב יותר ומקטינה את היקף השימוש באמצעי קירור וחימום, שפרט לפגיעה בסביבה מתורגמים גם לעלויות כספיות משמעותיות. כך ניתן לחסוך בטווח הארוך מאות ולפעמים אלפי שקלים, בסל ההוצאות החודשי. נכון, בנייה שכזאת יקרה יותר מבנייה קונבנציונלית; יש גם לקחת בחשבון שלא כל איש מקצוע יידע ליישם אותה, והיא מצריכה שימוש בחומרים גמר לא סטנדרטיים, אבל בסופו של דבר היא משתלמת מאוד: ההוצאה הראשונית הגבוהה מתאזנת, והחיסכון האנרגטי־כלכלי נהיה משמעותי". גם מלול מדגישה, כי הכול מתחיל בתכנון: "עוד לפני החומר מגיע התכנון, שהוא אולי אבן הדרך החשובה ביותר להפוך את הבית למחושב ויעיל, אם במיקומי הפתחים וגודלם, שיאפשרו סירקולציה של אוויר וחדירה של אור, או בשילוב אלמנטים נוספים, שיאפשרו לבית לתפקד ללא תלות במשאבים מלאכותיים או לפחות לצמצם משמעותית את היקף השימוש בהם. כל מקרה נבחן לגופו, ולכל משפחה צרכים ואורחות חיים משלה. המטרה של המתכנן היא למצוא את האיזונים הנכונים בין יעילות אנרגטית לזרימה שתאפשר חיים; בית טבעי ורגשי, שמאפשר ליושביו לנהל אורח חיים טבעי ובריא".
לשיטתה של האדריכלית זוכת פרס ישראל עדה כרמי־מלמד, אחד מהאלמנטים השימושיים ביותר בתחום זה הוא אור השמש הטבעי: "ככל שמתקדמים בציר הזמן, הופך משאב האור הטבעי לכלי חשוב בתכנון המבנים. אור הוא אחד מחומרי הגלם החשובים באדריכלות העכשווית, ויש להשתמש בו בצורה מדודה ומושכלת, בהתייחס לאופי הפרויקט וסביבתו הטבעית. עם התפתחות הטכנולוגיה בראשית המאה ה־20 נפרצו מגבלות השלד הקונסטרוקטיבי ומגבלות החלל האדריכלי. הקומפוזיציה הקלאסית, שהתבססה על חלל עמוק, סימטרי ומופנם ועל קצב קונסטרוקטיבי, פינתה את הבמה לקומפוזיציה עכשווית של חלל מוחצן ושקוף. מה שנשאר מימים ימימה ועד הלום הוא האור - חומר חמקן, זמין, עשיר וזול שניתן לאילוף. כשהוא מבוית, הוא מחולל פלאים; מאיר את פנים המבנה וחומרי הבניה מתרדמתם". דוגמה ליישום תפיסה זו ניתן לראות בבית המועצה ומרכז המבקרים בנאות חובב, שתכנן משרדה של כרמי־מלמד, "האור מנותב מבעד חלונות עמוקים, ורטיקליים וצרים במקצב אחיד, שמתחילים בקומת מרכז המבקרים, ממשיכים על קומת הגג ומציפים את חללי הפנים באור מבוקר ונעים", מסבירה כרמי־מלמד. "בחזית הנגדית תכננו חלונות זכוכית שקועים, המוגנים בהצללות. משאב האור בפרויקט, הממוקם באזור המאופיין באקלים חם ואור אינטנסיבי, נוכח במיוחד. מקצב הפתחים ואופיים אפשר לאדריכלי המשרד למנן את עוצמות האור הבוהק ולייצר מרחב מאוזן שנעים להיכנס אליו. ניכר כי ההתייחסות לנדבכים כמו תוואי השטח, חומרי הבנייה וכמובן האור יצרו חיבור מיטבי בין המבנה לסביבתו המדברית שטופת השמש".
