בית הדין לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אזרח ערבי נגד חברת "ביגה" המפעילה מפעל לייצור מאפים בטענה שהפלתה אותו על רקע גזעני כשלא הסכימה אפילו לראיין אותו בשל מוצאו. השופט טל גולן דחה את הסבריה המאוחרים של החברה וחייב אותה לפצות אותו ב-62 אלף שקל.
התובע (36), מורה ותיק לאזרחות ובעל תואר שני בהצטיינות מאוניברסיטת חיפה במדעי המדינה, הגיע במהלך מרץ 2022 למשרדי חברת השמה לראיון עבודה עבור משרה פתוחה בקווי הייצור של "ביגה". במהלך הפגישה, ובנוכחותו, ערכה פקידת ההשמה שיחת טלפון עם מנהל החברה.
לטענת התובע, במהלך השיחה שאל מנהל החברה את הפקידה בטלפון "האם הוא מהמגזר?", וכן "האם הוא נראה נורמלי?". לטענתו, כשהשיבה הפקידה בחיוב אמר לה המנהל שהוא "לא רוצה עובדים מהמגזר הערבי". התובע תיאר כי הפקידה הייתה המומה, ומסרה לו שהמנהל מסרב לראיין אותו בשל היותו ערבי.
לדבריו בתום הפגישה הלך לביתו פגוע, מושפל, נעלב ונסער בעקבות היחס כלפיו. לשיטתו, בנסיבות אלה הוא זכאי לפיצוי בסך 120 אלף שקל מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
לעומתו טענה החברה ששיחת הטלפון מושא התביעה לא נערכה על רמקול כך שלא הגיוני שהתובע שמע אותה, והוא לכל היותר מסיק מסקנות. לעמדתה, הסיבה האמיתית לכך שלא זומן לראיון היא היותו מוכשר יתר על המידה ("Overqualified") לעבודה במפעל. עוד סיפרה הנתבעת שמועסקים אצלה עובדים רבים מהמגזר הערבי, כך שאין בסיס להאשמתה בהפליה.
עו"ד רלי ארביבצילום: מיה כרמי דרוראבל השופט גולן דחה את החברה. ביחס ליכולתו הטכנית לשמוע את תוכן השיחה הוא האמין יותר לתובע – שהעיד כי היה קרוב פיזית לפקידת ההשמה ושמע את דברי המנהל גם ללא רמקול – מאשר למנהל. גם תירוץ החברה לאי זימונו לראיון בשל "כישרון היתר" שלו נדחה שכן הוא הועלה רק בשלב מאוחר ביותר של ההליך, בחקירתו הנגדית של המנהל, ולא אוזכר בכתבי הטענות של החברה.
החברה אמנם טענה שהיא מעסיקה עובדים רבים ממוצא ערבי, אך השופט הבהיר כי הדיון הרלוונטי הינו ביחס לתובע בלבד, וממסכת הראיות עולה שהוא אכן הופלה על רקע גזעני. נקבע כי גרסת התובע נתמכת בעדות פקידת ההשמה שאישרה כי במהלך השיחה עם המנהל היא נשאלה אם האדם היושב מולה הוא ערבי.
גם תכתובות ווטסאפ מזמן אמת בין התובע לבין פקידת ההשמה אחרי הפגישה ביניהם איששו את גרסתו. בין היתר הוא כתב לה כי "זה לא הגיוני ולא אנושי לסרב אותי רק כי אני מהמגזר הערבי". בתגובה השיבה לו: "אני מסכימה איתך ואני מתנצלת".
בשיחה אחרת שקיים עם חברת ההשמה הוא ציין ש"להחליט מראש שאני לא מתאים לעבודה בגלל שאני ערבי זה קטסטרופה", והוסיף מאז האירוע המשפיל הוא מרוגז ומתקשה להירדם בלילות. בנסיבות אלה קבע השופט שהוכחה הטענה לאפליה פסולה מחמת מוצאו, וכי על החברה לפצות אותו ב-55 אלף שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד מרי מזאוי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יאיר ארן
• עו"ד ארביב רלי עוסקת בדיני עבודה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
