ראש הממשלה בנט בפתח ישיבת הממשלה
(צילום: אלכס גמבורג )
הממשלה אישרה היום (ראשון) את תיקוני החקיקה שסוכמו במסגרת עסקת החבילה במשק. בין היתר במסגרת התוכנית, יעלה שכר המינימום בהדרגה ל-6,000 שקל עד סוף שנת 2025 בחמש פעימות. כל שרי העבודה ומרצ, שביקרו את העסקה, הצביעו נגד. יש לציין כי עסקת החבילה תגיע לאישור בוועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ אפרת רייטן, שאמרה כי "דרושים בה שינויים בנושא שכר המינימום".
שר האוצר אביגדור ליברמן הבהיר בפתח הדיון בנושא כי לא יסכים לפצל את החקיקה בעסקה: "לא נוכל לתת מענה לכל הבעיות. לכן נכון לקחת כמה נושאים עיקריים ולטפל בהם מהיסוד. עד כה השקענו מיליארדים בסגירת פערים חברתיים. ההשלכות של העלאת שכר המינימום הן בעיקר על הסקטור הפרטי, ולכן זה מובא כחבילה. אם בכנסת יפצלו את זה נמשוך את ההצעה. זאת עסקת חבילה אחת". ליברמן טען כי עליית שכר מינימום תעמיס על מעסיקים מהשוק הפרטי, ותביא בסוף לפיטורי עובדים. שר האוצר אישר את הקדמת לו"ז אישור התקציב כפי שפורסם ב-ynet.
יו"ר מפלגת העבודה, השרה מרב מיכאלי, שהצביעה נגד אמרה כי: "מדיניות הממשלה בהובלת רה"מ בנט ושר האוצר ליברמן הביאה אותנו להישגים כלכליים רבים. למרות הקורונה, הצלחנו לייצר משק איתן, צמיחה וחבילת סיוע שאף ממשלה לא הביאה. דווקא בגלל זה הממשלה הזאת לא יכולה להרשות לעצמה פגיעה בשכר המינימום של עובדות ועובדים רבים כל כך ובאוכלוסיות החלשות, כפי שמובא בעסקת החבילה הנוכחית. לכן אנחנו במפלגת העבודה נמשיך לפעול כדי ששכר המינימום לא יפגע, ואני בטוחה שגם תמצא הדרך להעלות אותו".
השרה תמר זנדברג ממרצ הייתה יותר תקיפה: "העלאת שכר המינימום שנמצאת כרגע בעסקת החבילה היא שחיקה בפועל של השכר ולא עלייה. צריך לשפר את ההצעה, כי בשכר המינימום כל שקל זה שקל שיוצא לצריכה, ולכן תורם להמשך הצמיחה. לגבי הסעיף שנוגע לכנסת, אין לו מקום. הכנסת היא לא חותמת גומי".
שר הבריאות ניצן הורוביץ טען: "עם צמיחה כל כך גדולה של המשק ועודפים גדולים בגביית מיסים, המדינה חייבת להעלות את שכר המינימום. חבל שהדיבור שלכם באוצר נשאר תמיד אותו דבר שאין ואין ואין. זה לא משנה בכלל הנתונים, זה משהו מדהים".
לפי העסקה, ב-1 באפריל השנה יעלה שכר המינימום בישראל ל-5,400 שקל. העלייה היא בשיעור נמוך מ-2%, ומהווה עלייה של 54 אגורות לשעה, בעוד שבשנת 2021 נמדדה בישראל אינפלציה של 2.8% ומאז נרשמו בראשית השנה עוד התייקרויות כמו במיסי הארנונה, בדלק ובחשמל. הפעימה הבאה בעוד 100 שקל בלבד, שיהיו שוב בשיעור נמוך מ-2%, תבוצע באפריל 2023. באפריל 2024 יעלה שכר המינימום ל-5,700 שקל. באפריל 2025 ל-5,800 שקל ובדצמבר 2025 ל-6,000 שקל.
פרקש-הכהן: "צריך לתת הטבות מס להייטקיסטים שחוזרים לארץ"
במהלך הדיון אמרה הכלכלנית הראשית של משרד האוצר, שירה גרינברג, כי "את שנת 2020 סיימנו בצמיחה שלילית של 2.2%, ואילו את 2021 סיימנו בצמחיה של 8.1%". ראש הממשלה נפתלי בנט, אמר בעקבות דבריה: "תראו את הגרף, קריסה כלכלית בכל הגלים הראשונים, ובשני האחרונים – צמיחה. זו תוכנית העבודה שלנו". שר הבריאות הוסיף: "אז יש כסף. אתם נוטים להיות מאוד שמרניים".
עוד אמרה גרינברג: "המיסים הישירים גדלו ב-30%, והעקיפים ב-17%. התחזית שלנו הייתה הכנסות של 403 מיליארד שקל, בפועל היה 412 מיליארד שקל. בעולם יש אי וידאות גדולה, אינפלציה מאוד גבוהה, ובישראל יש אינפלציה יחסית נמוכה למה שקורה בעולם".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן אמרה כי "צריך לתת הטבות מס להייטקסטים שעושים רילוקיישן וחוזרים ארצה. כדאי לא להיות פופוליסטים. צריך לבדוק האם זה שווה לכלכלה. בסוף כל אחד שחוזר ארצה מכניס לקופות המדינה כסף רב, במקום שיגיע למדינות זרות. את התכניות החברתיות ממנים מי שמכניס מיסים ועל כן צריכים לקדם את התעשייה. הכלכלנית הראשית אמרה שהייטק הגדיל את העוגה". ההתבטאות של פרקש-הכהן הכעיסה את השר הורוביץ: "הזוי, בנוסף להכל גם לתת להם הטבעות מס".
השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, הוסיפה: "בתקציב האחרון העברנו רפורמות חשובות שיפחיתו את יוקר המחיה, וגם העברנו חבילת חירום משמעותית לזקנים העניים ביותר. ואחרי שאמרתי את זה, חשוב שתדעו שמספיק שיש לקשיש רכב או פנסיה צנועה, וכבר הוא לא זכאי להעלאה שהענקנו. חייבים לתת מענה לזקנים דרך טיפול בקצבת זקנה, שהיא מאוד נמוכה וגם נשחקה לאורך הזמן, כיוון שהיא לא מוצמדת לשכר הממוצע במשק". אנחנו נביא הצעות לדיוני התקציב על זה".
כשהדיון הגיע למענה לעסקים, אמר שר האוצר: "94% מהעסקים בישראל הגדילו את התפוקה שלהם ביחס ללפני הקורונה. 3% מהעסקים נסגרו. יש באמת 3% שצריכים עזרה, ונעזור להם".
תיקוני החקיקה הכלולים בעסקת החבילה מעבר לעניין שכר המינימום:
- תיקון חוק חופשה שנתית - תוספת יום חופשה לעובד המועסק עד 5 שנים במקום העבודה (13 במקום 12 ימי מינימום היום).
- תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה - סעיף שהוא למעשה לרעת העובדים. בתיקון יש חישוב של השעות הנוספות שמטרתו העסקה גמישה של עובדים עבור המעסיק ואיזון בית-עבודה טוב יותר עבור העובד. המשמעות היא שעובד שהחסיר שעות עבודה במשך החודש לא יקבל שעות נוספות עד שיצטבר מספר השעות שהחסיר (שאינן יום עבודה שלם). יצוין כי שיטה זו מקובלת במרבית מדינות ה-OECD. ההסבר בהסכם עסקת החבילה: "הצדדים סיכמו על חישוב שעות נוספות המביא לידי ביטוי את הגמישות הנדרשת לצורך איזון בין עבודה ופנאי ומתן מענה לתקופה המאתגרת שבפניה אנחנו ניצבים".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, בתגובה לדרישה להפר את הסכמות עסקת החבילה ולהעלות את שכר המינימום: "עסקת החבילה שסוכמה ונחתמה רק לפני כחודשיים בין משרד האוצר, נשיאות המגזר העסקי והסתדרות העובדים נתנה ביטוי להיבטים משקיים ותעסוקתיים רחבים, כוללת הסכמות על מתווה העלאת שכר המינימום. הקריאה הפופוליסטית וחסרת האחריות להפר את ההסכמות ולהזניק את שכר המינימום מיידית בעשרות אחוזים, לא רק שהיא קריאה לשבירת כל כללי המשחק המחייבים את ראשי המשק, אלא שזו קריאה לצעד שרק יחריף את עליית המחירים במשק".
