החוק לנטילת אמצעי זיהוי וחיפוש בגוף החשוד כנוסחו כיום קובע תקופה של שבע שנים או 60 יום מסגירת התיק (המאוחר מביניהם) להותרת טביעת אצבע של חשוד שלא הורשע במאגר לטביעות אצבע. מבנה תבנית טביעת האצבע הייחודי לכל אדם בעולם הפך אותה לדרך לזיהוי אדם והיא משמשת בין היתר כתחליף לקוד לפתיחת דלתות או טלפונים ניידים. מאחר שאף פעם לא נמצא מקרה של טביעות אצבע זהות לשני אנשים שונים, משמשת טביעת האצבע כראיה מהימנה וכאמצעי זיהוי והתאמה יעיל בידי גופי החקירה. המשטרה וגופי חקירה בכלל עושים בה שימוש נרחב למדי.
משטרת ישראל מנהלת מאגר של טביעות אצבע מכוח חוק, והוא משמש אותה לצורכי זיהוי מעוכבים, הוכחת ביצועה של עבירה או לצורכי הוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה. שוטר בישראל מוסמך ליטול מאדם טביעת אצבע בכמה נסיבות. הראשונה היא שהאדם נמצא בסטטוס של חשוד, נאשם או מורשע. השנייה היא במקרה של צורך בזיהוי עצורים אסירים ומוחזקים במשמורת. השלישית לשם זיהוי מעוכב והרביעית היא נטילת טביעת אצבע מאדם שאינו חשוד בהסכמתו ובתנאים מאוד מיוחדים בהם הוא קורבן העבירה.
באשר לחשוד, מדובר בכל מי שקיים לגביו חשד סביר שעבר עבירה כלשהי, ונחקר תחת אזהרה. אין מגבלה על חומרתה של העבירה, וניתן ליטול טביעת אצבע גם בחקירה בחשד לביצוע עבירות קלות. מועד נטילת טביעת האצבע הוא לרוב בסוף החקירה והחוק מחייב כי נטילת טביעת האצבע תבוצע בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי נוחות או כאב.
מיליון טביעות אצבע
השימוש הנרחב בכלי זה של נטילת טביעות אצבע כמעט מכל חשוד, הביא לכך שבשנת 2018 נטען כנגד המשטרה בדיון בוועדת חוקה כי היא מקימה מאגר דגימות משל עצמה ובו יותר ממיליון טביעות אצבע, וכי לא קיים מנגנון למחיקת נתוני טביעות אצבע, כפי שקיים במקרה של DNA.
עו"ד יהל בן-עובדנתון מספרי זה עשוי ללמד על כך שבפועל, גם בחלוף התקופה הקבועה בחוק, משטרת ישראל לא משמידה ומבערת את טביעות האצבע. עוד ניתן ללמוד מכך, כי ישנם מקרים בהם אדם נחשד ונחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירה, תיק החקירה נגדו נסגר מחוסר אשמה וייתכן אפילו מקרה בו אדם זוכה בדין, אבל טביעת האצבע שלו תמשיך להופיע במאגר.
טביעת האצבע שניטלה מהחשוד תתווסף אל מאגר טביעות האצבע שמנהלת משטרת ישראל - והיא רשאית לעשות בו שימוש לצורך חקירת עבירה, לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש, לצורך מניעת ביצוע עבירות או סיכולן או לצורך אימות או בירור זהותם של אדם או של גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים.
מניעת כניסה לארה"ב
רק לאחרונה תוקן החוק כך שהמשטרה תוכל לאפשר גם לגופים מחוץ לישראל, שהוכרו מכוח ההסכם לפטור מוויזה לארה"ב לישראלים, להכניס למערכת מחשב ייעודית נתוני זיהוי שהופקו מטביעות אצבעות, לשם השוואתם לנתוני זיהוי המצויים במאגר משטרת ישראל. השוואת טביעות האצבע תתאפשר, בין היתר, גם לשם קיום בירור לגבי אדם המבקש להיכנס לארה"ב לצורך גילוי מעשים המהווים עבירות המונעות כניסה.
מדובר על מאגר סטיגמטי מאוד בכל מה שנוגע לחשודים, כאשר מלכתחילה בישראל בחרו בגישה מרחיבה ביחס למדינות אחרות השומרות נתונים ביומטריים רק של מורשעים ולא גם של חשודים. על פי החוק הקיים כעת, גם אם בית משפט זיכה אדם מן העבירה שבקשר אליה ניטל ממנו אמצעי הזיהוי ופסק הדין נעשה חלוט, עדיין טביעת האצבע תמשיך להופיע במאגר עוד שבע שנים ממועד לקיחתה. כך גם במקרים של תיקים שנסגרו.
באשר לדגימות DNA, לגביהן מתקיים הליך ערר בו ניתן לבקש להחזיר את הגלגל לאחור, ולשכנע כי החקירה באזהרה טעות ביסודה. אם תתקבל הטענה, תימחק דגימת ה-DNA וגם תבוער.
לגבי טביעות האצבע, יש לקוות שלאור הרחבת הגישה אל המאגר של משטרת ישראל במסגרת התיקון האחרון לחוק, הכנסת תחוקק בקרוב מנגנון ערר הדומה למנגנון הקיים במקרים של בדיקות DNA. עד אז, ניתן רק לוודא כי במקרים המתאימים טביעות האצבע שנלקחו מכם אכן נגנזו ובוערו ואינן מופיעות במאגר.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד יהל בן-עובד עוסקת בדין הפלילי ובמחיקת רישום פלילי
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
