המהלך שיקצר את משך הבנייה של דירה? מינהל התכנון צפוי לפרסם בשבועות הקרובים מדריך בינוי ופיתוח שיציג לקבלנים ולמוסדות התכנון פורמט סדור, מצומצם ובהיר לגבי ההנחיות שצריכות להיות כלולות בתוכנית בינוי (הכוונה לתוכניות עיצוב אדריכלי, שאחרי אישורן מקנות הוצאת איתר בנייה). כך חשף מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, בכנס הנדל"ן של ארגון הקבלנים מחוז תל אביב ומרכז שמתקיים באילת.
לדברי אלמליח, המדריך יאפשר לקצר בשנה עד ארבע שנים את הליך הוצאת היתר הבנייה לפרויקטים למגורים. זאת משום שכיום קיים בלבול רב בשלב הביניים, בין שלב התוכנית לשלב היתר הבנייה, דבר שגורם לעיכובים משמעותיים בהליך הרישוי.
"אנחנו נמצאים היום במצב משביע רצון עם תוכניות בנייה מאושרות, אך הוצאת היתרי הבנייה והביצוע בפועל לוקחים הרבה מאוד זמן", אמר אלמליח. "כחלק מהמהלך לצמצום הזמן להוצאת היתר, קידמנו מספר צעדים כאשר הצעד המרכזי בהם הוא ביטול הקלות הבנייה, אשר ייכנס לתוקף כבר בשנה הקרובה. לאחר פגישות שקיימנו עם איגוד מהנדסי ואדריכלי הרשויות המקומיות ועם התאחדות הקבלנים, גם נפרסם בשבועות הקרובים את התדריך לתוכנית בינוי ופיתוח, שיגדיר בדיוק מה צריכה לכלול תוכנית בינוי. זאת בשורה גדולה לקבלנים ובעיה שהבטחנו לטפל בה".
בנוסף, אלמליח התייחס לבינוי לשיקום הצפון. "קידמנו מהלכים שונים בצפון הארץ לשיקום האזור, וזה עוד לפני שקמה מנהלת שאמורה לקחת לידיה את המושכות. איתרנו שטחים בהם אפשר לייצר פתרונות למפונים, בעיקר ביישובים כפריים, באמצעות קראווילות יבילות או מתחמים שיכילו מבנים בבנייה מודולרית שיכולים אחר כך לשמש לתושבים אחרים, שיוכלו להגר לצפון כאשר המפונים ישובו לבתיהם. הצורך הזה של מנהלת הוא גדול. ראינו בדרום שנכנסה לפעילות מנהלת תקומה, היא ריכזה את כל המהלכים וחייבים להקים את זה גם בצפון. יש לנו כבר את הסמכויות לתת לה כבר הכנו תוכניות".
הקבלנים: לא צריכים לשלם פיצוי על איחור במסירה בגלל היעדר עובדים
בהמשך דיבר בכנס נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, על משבר הדיור שהעמיק בשנה האחרונה בעקבות הלשכות מלחמת חרבות ברזל על הענף, בין היתר בעקבות סגירת השערים בפני עובדי בנייה פלסטינים, מה שיצר ואקום של עובדים באתרי הבנייה. לדבריו, הקבלנים לא צריכים לשלם פיצויים על איחורים במסירת דירות בגלל המלחמה והיעדר עובדי בנייה.
בהקשר זה אמר סרוגו כי "בטווח המיידי, מלבד הבאת עשרות אלפי עובדים זרים לענף הבנייה והתשתיות, כל עוד לא יכניסו 30 אלף פלסטינים לעבודה בתוך תחומי הקו הירוק, קבלני הביצוע הקטנים וקבלני השיפוצים ימשיכו לקרוס - ולא נצליח לחזור להיקפי הבנייה שהיו כאן לפני המלחמה, שיכולים להפחית מחירי דיור ולא פחות חשוב, לייצר זינוק בהכנסות לקופת המדינה המתרוקנת. תראו את הנתונים שמפרסמת מערכת הביטחון על הקריסה הכלכלית של הרשות. כן, צריך לומר באומץ, אספקת עבודה לתושבי הרשות יכולה למנוע התלקחות".
סרוגו הוסיף כי "האזהרות שלנו על הצורך בטיפול בהשפעות המלחמה על הענף מחודשים נובמבר-דצמבר 2023 הפכו לאורות אדומים שנדלקים בכל מקום במשק. יש שורת החלטות ופעולות שהמדינה חייבת לקבל ולבצע מיד. הזמן, גם בתחום שלנו, אוזל. בטווח הבינוני-ארוך, שוק העבודה של הענף שלנו לא יכול לחזור ל-6 באוקטובר. הטכנולוגיות החדשניות שנכנסות לענף מפחיתות בהדרגה את התלות בכוח עבודה זר, ודווקא עכשיו יש הזדמנות לייצר קפיצה של שנים קדימה".
לדבריו, "התחלנו לעבוד עם המדינה והקרן לעידוד ענף הבנייה בחודשים האחרונים, וכבר הכשרנו מאות עובדים ישראלים ראשונים עם תוכנית הלאה. זה הזמן שהממשלה צריכה לנצל בהשקעה מאוד רחבה בתחום הזה. העובד הישראלי יהיה המנוע של הענף בשנים הבאות. זה צעד הכרחי לעצמאות תעסוקתית ולבנייה של תשתיות העתיד שלנו".
סרוגו התייחס למס הרכישה למשקיעי הנדל"ן וקרא למשרד האוצר להפחית אותו: "מס הרכישה גבוה למשקיעים עומד להפוך לקטסטרופה בשוק הדיור, וזו העת לחתוך אותו. התפיסה שמס על השקעות יביא לצמיחה בבנייה הוכחה כטעות שוב ושוב. אנחנו צריכים את המשקיעים כדי להניע את השוק ולהגן על השוכרים בו".
"היעדר הטיפול הממשלתי בענף גרע מיליארדים מהכנסות מיסים"
עמית גוטליב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חשף כי מניתוח כלכלי שנעשה על ידי הארגון נמצא כי היעדר הטיפול הממשלתי בענף הנדל"ן מתחילת המלחמה הוביל לירידה של בין 12-15 מיליארד שקל מהכנסות המיסים מתחום הנדל"ן. לדבריו, "הממשלה, במקום שתשכיל ותבין שכעת זה הזמן לעבודה בצורה יעילה ונכונה יותר, קפאה על שמריה ולא עשתה כלום למעלה מחצי שנה. זהו כישלון טוטלי בהבנת המצב והנזק המצטבר שנגרם".
גוטליב הזהיר כי "בסוף, מי שישלם את המחיר הכבד על היעדר גביית המיסים יהיו ילדנו, שתילקח מהם הזכות הבסיסית ביותר - הזכות לקורת גג במדינה שבה הם חיים ותורמים, מתגייסים לצבא, נלחמים מול האויבים, מסכנים את החיים, אבל המדינה מפנה להם את העורף".
בנוסף התייחס לשוק השכירות והבהיר כי "גם כאן יש כישלון בהבנת המצב. עם עליית הריבית התחום נהיה לא כלכלי, כל הפלסטרים של משרד השיכון לא עוזרים, צריך פה רביזיה שלמה לתחום. הבעיה כאן כפולה משום שברגע שגורעים דירות משוק השכירות, זה אומר שיש פחות דירות, אולם ההיצע לדירות בשכירות עולה וכך גם המחירים עולים. במקרה הזה, המדד שרבע ממנו נשען על השכירות עולה כלפי מעלה והאינפלציה עולה. גלגל השלג הזה ממשיך, ובמקום שנגיד בנק ישראל יבין ששגה ויתחיל מהלך של הפחתת הריבית - הוא עושה בדיוק הפוך".
בפאנל בנושא "כיצד ינצח ענף הנדל"ן את אתגרי המלחמה" שנערך גם הוא בכנס התפתח דיון בין ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, לבין ערן ניצן, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב, בנושא היחסים בין הרשות המקומית לוועדות המחוזיות. ברוט נשאל האם נדרש לבטל תוכנית פינוי בינוי בגלל התערבות המחוזית ואמר: "בת ים היא לא הפתרון לכל בעיות הדיור של מדינת ישראל. בת ים שונה מערים אחרות. כל ועדה מחוזית עושה את השיקול המקצועי שלה, שזה בסדר גמור כדי לשמור על האינטרס הלאומי, להוסיף עוד יחידות דיור".
הוא הוסיף כי "הבעיה המרכזית שאנחנו זועקים שנים לגביה היא שלא יכול להיות מצב שבו כלכלה עירונית לא תהיה חלק מהשיקולים. אני עובד עבור תושבי בת ים ועבור זה שבת ים תדע להחזיק את עצמה. גם אם יתהפך העולם, אנחנו לא נשנה את זה. זה אומר שחייבים לגדול אבל בקצב יותר מתון. אבל כן צריך להוסיף מסחר ותעסוקה. החלטנו לאחרונה באופן תקדימי לא לבטל תוכנית אלא להגיש אותה מחדש. מדובר בתוכנית ענק, משנת עיר, על דופן איילון, שכוללת 1,200 יחידות דיור וקרוב ל-140 אלף מ"ר למסחר ותעסוקה".
"לא נקדם תוכניות שלא נשתכנע בכדאיות הכלכלית שלהן", טען ניצן, "אם אנחנו עומדים מול תוכנית שלא מצליחה לייצר כדאיות כלכלית, גם של מאות אלפי מטרים, היא לא תקודם". בנוגע למערכות היחסים עם הרשויות המקומיות, אמר ניצן כי "המאקרו צריך להיות שהערים יהיו מוסמכות, אין לנו עניין לעסוק בבניין המקומי בערים. תסמיכו את עצמכם וגם הערים ייהנו מזה וגם הציבור יבין למי פונים. ועדה מחוזית צריכה לעסוק בתוכניות מתאריות".
