חצי שנה אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, נראה כי הסנקציות המערביות על שלטונו של ולדימיר פוטין ועל מקורביו פגעו קשה בכלכלה הרוסית, אך עדיין לא מוטטו אותה לגמרי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
השפל האדיר אליו צנח בתחילת המלחמה הרובל - המטבע הרוסי המקומי - מזמן נעלם והוא כעת חזק יותר מכפי שהיה טרם הפלישה. במקביל, שיעור האבטלה במדינה ככל הנראה לא עלה בצורה משמעותית ורוסיה עדיין ממשיכה לקבל תמלוגי גז ונפט בשווי מיליארדי דולרים בכל חודש.
גם חיי האזרחים בערים גדולות כמו מוסקבה וסנט פטרסבורג פחות או יותר ממשיכים כהרגלם. המסעדות ממשיכות להיות עמוסות ומרבית המצרכים זמינים בסופרים ובמכולות, אם כי חלקם אכן התייקרו (מגמה שנרשמה לא רק ברוסיה).
לפי הערכות של קרן המטבע הבינלאומית, הכלכלה הרוסית צפויה להתכווץ השנה בכ-6% - ירידה חדה אך משמעותית יותר נמוכה מהערכות קודמות שעמדו על כ-10%. לעומת זאת, לפי הערכות משרד הכלכלה הרוסי, הצפי כעת הוא להתכווצות של 4.2% בלבד בתמ"ג בשנת 2022. מה שבטוח הוא שבניגוד לטענותיו של פוטין כי הסנקציות המערביות "נכשלו", הכלכלה הרוסית חטפה מכה קשה שככל הנראה תמשיך להשפיע עליה במשך השנים הקרובות.
חצי שנה למלחמה באוקראינה: רון בן ישי ויאיר נבות בריאיון
(צילום: סטס קופולו)
כך למשל, חוסר היכולת של העסקים הרוסים לייבא חלקים מחוץ לרוסיה פגעה קשה בעסקים מסוימים, בהם תעשיית הרכב בה עובדים כ-600 אלף רוסים, אשר נאלצו לצמצם את היצור בעשרות אחוזים. למעשה, לפי נתוני לשכת הסטטיסטיקה הרוסית, ייצור המכוניות במדינה צנח בכ-62% במחצית הראשונה של 2022.
גם חברות התעופה הרוסיות נאלצו לבטל כמעט את כל הטיסות הבינלאומיות, לפטר טייסים ולעיתים אף לפרק מטוסים קיימים בכדי להשתמש בחלקים שלהם שלא ניתן לייבא לתוך רוסיה.
ואולי המכה הכי קשה לכלכלה הרוסית עד כה: אלפי אנשים, בהם רבים בעלי מקצוע והשכלה גבוהה, ברחו מהמשטר של פוטין והחליטו לעבור לארצות אחרות - בהן גם לישראל. בנוסף, מאות חברות זרות, כדוגמת מקדונלד'ס, איקאה ונוספות, סגרו לחלוטין את פעילותן ברוסיה.
גלגל ההצלה הרוסי: אירופה ממשיכה לייבא גז
אחת הסיבות המרכזיות לכך שהסנקציות לא השפיעו על הכלכלה הרוסית במהירות ובסדר הגדול כפי שרבים העריכו תחילה, היא שבעוד שארה"ב ובריטניה אסרו על ייבוא גז ונפט רוסי, חלק גדול ממדינות אירופה - אשר נשענות במידה רבה על רוסיה כספקית אנרגיה מרכזית - עדיין ממשיכות לרכוש מהמדינה.
רק השבוע שתי נשים מארגון "פמן" ביקשו להצטלם עם קנצלר גרמניה, אולף שולץ, ואז התפשטו במחאה על המשך הזרמת הכספים לרוסיה, כאשר על החזה החשוף שלהן היה רשום: "אמברגו גז עכשיו".
אולם, הלחץ על אירופה להפסיק לייבא גז רוסי לא מגיע רק מהאזרחים. מדינות רבות ברחבי העולם, בראשן ארה"ב, לוחצות על מדינות אירופה להצטרף לאמברגו ולנתק את צינור הכספים הרוסי.
בריאיון לוושינגטון פוסט, טען בכיר בממשל האמריקני כי "רוסיה עומדת בפני מיתון חמור שככל הנראה ימשך גם בשנה הבאה. עליית מחירי האנרגיה וכמה צעדים שהממשל הרוסי עשה כן הצליחו להוביל למיתון מעט פחות חמור מכפי שציפו תחילה, אולם לדעתי מה שאנחנו רואים עכשיו זה סוג של כלכלת פוטיומקין (זיוף מרשים שנועד לייצר חזות של 'הכל בסדר' - ד.ר.)".
ואכן, בעוד המלחמה באוקראינה ממשיכה להשתולל ולגבות חיים של רבבות חיילים ושל אזרחים כאחד, הממשל הרוסי מנצל את מזג האוויר החם במדינה ומקיים פסטיבלים, אירועים ומחנות צבאיים לילדים המקומיים, בניסיון להסית את תשומת הלב הציבורית מהמשבר הכלכלי החמור.
5 צפייה בגלריה
באוקראינה סופרים גופות, ברוסיה מקיימים פסטיבלים. כומר שסייע לקבור גופות לא מזוהות מחוץ לכנסייה בעיירה בוצ'ה
(צילום: AP)
במקביל, בכדי לשמור על שיעור אבטלה יציב יחסית של כ-4%, הממשל הרוסי לחץ על עסקים שלא לפטר את העובדים, אלא לשלוח אותם לחופשות בתשלום חלקי או לקצץ את שעות העבודה שלהם. אולם, מדובר בפתרון זמני בלבד.
יצוין כי הממשל הרוסי הפסיק לפרסם נתונים כלכליים רבים מאז פרוץ המלחמה, וגם אלו שכן פרסם הם בעלי מהימנות מוטלת בספק. לכן, קשה לומר היכן בדיוק עומדת הכלכלה הרוסית כיום, וכתוצאה מכך גם קשה להעריך מה צופן לה העתיד.
יחד עם זאת, יש נתונים מסוימים המעידים על מצוקה כלכלית קשה ברוסיה. כך למשל, לפי מריה שגינה, מומחית לסנקציות במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים, הצריכה הרוסית ירדה בכ-10% ברבעון השני של השנה לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ביטחון הצרכנים עומד על השיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2015 ו-78% מהרוסים לא מתכננים רכישות גדולות.
בצד האוקראיני, המצב מן הסתם חמור הרבה יותר, הן באבדות הרבות בנפש והן בהיבט הכלכלי. לפי מחקר של בית הספר לכלכלה בקייב, נכון להיום המלחמה גרמה לאוקראינה נזקים במבנים ובתשתיות בשווי כ-108 מיליארד דולר. בנוסף, לפחות כ-12 מיליון אוקראינים נמלטו מבתיהם מאז המלחמה ולפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית, הכלכלה האוקראינית צפויה להתכווץ בכ-40% בשנת 2022.
לא רק רוסיה ואוקראינה בבְּרוֹךְ כלכלי
בינתיים, ההשפעות הכלכליות של המלחמה לא נעצרות ברוסיה ובאוקראינה בלבד. חלק גדול ממדינות העולם מתמודד בחצי השנה האחרונה עם האינפלציה החמורה ביותר מזה כ-40 שנה. עליות המחירים מתודלקות במיוחד בשל זינוק בביקושים לאחר היציאה ממשבר הקורונה, לצד הזינוק במחירי הגז והנפט - הנובע מחלקה המרכזי של רוסיה בשוק - ועליות מחירי התבואה, בשל פעילותה הענפה של אוקראינה שנקטעה במידה רבה עם פרוץ המלחמה.
כך למשל, האינפלציה בארה"ב הגיעה לשיעור שנתי של 8.5% לאחר שכבר חצתה את רף ה-9% והתמתנה מעט, ובבריטניה נרשמה בחודש יולי האחרון אינפלציה בשיעור שנתי של 10.1%, כאשר לפי ההערכות המצב בממלכה צפוי רק להחמיר עוד בחודשים הקרובים. גם בצ'כיה, בפולין, בהונגריה וברומניה המצב חמור במיוחד עם שיעורי אינפלציה שנתיים שנעים בין 13% ל-17.5%. בגוש האירו המצב מעט פחות חמור, אך עדיין חסר תקדים בעשרות השנים האחרונות, עם אינפלציה שנתית של 8.9%.
יחד עם זאת, ניכר כי בעוד מחירי הגז הטבעי ממשיכים לזנק (בין היתר בשל ההסתמכות הרבה של אירופה על הגז הרוסי), בחודשיים האחרונים נרשמת ירידה במחירי הנפט, החיטה והתירס העולמיים. כך למשל, המחיר לחבית נפט מסוג ברנט זינק בחודש מרץ, עם פרוץ המלחמה, לשיא של כ-140 דולר לחבית, אולם מאז ירד משמעותית וכעת הוא נסחר סביב 100 דולר לחבית בלבד, רק מעט יותר מכפי שנסחר טרם הפלישה הרוסית לאוקראינה.
על מנת להתמודד עם עליות המחירים, בנקים מרכזיים ברחבי העולם מקדמים מזה מספר חודשים מהלך של העלאות ריבית חדות: בריטניה העלתה בתחילת אוגוסט את הריבית ב-0.5% נוספים - ההעלאה השישית ברציפות והחדה ביותר מאז 1995. כעת הריבית במדינה עומדת על 1.75%. במקביל, הבנק המרכזי האמריקני (הפדרל ריזרב, או "הפד") הכריז בחודש שעבר על העלאת ריבית חדה במיוחד של 0.75%, וכעת שיעור הריבית הבסיסית בכלכלה הגדולה בעולם עומד על 2.25%-2.5%.
אחד החששות המרכזיים כעת הוא שמהלך העלאות ריבית חד ומהיר, אשר נועד "לייקר" את הכסף, להרגיע את הביקושים ובכך למתן את עליות המחירים, עלול להוות מכה קשה מדי עבור הכלכלה ולגרור אותה למיתון או חמור מכך, למצב של סטגפלציה (מיתון משולב עם אינפלציה).
גם בישראל, האינפלציה מזנקת והגיעה בחודש יולי לשיעור שנתי של 5.2%. זאת, לצד נתונים כלכליים חיוביים במיוחד שפורסמו לאחרונה והפחיתו מעט את החששות כי הכלכלה הישראלית עלולה להיכנס למיתון, הובילו את בנק ישראל להודיע השבוע על העלאת ריבית נוספת של 0.75% - החדה ביותר ב-20 השנים האחרונות.
השווקים מגיבים והמטבעות האירופאים צונחים
בתוך כך, המצב הכלכלי החמור ברחבי העולם ובעיקר החששות מהידרדרות נוספת במצב, גררו את השווקים לירידות שערים חדות. מתחילת השנה איבד מדד ה-S&P 500 כ-14% לאחר שבשיא צנח בכ-24%, מדד דאו ג'ונס איבד כ-10% ומדד נאסד"ק צנח עד כה ב-22% בשנת 2022.
בחלק גדול מהשווקים באירופה ובאסיה נרשמו ירידות חדות מתחילת השנה: מדד דקס (גרמניה) צנח בכ-18%, קאק 40 (צרפת) איבד כ-12%, האנג סנג (הונג קונג) כ-17% ושנגחאי (סין) כ-11%. רק מדד פוטסי 100 בבריטניה ומדד ניקיי ביפן הצליחו להתאושש לאחרונה מהירידות ונפלו בכ-0.5% וכ-3% מתחילת השנה, בהתאמה.
במקביל, האירו צנח מתחילת השנה בכ-12%, הירידה החדה ביותר מאז השקתו בסוף שנות ה-90, והשבוע הוא אף נסחר בשווי נמוך יותר מהדולר - לראשונה מזה 20 שנה. לפי הערכות, מצב זה צפוי להישאר ואף להעמיק בימים הקרובים.
יחד עם זאת, לא רק האירו נמצא במגמת ירידה חדה במיוחד: מאז חודש פברואר השנה נפל הפורינט ההונגרי בכ-25% אל מול הדולר, הזלוטי הפולני בכ-18%, הקורונה הצ'כית בכ-15% והלאו הרומני בכ-12%.
