לפני קצת פחות מעשור הבת שלי, שמנגנת בגיטרה בס, הקימה להקת רוק, ואל חשבון ההוצאות המשפחתי התווספו פתאום תשלומים עבור גיטרות יקרות, מגברים, חדרי חזרות ואולפני הקלטות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
יום אחד תפסתי את נערת המיתרים לשיחה ואמרתי לה שאם תרצה גם בבגרותה להמשיך להתעמק בתחביב היקר הזה, היא תצטרך למצוא בעל עשיר. שנייה אחרי שהמשפט הנוראי הזה יצא לי מהפה ורציתי להיעלם מעל פני האדמה, היא נעצה בי עיני פחם והודיעה: "אמא, אני אהיה הבעל העשיר". התביישתי אבל נרגעתי. כי נכון שכשלתי בלשוני, אבל תשובתה הוכיחה לי שהרבצתי בה תורה פמיניסטית בלי שבכלל הרגשתי.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
והנה, מתברר שהבת שלי לגמרי מייצגת את המגמה הכי מסקרנת כיום בשוק העבודה בישראל, של נשים שמנפצות את תקרת ההשתכרות המסורתית, שלא לומר את תקרת הבטון של הפטריארכיה, ומכניסות יותר כסף מבעליהן. מגמה מעודדת מאוד, אבל עדיין מגיעה עם ספיחים אנטי-שוויוניים שיש להיפטר מהם.
3 צפייה בגלריה
למרות שהן מרוויחות יותר, עדיין ההשקעה של הנשים בבית ובילדים גדולה משל הגבר
(צילום: shutterstock)
פרופ' ליאת קוליק, סוציולוגית, מומחית בחקר יחסי עבודה-משפחה מאוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית נתניה, חקרה בעשור האחרון את הנושא של נשים שמרוויחות יותר מבני הזוג שלהן, ואת ההשלכות השונות שלו בתוך התא המשפחתי ומחוצה לו. "למרות פערי השכר בין גברים לנשים, שלאורך השנים כמובן נוטים לטובת הגברים, אנחנו עדים בעשור האחרון למגמה הדרגתית אך יציבה של עלייה בשיעור המשפחות שבהן נשים הן המפרנסות הראשיות", אומרת פרופ' קוליק. והממצאים שהיא מביאה מרתקים.
את מחקרה מבססת פרופ' קוליק על נתונים שנאספו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעט לפני פרוץ הקורונה, והם העדכניים ביותר שנאספו על ידי הלמ"ס בתחום זה עד היום, ומתייחסים לחברה הישראלית על כל מגזריה.
פרופ' קוליק מדגישה שבדיקת היתרון היחסי של האישה בהשתכרות תלוי בהגדרה: הלמ"ס בחרה להגדיר אישה שמשתכרת יותר מבעלה כאישה שמשתכרת מעל 61% מתוך ההכנסה הכוללת של בני הזוג, והגבר מביא הביתה פחות מ-39% מההכנסה הכוללת (אם היו מגדירים אחרת, ממצאי המחקר היו משתנים בהתאם).
ועכשיו לנתונים: שיעור משקי הבית שבהם הנשים השתכרו יותר מבעליהן, על פי הגדרת הלמ"ס הנ"ל, הוא 12.1%. שיעור המשפחות שבהן שכר הנשים ובעליהן היה דומה עמד על 33.6% (ההגדרה לדומה: כל אחד מבני הזוג מרוויח בין 40% ל-60% מהכנסת המשפחה). ושיעור המשפחות שבהן הבעל השתכר יותר מהאישה (על פי אותה הגדרה של הלמ"ס) עמד על 54.3% - כלומר, אלה הן עדיין רוב המשפחות.
קוליק מדגישה שבמחקר דומה שנערך ב-2016, נמצא ששיעור הנשים שהשתכרו יותר מבעליהן היה 8.6% בלבד. "כלומר, אנחנו רואים בכל חלקי החברה הישראלית עלייה ברורה בשיעור הנשים שמרוויחות יותר מבן הזוג שלהן, גם בחלקים המסורתיים או השמרניים, כמו החברה הערבית והמגזר החרדי".
אם בקרב היהודים הלא-חרדים שיעור הנשים המשתכרות יותר מבעליהן הוא 11.1%, אצל החרדים השיעור מזנק ל-30.8%, ואילו בחברה הערבית הוא 9.1% בלבד
בכל זאת, פילוח בתוך החברה הישראלית מראה שאם בקרב היהודים שאינם חרדים - כלומר יהודים חילונים, מסורתיים ודתיים - שיעור הנשים המשתכרות יותר מבעליהן הוא 11%, אצל החרדים השיעור מזנק לכ-31%, ואילו בחברה הערבית הוא 9% בלבד.
"המגזר החרדי והחברה הערבית שניהם מסורתיים בתפיסה המגדרית ודומים בדומיננטיות הגברית, אבל אצל החרדים באופן מובנה הנשים הן המפרנסות כדי לאפשר לבעל ללמוד תורה", מסבירה פרופ' קוליק. ורק הערת אגב: ההגדרה במחקרי הלמ"ס היא לגבי בני זוג נשואים שגרים תחת קורת גג אחת.
את המגמה החדשה והמשמחת זוקפת פרופ' קוליק לזכות העובדה שיותר ויותר נשים מתקדמות בשוק העבודה ונכנסות לתחומים שנחשבו בעבר תחומי "צווארון לבן" גבריים, כמו עריכת דין, רפואה, ראיית חשבון, רוקחות.
"אנחנו רואים תופעה של ביטול ההפרדה המגדרית בשוק העבודה, אבל במקביל יש רה-סגרגציה מקצועית - כלומר הפרדה חדשה - שבמסגרתה נשים נכנסות לנישות מסוימות בתוך התחומים היוקרתיים האלה. למשל, ברפואה נראה יותר נשים ברפואת משפחה, ילדים, עיניים, ופחות מנתחות חזה או נוירוכירורגיות שנדרשות לניתוחי חירום. כלומר, הנשים הולכות לרפואה, אבל בוחרות תחומים נוחים מבחינת הזמן שהן צריכות להשקיע, הדחיפות שתידרש מהן, עומס התורנויות וכו'".
וזה כדי להיות זמינות לתפעול הבית כמובן. כי גם אם את מרוויחה יותר עדיין עול הבית עלייך?
"בדיוק. נשים מחפשות תחום יוקרתי אבל נוח כדי להיות זמינות לבית".
3 צפייה בגלריה
''הולכות לרפואה, אבל בוחרות תחומים נוחים מבחינת הזמן שהן צריכות להשקיע''
(צילום: shutterstock)
וכך, אומרת פרופ' קוליק, מצד אחד הכניסה של נשים למקצועות הללו הובילה לעליית שכרן, אבל זה לא הוביל לשינוי אמיתי בחלוקת הנטל בזירה המשפחתית. הצפי היה שבמצב שבו האישה משתכרת יותר מבן זוגה או כמותו, הוא ישתתף יותר בעבודות הבית הסיזיפיות, לעומת הדפוס המסורתי שבו הגבר הוא המפרנס העיקרי. אבל בפועל מתברר שזה לא קורה בהכרח.
חלק מהגברים, בעיקר המסורתיים בתפיסותיהם לגבי תפקידי המינים, דווקא יקשיחו את עמדותיהם לגבי השתתפות בנטל - כדי לפצות על פגיעה בתדמיתם הגברית עקב אובדן הסטטוס כמפרנס ראשי.
כי אם הוא כבר איבד שליטה מבחינת נטל הפרנסה, לפחות שישמור לעצמו את השליטה בתפקידים המסורתיים שבין המינים?
"בשפה המקצועית הסוציולוגית זה נקרא 'דואינג ג'נדר', כלומר מגדר שנקבע על פי המעשים: אמנם איבדתי את פוזיציית המפרנס, אבל לא אתחיל לעבוד עכשיו בעבודות סיזיפיות בבית ואאבד גם את פוזיציית הגבר המסורתית".
כלומר לא משנה מי מרוויח יותר, תמיד האישה תעשה יותר בעבודות הבית?
"במחקר שלי בדקתי את חלוקת התפקידים בין גברים ונשים בבית בהתייחס לתחזוקת הבית, טיפול בילדים וסידורים (קניות, בירוקרטיה, הזמנת בעלי מקצוע, בנקים וכו'). מצאתי שבחברה היהודית המודרנית הכללית הלא חרדית, כלומר נשים חילוניות, מסורתיות ודתיות - האישה משקיעה בסוגיות האלה מדי יום 3.92 שעות בממוצע, והגברים משקיעים שעה וחצי פחות - 2.54 שעות ביום. כלומר, נשים מקדישות כמעט פי אחת וחצי מגברים, גם כשהן מרוויחות יותר".
לא הבדל כזה נורא. לפני 30 שנה גברים לא עשו כלום בבית. יש התקדמות.
"הנתון הזה משקף את המגמות החדשות של הגבר החדש או של המשפחה החדשה, שבהן הבעל מעורב יותר מבעבר בטיפול בילדים ובמשק הבית. בניגוד לעבר, גברים היום גם מבשלים ומחליפים חיתולים".
ומה קורה בחברה הערבית?
"שם הפערים הרבה יותר גדולים. זו חברה מאוד פטריארכלית שבה הנורמות המגדריות הנוקשות מקובעות ומועברות מדור לדור. בחברה הערבית הנשים מקדישות 5.26 שעות ביום בממוצע, בעוד שהגברים מקדישים 2.7 שעות. זה קצת יותר מאשר גברים בחברה היהודית הלא-חרדית, אבל לא מדובר בפער מובהק".
ובחברה החרדית?
"נשים מקדישות 5.34 שעות בממוצע, בעוד שגברים מקדישים 3.53 שעות - כלומר יותר מהגברים בחברה הערבית ויותר מהגברים בחברה הלא-חרדית".
מה נשים עושות כדי לשפר את חלוקת הנטל?
"מי שיכולה להרשות לעצמה קונה בזכות הכנסתה הגבוהה יותר שירותים שונים בכסף, כמו מנקה, מטפלת, מבשלת, אוכל מוכן ועוד".
ומה קורה עם מה שקוליק מכנה "קונפליקט התפקידים", כלומר הצורך לג'נגל בין זירת המשפחה וזירת העבודה? פרופ' קוליק מצאה שנשים מתנסות יותר בפלישה של העבודה לשעות המשפחה, מאשר ההפך, וזאת בניגוד לעבר, כשענייני המשפחה והילדים פלשו יותר לתחום העבודה.
"כי המשפחה היא זירה יותר גמישה, אפשר לטגן חביתה לילד ולדבר בטלפון עם הבוס; כי נשים היום מאוד שומרות על מקום העבודה ופחות מאפשרות למשפחה לפלוש לתחום העבודה; וכי לפעמים זה פשוט לא מתאפשר, כי כשאת עובדת בבנק או כמורה, את צריכה להיות מול קהל או מול כיתה - ולא יכולה לענות לטלפונים מהילדים או מההורים המזדקנים שצריכים אותך".
כלומר נשים שומרות על מקום העבודה ומאמצות התנהגות שפעם אפיינה גברים?
"אנחנו בהחלט רואים במחקר שבשנים האחרונות נשים מאמצות אסטרטגיות גבריות כדי לשרוד בעולם תחרותי, ושלא כמו בעבר, הן אינן מאפשרות לדרישות המשפחה להפריע למקום העבודה".
ההשתכרות יותר מהבעל משפיעה על התחושות של נשים. פרופ' קוליק מציינת שממחקרים סוציולוגיים שנעשים לאורך השנים עולה שנשים שמרוויחות יותר מבני הזוג שלהן, מרגישות באופן גורף יותר עצמאיות, ומהוות עבור ילדיהן מודל של שוויון בתפקידים בין המינים - שינוי מבורך שיחזק עוד יותר בעתיד את מגמת השוויון.
אותם מחקרים מראים, מצד שני, שבמצבים שבהם האישה משתכרת יותר, יש יותר סיכוי למתח ביחסים הזוגיים. "התדמית המסורתית של הגבר נפגעת, ובעקבותיה עלול להיווצר אצלו ריחוק מבת הזוג. לעומת זאת, כשהיא מרוויחה דומה, זה מצב שמיטיב עם הגברים: מצד אחד אין איום על זהותם כמפרנסים, ומצד שני יש עליהם פחות עול בנטל הפרנסה. ההשתכרות הדומה או השוויונית יוצרת תחושה נעימה ביחסים, ובתגובת שרשרת מגבירה את הקרבה".
איך העובדה שהאישה מרוויחה יותר מהגבר משפיעה על תפיסת ההורות שלהם?
"במחקר מצאתי שכאשר הגבר הוא מסורתי בעמדותיו המגדריות, נפגעת תחושת המסוגלות האבהית שלו והוא חושב שהוא אבא פחות טוב. מה שלא קורה כאשר מדובר בגבר בעל עמדות מגדריות שוויוניות ליברליות, שמצליח להכיל את העובדה שהאישה היא המפרנסת הראשית, ולכן תחושת המסוגלות האבהית שלו לא נפגעת מכך".
פרופ' קוליק: "כשהאישה משתכרת יותר מהגבר, והגבר הוא מסורתי בעמדותיו המגדריות, נפגעת תחושת המסוגלות האבהית שלו, והוא חושב שהוא אבא פחות טוב. זה לא קורה כשלגבר עמדות מגדריות שוויוניות"
האם העובדה שהן מרוויחות יותר עושה את הנשים גם יותר מאושרות? הנתונים של פרופ' קוליק מראים שדווקא נשים בדפוסי הפרנסה החדשים אינן שבעות רצון מהחיים יותר מנשים שהזוגיות שלהן מתאפיינת בדפוס הפרנסה המסורתי. הנשים היהודיות הלא-חרדיות נתנו בממוצע ציון של 7.39 (מתוך 10) לשביעות הרצון שלהן מחייהן, הערביות נתנו בממוצע ציון 6.65, והנתון המעניין: החרדיות נתנו ציון של 8.45.
"המדד של נשים חרדיות בנוי על רוחניות ואמונה והן תמיד הכי מבסוטיות, בלי קשר לדפוסי הפרנסה. זה חוזר על עצמו בכל המחקרים", אומרת פרופ' קוליק.
ומה קורה במקומות אחרים בעולם? פרופ' קוליק אומרת שהעלייה בשיעור הנשים המשתכרות יותר מבעליהן היא כמובן לא ייחודית לישראל, וקיימת במדינות רבות – ארה"ב, בריטניה, יפן ועוד. הסיבות מגוונות, והעיקרית היא עלייה ברמת ההשכלה של נשים. גורמים נוספים הם עלייה ברמת השאיפות המקצועיות של נשים, עלייה בשיעור המשפחות שבהן גם לגבר וגם לאשה יש קריירה ויתר גמישות במקומות העבודה כלפי אימהות.
המצב הזה, אומרת פרופ' קוליק, מתקיים גם במדינות לא מפותחות, שבהן ההזדמנויות התעסוקתיות נמוכות ושיעורי האבטלה בקרב גברים גבוהים, וזה מחייב התגייסות נשים לתרום לכלכלת המשפחה, ועשוי להביא למצב שבו הן משתכרות יותר מבעליהן.
ד"ר דריה מעוז, חוקרת זוגיות מהמכללה האקדמית הדסה ומאמנת זוגית, מטפלת כמובן גם בזוגות שבהם נשים מרוויחות יותר מהגבר. היא מסמנת את המצב הזה כאחד הטריגרים לגירושים.
"לשני הצדדים המצב לא נוח", היא אומרת. "רוב הגברים רוצים להיות עם אישה שהיא קצת פחות מהם בפרמטרים של השכלה, הכנסה ומעמד. אם האישה משכילה ומרוויחה יותר מהם, זה מאיים על הגבריות שלהם. גם רוב הנשים רוצות גבר שיהיה יותר מהן בפרמטרים האלה, כדי שיוכלו לתפוס אותו כדמות חזקה, מפרנסת, שלא תלויה בהן".
מה המצב הזה עושה במיטה?
"אם הוא מרוויח פחות ממנה, מתערער אצלה הדימוי שלו כזכר אלפא. הוא נתפס בעיניה כמי שאפשר פחות להישען ולסמוך עליו".
ומה הוא מרגיש?
"מושפל, שהוא לא מספיק גברי וחזק בשבילה, שהיא מאפילה עליו. לרוב, המקרה היחידי שבו גבר מוכן שאישה תהיה יותר ממנו זה בפרמטר של היופי".
גם החברה לא מקבלת עדיין בשלוות נפש מצב שבו האישה מרוויחה יותר.
"על אישה שמרוויחה יותר יגידו שהיא תותחית ואשת קריירה, אבל גם ירכלו - 'מרוויחה הרבה כסף ובעלה נסמך על שולחנה'".
אין צדיקים בסדום של הדעות הקדומות? מה עם גברים שמגיעים מרקע שיוויוני שבו גם אמא שלהם הרוויחה יותר מאבא שלהם?
"אז כן, יש גברים שמגיעים מחינוך שהופך אותם לבטוחים בגבריות שלהם בכל מצב, או מגיעים למשל מחינוך קיבוצי שבו אין פערים מגדריים וגברים ונשים עובדים ביחד, אז מבחינתם זה ממש לא עניין. חינוך ליברלי ושיוויוני מקל גם על נשים שמרוויחות יותר מבעליהן, וזה נראה להן דבר נורמלי שהן לא מתעכבות עליו".
פורסם לראשונה: 07:17, 17.03.23
