לידיעת בעלי הדירות: אם השארתם חפצים בדירה ריקה אתם עלולים לא להיות זכאים לפטור מארנונה. פסק דין שניתן לפני כשבוע יכול להשפיע על משכירי דירות או נכסים שמתעכבים בהשכרת הנכס בין הדייר שעזב לדייר החדש.
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קבע החודש כי בעל דירה אינו זכאי לפטור מארנונה גם אם הדירה עמדה ריקה - כיוון שהושאר בה ריהוט וחפצים ולכן היא אינה נחשבת ל"דירה ריקה", המזכה בפטור. בכך דחה בית המשפט ערער שהוגש על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה של עיריית הרצליה.
מדובר בעו"ד מוכר המחזיק דירה בהרצליה שפונתה מהדיירים שגרו בה, ובמשך חמישה חודשים עמדה ריקה. לכן, הוא ביקש פטור מארנונה לתקופה המותרת בחוק (100% פטור לתקופה של 6 חודשים) עד להשכרתה לדיירים אחרים. לאחר ביקור של נציג מטעם עיריית הרצליה בדירה נדחתה בקשתו לפטור - מאחר שקיים בה ריהוט והיא איננה ריקה מחפצים.
בעל הדירה ערער על ההחלטה לוועדת הערר וציין, כי הריהוט הושאר בדירה לאחר שהשוכרים פינו אותה ולאחר שהושכרה הריהוט הוצא משם ונתרם. עוד נטען כי לא היה בדירה מיטה והמקרר היה ריק.
ועדת הערר דחתה את הערער וקבעה, כי לצורך קבלת פטור מארנונה הנכס צריך להיות "ריק מאדם ומחפץ", וזה לא קרה במקרה זה. הוועדה קבעה כי "נראה כי מדובר בדירת ברת (כך במקור) שימוש שבה שולחן וכסאות, פינת אוכל, ספות נרחבות שיכולות לשמש אף לשינה, מקרר (ריק ממצרכים), מכונת כביסה, תנור וכו'".
הוועדה ציינה עוד כי היא נותנת אמון בהסברי עורך הדין על כך שלא התגוררו בנכס, וכי במועד שלאחר הביקור החליט לתרום את פרטי הריהוט, אך אין בכך להועיל. עוד הוסיפה הוועדה כי אין מדובר במצב שבו נותר בנכס "כיסא שבור" שבגינו מסרב מנהל הארנונה לראות בדירה נכס ריק.
"תסכול רב"
על החלטה זו הגיש עורך הדין ערר לבית המשפט המחוזי בת"א, וטען בין היתר כי מעמד הדירה כ"בניין ריק" לא נשלל בשל פריטי הריהוט המועטים שנותרו בה בעת הביקור, אולם השופטת יעל בלכר דחתה את הטענות וקבעה כי הפרשנות שנתנה עיריית הרצליה למצב של דירה ריקה היא הפרשנות הנכונה.
"יש לזכור כי המבחן הוא כפול – נכס ריק ושאין משתמשים בו", ציינה השופטת, "שימוש בנכס לשמירת הריהוט והחפצים הוא בבחינת שימוש, וגם אם מדובר בשימוש קצר מועד עד שיוחלט מה לעשות בהם".
השופטת הוסיפה, כי ועדת הערר או בית המשפט אינם צריכים לבחון את הציוד לפרטיו ולקבוע אם הוא מספיק למגורים או לא. "המבחן שנלמד מלשון התקנות, אשר עולה בקנה אחד גם עם תכלית החקיקה, הוא פשוט, ובכך גם יתרונו - האם הנכס ריק מאדם וחפץ...
"אמנם ההצדקה הבסיסית לגביית ארנונה היא בשירותים הניתנים על ידי העירייה, ולכאורה בהעדר שימוש בנכס אין בעליו מפיק הנאה משירותים אלה. אולם, כפי שנזכר בפסיקה, האינטרס הציבורי הוא לעודד שימוש בנכסים. חובת תשלום הארנונה מקדמת אינטרס זה, שכן היא דוחקת בבעלים שייעשה שימוש בנכס או ימכור את הנכס, באופן שיביא לניצולו המיטבי", קבעה. השופטת אף קבעה כי בידם של המערערים עוד לעשות שימוש בפטור זה ככל שירצו בכך ואם יהיו זכאים לו לפי הדין בעתיד וחייבה אותם לשלם שכר טירחת עו"ד לעירייה בסך 10,000 שקל.
לדברי עו"ד מוטי איצקוביץ, ממייסדי משרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI) המתמחה במיסוי מוניציפלי ואשר לא ייצג בתיק, "בכל הנוגע לנכס ריק, הרי שלעיתים נותר בנכס, שיכול להגיע לשטח של אלפי מ"ר, כיסא או שולחן בודד והפקח של העירייה מגיע ומצלם דווקא את הכיסא או השולחן ואז מוטל חיוב בארנונה והנישום לא מקבל את הפטור.
"לעיתים, מדובר בתוצאות אבסורדיות המביאות למצב של תסכול רב עבור בעלי נכסים אשר היו בטוחים שהם זכאים לקבל את הפטור, אך הוא נמנע מהם. מדובר בפסק דין המחדד את החשיבות של היוועצות טרם פניה לקבלת פטור כזה או אחר. יש גם חשיבות בהיוועצות בכדי לבחון אופציות אחרות שאינן נוגעות רק לפטור לנכס ריק. לעיתים מה שנראה טריוויאלי, אינו כזה כלל וכלל".
