בית המשפט המחוזי בבאר שבע פטר לאחרונה תושב הנגב ואב לעשרה מלשלם מס על כ-830 אלף שקל במזומן שנמצאו בביתו במהלך חיפוש של המשטרה. השופטת יעל ייטב שוכנעה שמקור הכסף בעבודתו זה 35 שנה בקק"ל ובהכנסות של ארבעה מילדיו, כך שמדובר למעשה בחסכון עבורם ולא ב"גידול הון בלתי מוסבר" המחייב מיסוי מוגדל וקנסות.
באוקטובר 2021 ערכה יחידת הבילוש של המשטרה חיפוש בביתו בחשד לאחזקת אמל"ח. במהלך החיפוש אכן נמצאו ארגזי תחמושת בארון, אולם הם לא הכילו אמל"ח אלא כסף מזומן. פקיד השומה ראה בסכום משום הכנסה בלתי מדווחת, וחייב את האיש במס מוגדל ובקנס. השגה שהגיש האחרון נגד ההחלטה נדחתה, ומכאן הערעור שהגיש למחוזי בדצמבר 2022.
1 צפייה בגלריה
שטרות של שקלים
שטרות של שקלים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
לטענתו האיש, הכסף שנתפס בביתו לא מהווה גידול הון בלתי מוסבר או הכנסה בלתי מדווחת כטענת פקיד השומה, אלא חיסכון שלו ושל ילדיו. הוא הסביר שכמוסלמי דתו אוסרת עליו לשמור את הכסף בבנק, וכי מאז שהתחיל לעבוד בגיל 17 "הוא שומר את הכסף בארון".
השופטת ייטב קבעה שהסבריו להיקף המזומנים שנמצאו בביתו – במיוחד על רקע היותו בעל הכנסות של כ-260 אלף שקל בשנה מעבודתו בקק"ל – מניחים את דעתה.
"לא מדובר אפוא בסכום כסף גבוה שנמצא בביתו של אדם נעדר הכנסות המתפרנס מקצבאות המוסד לביטוח לאומי בלבד, או בביתו של מי שמפיק הכנסה זעומה בלבד שאין בה כדי להסביר קיומו של חיסכון – אלא באדם המפיק לאורך שנים הכנסה של ממש, המחויבת במס באופן שוטף", כתבה. "במצב דברים זה, אין זה בלתי סביר להניח שיש באפשרותם של המערער ואשתו לחסוך ממשכורתם את סכומי הכסף שנמצאו בביתם".
עו"ד מאיסה חדיריעו"ד מאיסה חדיריצילום: מיכל קושרוב
היא נימקה שיכולתו לחסוך סכומים נכבדים ממשכורתו לאורך השנים מוסברת, בין היתר, לאור העובדה שעלות ביתו מסכמת בכ-30 אלף שקל בלבד. בנסיבות אלה, הבהירה, קיומו של חסכון בסך 830 אלף שקל אינו מופרך, "ואילו היה מתגלה הסכום האמור בחשבון הבנק של המערער – לא היה פקיד השומה חושד כי מדובר בהכנסה שלא דווחה, בהעדר כל בסיס לכך".
בפסק הדין צוין כי אמנם מקובל להפקיד כספי חסכון בבנק או במוסד פיננסי אחר, אלא שקיימים מגזרים במשק שבהם נהוג מטעמים שונים לשמור את הכסף בבית, וכל עוד אין על כך איסור בחוק – אי אפשר להסיק באופן אוטומטי שמקור הכספים בעבירה או שהמס בגינם לא שולם.
השופטת חידדה שגם לילדי המערער, שנטען כי הם שותפים בחיסכון, קיימות הכנסות ממשכורת, ולכן הגיוני שהם תרמו לקופת החיסכון מיכולת העבודה שלהם ולאו דווקא מפעילות עבריינית. בחקירתו סיפר האב שילדיו בחרו להפקיד אצלו את כספם על מנת שלא לבזבז אותו לריק.
לפיכך הורתה השופטת על קבלת הערעור בדרך של ביטול השומה והקנס שהוטלו על המערער, ועל השבת הכספים שנתפסו לידיו תוך חודש ממועד פסק הדין. פקיד השומה חויב בהוצאות של 70 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המערער: עו"ד יהודה שוקרון • ב"כ המשיב: עו"ד דימיטרי כוגן (פמ"ד אזרחי) • עו"ד מאיסה חדירי עוסקת במיסים • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין