האסטרונאוטית האמריקנית, סאניטה וויליאמס, עלתה לכותרות לפני שנים כשהשלימה מרחק של ריצת מרתון על הליכון בתחנת החלל הבינלאומית. כשהתכוננה לחזור לתחנה בחודש יוני האחרון לביקור קצר של שבוע, היא לא חשבה אפילו לנסות לשבור את השיא של עצמה. "כנראה לא יהיה לי מספיק זמן להשלים מרתון", אמרה אז. אבל עכשיו כבר אמצע אוגוסט ונראה כי לוויליאמס אולי יהיה בכל זאת זמן. היא ושותפה לנסיעה, בארי ווילמור, עדיין נמצאים בתחנת החלל. ה"רכב" שהביא אותם עושה בעיות ואין גט או אובר בסביבה.
למטה, בכדור הארץ, מתנהל ויכוח גדול בתוך מינהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי של ארה"ב, בשאלה האם קפסולת הסטארליינר של חברת בואינג, שלקחה את שני האסטרונאוטים, תקינה ובטוחה מספיק כדי להחזיר אותם. מה שהייתה צפויה להיות משימה של שבוע הפכה לקיץ בחלל, ועכשיו מעריכים שהשניים לא יוכלו לחזור לפני פברואר 2025, שמונה חודשים אחרי המועד המקורי.
5 צפייה בגלריה
התכוננו לביקור קצר של שבוע - ועשויים להישאר בחלל 8 חודשים. בארי ווילמור וסאניטה ווליאימס בתחנת החלל
(צילום: נאס"א ובואינג)
בואינג מתעקשת שה"סטארליינר" יכול להחזיר את האסטרונאוטים, לנאס"א יש ספקות והמבוכה גדולה. ומי שגדלו על המיתוס של נאס"א והיכולת של אמריקה לעשות דברים גדולים, תוהים שוב מדוע היא צריכה להסתמך על השוק הפרטי כדי שהאסטרונאוטים שלה לא ייתקעו בחלל.
בין רוסיה למפעילים האמריקניים
המעבר של נאס"א לשיתוף פעולה עם השוק הפרטי הוא לא משהו שהנשיא ג'ון קנדי היה רואה בדמיונו כשהציב לארה"ב את האתגר הגדול של נחיתה על הירח. אבל בשנות ה-80, ימי ממשל רונלד רייגן, נחתכו באופן חד תקציבים של סוכנויות ממשלתיות רבות. נאס"א - שבאופן כללי כבר לא הייתה סקסית כמו בימים בהם ניל ארמסטרונג דרך על הירח ואפולו 13 חזרה בדרך נס מהחלל - הייתה אחד הקורבנות.
תקציב נאס"א לשנת 2024 עומד על 24.875 מיליארד דולר, קיצוץ של שני אחוז ביחס ל-2023. לשם השוואה, כשארה"ב החליטה לטוס לירח, תקציב נאס"א הגיע בשיאו ל-34 מיליארד דולר, בערכים של שנות ה-60 כמובן, שגם היו שווים לחמישה אחוז מתקציב ארה"ב. התקציב העכשווי גם נמוך יותר במספרים אבסולוטיים וגם שווה רק 0.5 אחוז מהתקציב הלאומי.
ב-2011 מעבורת החלל "אטלנטיס" יצאה משימוש והותירה את נאס"א בבעיה. ללא מספיק מימון ממשלתי לבניית מעבורת חלופית בזמן שאטלנטיס עוד הייתה פעילה, לארה"ב לא היו אמצעים לשגר את האסטרונאוטים שלה. הדרך היחידה להטיס צוות למעבדה המפוארת של נאס"א בתחנת החלל הבינלאומית (ISS), הייתה לשלם כ-80 מיליון דולר עבור מושב בקפסולת "סויוז" רוסית. זה היה פתרון משפיל למדי עבור אומה שהנחיתה אנשים על הירח והקימה תחנת חלל ענקית, אבל עכשיו צריכה להסתמך על חללית בת 45 שנה ששייכת ליריבה מהמלחמה הקרה.
ככל שהיחסים בין ארה״ב לרוסיה הידרדרו בעקבות הפלישה הרוסית לקרים ב-2014, המבוכה האמריקנית גדלה. כשארה"ב הטילה סנקציות על יצוא טכנולוגי לרוסיה, צייץ סגנו של פוטין, דמיטרי רוגוזין: "אני מציע שארה"ב תשלח את האסטרונאוטים שלה ל-ISS עם טרמפולינה". כדי להיות בטוח שהמסר עבר, הוא הוסיף תמונה של טרמפולינה עם תגית של נאס"א.
בנאס"א נשכו שפתיים והמשיכו בתוכנית ארוכת-הטווח שלהם לפתור את הבעיה: Commercial Crew Program ("תוכנית הצוות המסחרי"), או בקיצור CCP. הרעיון היה שבמקום שנאס"א תתכנן, תבנה ותחזיק את החללית שלה, היא קונה מושבים ממפעילים מסחריים אמריקניים. קצת כמו רכישת מושב במטוס, רק אחד כזה שעולה בין 55 ל-90 מיליון דולר לנסיעה הלוך ושוב. ב-2014 עלתה התוכנית שלב כשממשל אובמה העניק לבואינג ו-SpaceX של אילון מאסק חוזים לבניית רכבי חלל. בואינג, אחד המותגים המזוהים ביותר עם הצלחה אמריקנית, הייתה אמורה להיות נושאת הדגל גם פה. החוזה שלה היה שווה 4.2 מיליארד דולר וזה של SpaceX היה 2.6 מיליארד.
הקשיים של סטארליינר של בואינג
עשור אחרי, הדרגון של SpaceX כבר מסיע אסטרונאוטים הלוך ושוב מאז 2020. הסטארליינר המפואר של בואינג, שהחברה הפסידה עליו עד כה 1.5 מיליארד דולר, הצליח להשתגר רק ביוני האחרון, וגם זה אחרי שורה ארוכה של ניסויים כושלים. אחד מהם, ב-2019, הופסק כי שעון החללית היה מכוון לזמן הלא נכון. קורה.
עוד לפני שווילמור ו-וויליאמס יצאו לדרך ב-5 ביוני, הקפסולה שלהם פיתחה דליפת הליום. בואינג ונאס"א העריכו כי הדליפה יציבה ומבודדת, והמשיכו בטיסת המבחן. אבל כשסטארליינר התקרבה למחרת לתחנת החלל, פרצו ארבע דליפות נוספות וחמישה מדחפים קרסו. הקפסולה הצליחה לעגון בבטחה וארבעה מהמדחפים חזרו לתפקד. חודשיים אחרי, עדיין לא ברורה הסיבה לתקלה במדחף האחד שלא עובד. נאס"א ובואינג ממשיכות להתכתש בשאלה האם הסטארליינר בטוח מספיק כדי להחזיר את וויליאמס ו-ווילמור הביתה, ומהנדסי בואינג נעדרו באופן בולט ממסיבות העיתונאים האחרונות של נאס"א.
אפשרות אחת שעלתה השבוע, היא להחזיר את הסטארליינר לא מאוישת, לקוות שתגיע בשלום ואז אפשר יהיה להבין מה הייתה הבעיה. במקרה הזה יישארו וויליאמוס ו-ווילמור בתחנת החלל ויוחזרו עם הדרגון של SpaceX שמתוכנן להגיע ל-ISS בבפברואר 2025. כמו הסטארליינר, גם הדרגון נועד לשאת ארבעה אסטרונאוטים. אם יוחלט להשתמש בו כדי להחזיר את ווילמור ו-וויליאמס, אחת האפשרויות שנבחנות היא ששניים מתוך ארבעת האסטרונאוטים, המתוכננים לצאת למסע, ישארו על כדור הארץ כדי לפנות מקום.
5 צפייה בגלריה
לא מפסיקה להביך - גם בחלל. שיגור הבכורה של סטארליינר של בואינג בחודש יוני
(צילום: AP Photo/Chris O'Meara)
המיליארדים שמשקיע השוק הפרטי בארה"ב בתעשיית החלל
לנאס"א יש היום חוזים עם שבע חברות שונות, שכולן מעורבות בפרויקט הענק Artemis, שאמור להחזיר את ארה"ב לירח בספטמבר 2026 וגם הוא כבר סובל מדחיות. אבל לפחות בינתיים, שיתופי הפעולה של נאס"א בכל הקשור למשימות ישירות של הסעת אסטרונאוטים - לא תיירות חלל או מסחר - הם רק עם SpaceX ובואינג. באופן כללי, השוק הפרטי בארה״ב השקיע ב-2023 לא פחות מ-12.5 מיליארד דולר בתעשיית החלל - שווה ערך לחצי מתקציב נאס"א, כשהתחזית היא לעוד עלייה ב-2024.
לפי דוח של ה-World Economic Forum, פורום הכלכלה העולמי, כלכלת החלל כולה צפויה להיות שווה, בהערכה שמרנית, 1.8 טריליון דולר עד 2035. זו עלייה עצומה מ-630 מיליארד דולר ב-2023 וקצב צמיחה ממוצע של 9% בשנה - נתון גבוה משמעותית מקצב הצמיחה של התמ"ג העולמי. טכנולוגיות מיקום, ניווט ותזמון, ושירותי תצפית כדור הארץ צפויים להיות המניעים העיקריים של צמיחה זו.
הירידה בעלויות השיגור וחדשנות מסחרית מתמשכת פירושה שניתן לעשות בחלל יותר מאי פעם. מספר הלוויינים המשוגרים בשנה, למשל, גדל ב-20 השנים האחרונות ב-50%, בעוד שעלויות השיגור ירדו פי 10. ההשקעה הגלובלית של גורמים ממלכתיים ועסקיים בתעשיית החלל כבר עברה את 70 מיליארד הדולר. גם שוק התיירות בחלל הוא כבר מזמן לא מדע בדיוני, אם כי הוא צפוי להיות מוגבל לסביבות 4-6 מיליארד דולר עד 2035, כשרוב ההכנסות כאן יגיעו ממספר מצומצם של האנשים העשירים בעולם. הדוח מציין גם כי טווח הנסיעה והמרחק של טכנולוגיית החלל רק יגדל עד 2035 ועשוי לחולל מהפכה שלמה בכלכלה העולמית. מעבר לעולם התקשורת והמידע, גם תעשיות כמו חקלאות, ביטוח ובנייה יפיקו תועלת ממה שמציעות טכנולוגיות הנתמכות בחלל.
אחרי כל האלמנטים האלה רודפים אנשים כמו ג'ף בזוס וחברת Blue Origin וריצ'רד ברנסון וחברות Virgin Galactic, שגם להם חוזים עם נאס"א, אבל לפחות בינתיים החלק שלהם בשת"פ קטן למדי. בזוס השקיע עד היום יותר מ-20 מיליארד דולר מהונו האישי ב-Blue Origin. ברנסון השקיע לפחות שני מיליארד ב-Virgin Galactic ומאסק ככל הנראה 2-3 מיליארד ב-SpaceX.
מבחינת מאסק, המבוכה של הסטארליינר היא כמובן ניצחון גדול שמגיע אליו בלי מאמץ, רק בזכות מה שנראה כמו פרק נוסף במשבר בסיסי מאוד באיכויות הייצור של בואינג. לפני ההשקה של סטארליינר כתב מאסק בטוויטר: "SpaceX הייתה מוכנה כבר לפני ארבע שנים. לבואינג יש יותר מדי מנהלים לא טכניים". הוא כן מצליח עכשיו לשמור על איפוק ולא לעלוב שוב בבואינג, הרי אף פעם אי-אפשר לדעת מתי תגיע התקלה הבאה בחלל ולמי היא תקרה.
בשנת 2030 תצא תחנת החלל הבינלאומית לפנסיה ותוחלף בתחנה חדשה לגמרי. התחנה שמהווה את אחד הסימבולים החזקים והמרגשים ביותר של שיתוף פעולה עולמי, הוקמה ב-1998 ונעה במהירות של 28,000 קמ"ש. זו סדרה של מבנים צמודים הנמתחים לאורך של מגרש פוטבול. התחנה מנוהלת על יד קונסורציום בינלאומי, ובדרך כלל יש בה תשעה אסטרונאוטים שמגיעים לשישה חודשים, ומבצעים גם מחקרים מדעיים וגם מפגשי וידיאו עם תלמידים בכדור הארץ.
וויליאמס, 58 ו-ווילמור, 61, הם מקרה נדיר של אסטרונאוטים שנסעו רק לשבוע, בעיקר משום שהמהות העיקרית של הנסיעה הייתה פשוט להריץ את הסטארליינר. לפיכך, הגיעו לתחנת החלל בתחילת יוני עם מעט מזוודות ומעט מטלות. בגובה של כ-400 קילומטר מעל כדור הארץ, הם חוקרים חיידקים וצופים ב-16 זריחות ושקיעות הנראות בכל תקופה של 24 שעות. אסטרונאוטים שנוסעים לתחנת החלל רגילים להתמודד עם הפתעות, ו-ווילמור ו-וויליאמס הביאו איתם הרבה מאוד ניסיון כשנבחרו להטיס את הסטארליינר הראשון לחלל, אבל הם לא היו מוכנים לכך ששבוע אחד יהפוך לתקופה בלתי מוגבלת.
כשהגיעו למה שווילמור כינה "העיר הגדולה בשמיים", הביאו איתם השניים משאבה למערכת מתוחכמת שהופכת שתן וזיעה למים ראויים לשתייה. כדי לפנות מקום למערכת בקפסולה, נאלצו וויליאמס ו-ווילמור להשאיר מאחור כמה פריטי לבוש ופריטי היגיינה אישית שתיכננו לקחת איתם. "הם פשוט ישתמשו באספקה הגנרית שלנו שיש לנו", אמרה דנה וייגל, מנהלת תוכנית תחנת החלל של נאס"א, לפני השיגור. "אנחנו שומרים בתחנת החלל על אספקת מגירה, וממילא הם נוסעים רק לשבוע".
מים ומזון יש בשפע בתחנת החלל, ובסוף השבוע שעבר הגיעה חללית משא לא מאוישת והביאה איתה כמעט 4 טון של אספקה, כולל קפה, אשכוליות ואוכמניות, כמו גם מכשירים מדעיים. ולמרות שאכן עשוי להיות קצת צפוף בפנים, הנוף מהחלונות לכדור הארץ למטה כמובן מהפנט. "האסטרונאוטים מאושרים שם למעלה", סיפר קן קרמר, מייסד אתר חדשות החלל SpaceUpClose, "אנשים חושבים שהם תקועים, אבל הם לא. אני לא רוצה להמעיט בבעיות, אבל זו לא הייתה צריכה להיות משימה של שמונה ימים מלכתחילה".
למרות הכל, נאס“א מתכוונת להמשיך להשתמש בסטארליינרים עבור האסטרונאוטים שלה והמטרה היא לשלוח דרגון אחד וסטארליינר אחד בכל שנה, בהפרש של שישה חודשים, עד 2030. אבל מבחינת בואינג זו רק עוד מכת יחסי ציבור קשה. השיגור הראשון של סטארליינר נועד להראות לעולם שגם אם בואינג קצת מתקשה עם דלתות החירום במטוסים שלה, היא עדיין יכולה לעשות דברים גדולים וגם לנצח את SpaceX. או לפחות לתת לה פייט. או לפחות לא להיזקק לכך שאילון מאסק יצטרך להציל שני אסטרונאוטים שנתקעו בחללית של בואינג.
פורסם לראשונה: 00:16, 16.08.24
