גד ליאור על העימות שלו עם שר האוצר
(צילום: שמוליק דודפור)
באמצע חודש חופשות הקיץ העיקרי של השנה, אוגוסט הלוהט, מצפה המערכת הכלכלית בישראל לשני דיווחים חשובים במיוחד. ביום שלישי יפורסמו מדד המחירים לצרכן לחודש יולי והשינוי במחירי הדירות למכירה ולהשכרה, ובסוף השבוע צפויה חברת הדירוג פיץ' לפרסם את הדוח המיוחד שלה על כלכלת ישראל, שעל פי ההערכות יבקר בחריפות את הידרדרות הכלכלה הישראלית. גורמים בכירים במשק וגם בממשלה אף חוששים שהחברה עלולה להודיע בהודעתה כי היא שוקלת להוריד בקרוב את דירוג האשראי של ישראל.
השבוע האחרון עמד בסימן הכרזתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי למרות הליכי החקיקה הנמשכים של הרפורמה המשפטית, "מצב המשק הישראלי מצוין". ההכרזה עוררה ביקורת קשה ואף סערה בעת מסיבת העיתונאים המיוחדת שכינס כדי להסביר מדוע עצר את העברות הכספים למגזר הערבי וכי יבחן אותן מחדש.
אז הנה שלל נתונים שיבהירו עד כמה המצב הכלכלי של ישראל הורע בהשוואה לחודש אוגוסט אשתקד וכמה (הרבה) זה עלה לכל משק בית בישראל.
שער הדולר היציג עלה עוד בשבוע האחרון, בין השאר על רקע החשש מדוח חמור של חברת פיץ' ובשל הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי שלב החקיקה הבא ברפורמה המשפטית יהיה הרכב הוועדה לבחירת שופטים. ביום שישי נקבע שער הדולר על 3.7230. שקל.
אז הנה נתון ראשון שפגע קשות באזרחי ישראל - בדיוק אתמול לפני שנה, באמצע חודש אוגוסט אשתקד, היה שער הדולר בישראל 3.2410 שקל, 48 אגורות פחות לדולר! הדולר קפץ תוך שנה ב-15%. לפי נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, לפחות 10% מהשיעור הזה נגרמו מהשפעת חקיקת הרפורמה המשפטית על כלכלת ישראל.
המשמעות לאזרחים ברורה וקשה. הנה שתי דוגמאות: הוצאות משפחה ישראלית על מוצרי יבוא בחודש עלו לפחות ב-750 שקל, גם אם רכישות מוצרי היבוא (רוב המוצרים הנרכשים בישראל) הסתכמו ב-5,000 שקל בלבד בחודש (הממוצע גבוה בהרבה).
נסיעת משפחה ישראלית לחו"ל, שעולה בממוצע הנמוך כ-4,000 דולר לחמישה ימים בלבד, התייקרה בכ-600 דולר (כ-2,000 שקל) - ומדובר בנסיעה קצרה ובהוצאות מתחת לממוצע למשפחה בת חמש נפשות (כרטיסי טיסה, מלון, שכירת רכב, מסעדות, קניות, ביטוח ועוד).
והנה נתון שני: ריבית בנק ישראל באמצע אוגוסט 2022 עמדה על שיעור של 1.25% וריבית הפריים הייתה 2.75%. באוגוסט 2023 שיעור ריבית בנק ישראל האמיר כבר ל-4.75% וריבית הפריים הגיעה ל-6.25%. הכלכלנים חישבו שההחזר החודשי הממוצע על הלוואת משכנתה עלה תוך שנה בלבד בכ-1,000 שקל למשפחה בחודש, 12,000 שקל בשנה יותר מבעבר!
הסיבות להעלאת הריבית כללו בעיקרן את הצורך להתמודד עם שיעור האינפלציה הגבוה, כמו גם במדינות אחרות בעולם, אולם בישראל נכלל גם החשש של בנק ישראל, כדברי בכיריו, מהשפעתה הרעה של החקיקה המשפטית על המשק הישראלי.
והנה הנתון השלישי: חרף הכחשות שר האוצר, בכירי המשרד טוענים שהגירעון ההולך וגדל בתקציב המדינה והירידה החדה בגביית המיסים, יחייבו כבר בקרוב קיצוצים נוספים בתקציב המדינה, מעבר לקיצוץ המיליארדים שכבר נעשה מתחילת כהונת הממשלה הנוכחית, וגם העלאות מיסים, שיהיו בעתיד הלא רחוק בלתי נמנעות.
בשנת 2022 הגיע העודף בתקציב לשיא חסר תקדים של יותר מ-30 מיליארד שקלים. כעת עדיין יש עודף קטן בקופה, משאריות השנה שעברה, אולם השנה כבר נוצר גירעון של 1% בתקציב הממשלה, קרוב לשיעור שצריך להיות בסוף השנה. אין כלל עוד ספק, לפי כל החישובים ומצב המשק, במקביל לירידה בצריכה ובהשקעות, שהגירעון ילך ויגדל בחודשים אוגוסט עד דצמבר 2023, כפי שמעריכים גם ראשי האגפים במשרד האוצר.
לאלה יש להוסיף את המצב הרע בבורסה הישראלית. למרות התאוששותה מעט לאחרונה, מדובר בבורסה המפגרת ביותר בשעריה מבין המדינות המפותחות בעולם. בעוד שבורסות העולם רשמו בממוצע השנה כבר עליות נאות של יציאה מהמשבר בשיעור של כ-40% ברוב המדדים, בישראל השינוי הוא אפסי.
המשמעות היא ברורה: אחרי הירידות הרבות - ההתאוששות הקלה לא משיגה את ההפסדים. והתוצאות הן שוב פגיעה קשה בנכסי אזרחי המדינה: קופות הגמל והפנסיה וקרנות ההשתלמות, שבמקום להתאושש מהמשבר ולרשום כעת רווחים נאים, כפי שקורה עתה ברוב מדינות העולם, ממשיכת לפגר וחלקן רושמות עדיין הפסדים כספיים משמעותיים של אלפי ועשרות אלפי שקלים לעמיתים השנה.
ולצד כל אלה נמשכת בריחת הכספים מישראל, וגם אם המספרים המדויקים של משיכת כספי החברות לחו"ל לא ברורים וחלקם נסתרים, הרי שהערכות בבנקים הן מדברות על כ-5-7 מיליארד דולרים שאמורים היו להיכנס לישראל מהחברות, ופשוט נותרו בבנקים בחו"ל. רק הסכום הזה מהווה כ-20 מיליארד שקל שלא הגיעו לארץ במטבע זר בגלל חקיקת הרפורמה המשפטית
ואלה רק חלק מהנתונים המדרדרים את המשק משנה מצוינת (2022) לשנה לא טובה בכלל (2023), ובוודאי לא כהכרזת שר האוצר ש"מצבנו מצוין".
האינפלציה אולי תדעך השבוע, אבל תעלה בחודש הבא
את כל הנתונים הללו מכירים מקרוב גם כלכלני חברת הדירוג פיץ', שאם יגעו חלילה בדירוג האשראי של ישראל כבר בקיץ הזה - המצב עוד יוחמר: הריביות על הלוואות מדינת ישראל והחברות הישראליות יקפצו והתוצאה המידית תהיה עוד זינוק בריבית בנק ישראל, למורת רוחם של כל משקי הבית הנאנקים כבר תחת הריבית המאמירה.
נראה שהשבוע, עם פרסום שיעור מדד המחירים לצרכן (שצפוי להיות נמוך יחסית), יתגאו קברניטי הכלכלה בממשלה שהנה האינפלציה דועכת. ולא היא.
הסיבה היחידה תהיה שבחישוב שנתי בלבד תהיה ירידה באינפלציה ביולי, שכן בחודש זה אשתקד עלה המדד בישראל בשיעור שיא של 1.1%. לכן, כל מדד שיהיה נמוך יותר, יוריד את השיעור השנתי לפי ההפרש.
דוגמה: מדד יולי השנה יעלה "רק" ב-0.4% (מדד לא טוב). אז המדד השנתי, העומד היום על 4.2%, יפחת ב-0.7% (ההפרש מ-1.1%) ויגיע "רק" לעליה של 3.5% בשנה האחרונה. "הישג" נאה, שיימחק במהרה.
הודעת השמחה הצפויה של ראש הממשלה ושר האוצר תיעלם כבר בקרוב מאוד, עם פרסום מדד חודש אוגוסט השנה, שצפוי לעלות בכ-0.4%, לעומת ממדד מינוס (!) של 0.3% באוגוסט שעבר. וכך המדד השנתי יחזור בחודש הבא מיד ל-4.2%.
ולצד נתוני המדד יתפרסמו גם מחירי הדירות, שבשל הקיפאון החמור השוק בשל העלאות הריבית (לא סיבה טובה במיוחד) אולי ירדו עוד קצת. לעומת זאת צפויה עוד עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה, בחודשי הקיץ, שבהם שוכרים חדשים רבים מחליפים את הקודמים וחותמים על חוזים חדשים שעשויים להיות יקרים יותר.
עכשיו נותר לקוות רק שהנתונים השבוע בכל זאת אולי יפתיעו לטובה ושחברת פיץ' לא תמהר לנקוט נגד ישראל בהורדת דירוג אשראי, כפי שהפתיעה רק לפני ימים אחדים, כאשר הורידה את דירוג האשראי לאימפריה הכלכלית, ארה"ב.
