ל-ynet נודע כי פפר, הבנק הדיגיטלי מבית לאומי, קיבל בסוף השבוע אישור רשמי מבנק ישראל לאפשר ללקוחותיו מסחר במטבעות וירטואליים. השירות, אשר עליו הוכרז כבר לפני כחצי שנה, יונגש ללקוחות באמצעות אפליקציית המסחר בשוק ההון פפר אינווסט (Pepper INVEST) וצפוי להיות מושק במהלך החודש הקרוב, כאשר רשימת ההמתנה לשירות תיפתח כבר בימים הקרובים. בנוסף, בהמשך השירות צפוי להיות מורחב גם ללקוחות בנק לאומי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במסגרת השירות, לקוחות פפר יוכלו לקנות ולמכור מטבעות וירטואליים החל מסכום של 50 שקל, באופן ישיר דרך פלטפורמת המסחר של הבנק (באמצעות שיתוף פעולה של הבנק עם חברת PAXOS האמריקנית), כאשר בשלב ראשון יוצע מסחר בשני המטבעות הגדולים בשוק בלבד - ביטקוין ואתריום. יחד עם זאת, נכון לעכשיו טרם ידוע מה יהיו עלויות המסחר ופערי ההמרה שייגבו מהלקוחות והאם ההצעה של הבנק אכן תהיה משתלמת ביחס למה שמציעות פלטפורמות מסחר אחרות שקיימות בשוק - בארץ ובעולם.
ברקע, בעוד כשבוע וחצי (9.11.2022) צפוי להיכנס לתוקף התיקון להוראת ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור של בנק ישראל, אשר קורא לבנקים להפסיק לסרב באופן גורף לכספי קריפטו ולבחון כל מקרה לגופו. יחד עם זאת, בבנק המרכזי כבר הדגישו בעבר כי "התיקון של ההוראה לא אומר שכל בנק חייב לקבל כל פעולה בתחום".
על אף שבשלב זה לא ידוע כאמור כמה עמלה תיגבה על ידי פפר, מדובר בשינוי משמעותי ביחס של המערכת הבנקאית בישראל למסחר במטבעות וירטואליים ובהקלה לחלק מהלקוחות אשר מעדיפים שלא להתעסק עם תשלומי המס בעצמם, אלא לתת לבנק לעשות זאת עבורם תמורת עמלה או דמי ניהול.
יצוין כי אפשרות זו קיימת כיום גם בפלטפורמת מסחר אחרות בישראל, כדוגמת אלטשולר שחם הוריזון, אולם האפשרות לרכוש ולמכור מטבעות החל מ-50 שקל בלבד צפויה להקל על התהליך עוד יותר ולפתוח את האפשרות לקהל לקוחות רחב.
צפו: איך קונים ומוכרים מטבעות וירטואליים?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
בנוסף, המסחר דרך פפר יאפשר ללקוחות לרכוש ולשמור את המטבעות באמצעות חשבון הבנק הרגיל שלהם, מבלי צורך להמיר למט"ח או להחזיק בהכרח ארנק דיגיטלי נפרד. יחד עם זאת, כאמור, ייתכן ששערי הרכישה וההמרה של הבנק (אשר עדיין נמצאים "מאחורי הקלעים" בעת המסחר) יהיו פחות משתלמים מאשר בפלטפורמות מסחר אחרות - בעיה שמוכרת מאוד בקרב חלק מחברות המסחר בקריפטו המובילות בישראל.
מעבר לכך שפפר יהיה הבנק הראשון בישראל שיאפשר מסחר ישיר בקריפטו, נכון להיום - טרם נכנס התיקון להוראה של בנק ישראל לתוקף - חלק גדול מהבנקים בישראל כלל לא מאפשרים ללקוחותיהם להכניס ולהוציא כספים שמקורם בקריפטו (גם לצורך מסחר בפלטפורמות אחרות), או שהם מערימים קשיים כבדים על הסוחרים אשר הופכים את הפעולה לכמעט בלתי אפשרית.
בדרך לאסדרה מלאה של הקריפטו בישראל?
בתוך כך, נראה שגם האסדרה (רגולציה) של נותני השירות בתחום הקריפטו בישראל מתקדמת בתקופה האחרונה, כאשר לפני מספר שבועות הודיע הממונה לשעבר על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ד"ר משה ברקת, על מתן רישיונות קבע ראשונים לשתי חברות שעוסקות בתחום.
בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio רגע לפני סיום כהונתו, התייחס ברקת לכך שחלק מאותן חברות חיכו מספר שנים לאותם רישיונות, ואמר כי "אין לזה שום קשר לזה שאני מסיים את התפקיד. הרבה מהחברות בתחומים האלה לא מבינות את הפעולה מול הרגולטור. הן כנראה לא הבינו מה היו הדרישות. חלק מהחברות האלה תופסות פוזיציות מול הלקוחות שלהן ולא עושות הפרדה בין נכסי הלקוחות לנכסי החברה, כך שאם קורה משהו לחברה פתאום לוקחים ללקוח את הכסף שלו.
"יש חברות שאפילו את הכללים הבסיסיים האלה לא שמרו. אתה צריך הון עצמי שיספוג בעיות תפעוליות וסיכונים תפעוליים, כולל מעילות, הונאות וכשלים. חלקן לא הציבו את ההון העצמי הנדרש. אנחנו לא דורשים את כל הדברים האלה כי אנחנו לא רוצים לקדם את העסקים - להיפך", הוסיף ברקת.
