בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל לאחרונה פסיקה של בית משפט למשפחה, שבמסגרתה הוחלט למנות משקיף מטעם אישה לפיקוח על פעילות דירקטוריון החברה של בעלה בנפרד. השופט שאול שוחט קבע שלא הוכחה עילה המצדיקה את הסעד החריג, מה גם שהאישה לא נמצאת במעמד לבקש אותו מאחר שאינה מחזיקה במניות בעסק.
בפברואר 2022 הגישה האישה תביעה רכושית במסגרתה עתרה לסעדים לפי הלכת השיתוף, ובין השאר למחצית המניות או שווי המניות של החברה שלטענתה הוקמה על ידה ועל ידי בעלה ב-1985. הבעל טען מנגד שהוא זה שהקים את החברה ולא מדובר בחברה משותפת. הבעל מחזיק כיום ב-90% מהמניות ו-10% הנותרים הוקצו ב-2017 למנכ"לית החברה.
במרץ 2022 הוציא בית המשפט למשפחה צו זמני האוסר על הבעל והחברה לעשות כל דיספוזיציה בנכסיה, לרבות במניות ובזכויות הבעל. האישה לא הסתפקה בכך וביולי אשתקד עתרה בבקשה לסעד זמני למינוי משקיף מטעמה לדירקטוריון החברה. היא טענה כי בשל היעדר אמון בין הצדדים ובשל צעדים חד-צדדיים שביצע הבעל, שבראשם הקצאת מניות למנכ"לית, קיים אצלה החשש כי על אף צו איסור דיספוזיציה, הוא יעשה שימוש בסמכויותיו, כוחו ותפקידו בחברה כדי לפגוע בזכויותיה.
החברה והבעל התנגדו לבקשה וטענו כי מטרת האישה היא אך ורק לפגוע בהם. לטענתם, מתן הסעד עלול לחשוף אותה לסודות עסקיים ומסחריים וקיים חשש כי היא תדליף את המידע או תעשה בו שימוש לרעה.
עו"ד עדי חןאבי חןלמרות זאת, בית המשפט למשפחה נעתר לבקשה, מינה משקיף וקבע את סמכויותיו. על החלטה זו הגישה החברה בקשת רשות ערעור, בטענה בין היתר שהסעד הזמני שניתן לאיסור דיספוזיציה יש בו כדי להבטיח את זכויות האישה.
ואכן, שופט המחוזי שאול שוחט ביטל את ההחלטה. הוא ציין שהמקור הנורמטיבי היחיד שעליו השתית בית המשפט למשפחה את הסעד שהעניק לאישה הוא סעיף 191 לחוק החברות שנועד למקרים של קיפוח בעל מניות מיעוט בחברה. ואולם, הסעיף מקנה זכות תביעה ל"בעל מניה" ואילו האישה אינה בעלת מניות בחברה. אמנם בתביעה הראשית היא עתרה לקבוע כי היא זכאית למחצית המניות או שוויין, אך כיום היא לא בעלת מניות וגם אם תביעתה תתקבל, בית המשפט לא בהכרח יורה על העברת בעלות בעין של מניות החברה לידיה.
בפסק הדין צוין כי הסעיף נועד להתמודד עם מצבים של חלוקת משאבים בלתי הוגנת בין בעלי המניות בחברה. על המבקש לקבל סעד בגין קיפוח מכוח הסעיף להוכיח שעניין מענייניה של החברה התנהל בדרך שיש בה משום קיפוחו, כמו גם הוכחת נזק.
השופט קבע כי האישה לא הוכיחה התנהלות בלתי תקינה של החברה שמצדיקה מתן סעד של מינוי משקיף לצורך פיקוח על הפעילות. מעבר לכך, אין גם חשש להתנהלות עסקית בעייתית והאישה עצמה אישרה כי "מצבה של החברה משגשג ומרוויח, היא מעסיקה למעלה מ-400 עובדים, ממשיכה לייצא לחו"ל ובהצלחה רבה".
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשת: עו"ד רוברט פישמן ואח'
• ב"כ המשיבה 1: עו"ד מורן סמון ועו"ד גל בן שמואל
• ב"כ המשיב 2: עו"ד איימי בכור-בוני ושות'
• עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
